ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

21.3 I היום הבינלאומי למאבק בגזענות I פרויקט רשת וערכה חינוכית

פורסם בתאריך 16 במרץ 2021

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לכם, ציבור המורות והמורים, את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב-21 למרץ.

בשנה שבה העולם חווה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי עמוק, והחברה בישראל מסוחררת ממעגל מתמשך של בחירות המייצרות פילוג, הסתה ושנאה – חשוב  אף יותר לעצור רגע ולהקדיש זמן לנושא המאבק בגזענות, שעל רקע המשברים הקשים לא זוכה לתשומת לב מספקת.

הריחוק החברתי שנכפה על כולנו הבליט את יתרונות האינטרנט והרשתות החברתיות, אך גם תופעות קשות שהחמירו כתוצאה ממשבר הקורונה. המעבר ללמידה מרחוק הדגיש והעמיק את הפערים ואת אי השוויון בחברה, והפצתם של תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים עלתה. הרשתות החברתיות, מרחב שמאפשר ניהול שיח דמוקרטי שלא תמיד מתאפשר במציאות, הופכות לא אחת לכלי לשימוש בכוח לרעה. ציוצים בטוויטר או פוסטים בפייסבוק, אינסטגרם או סרטונים ברשת הטיק טוק משותפים אלפי פעמים וזוכים לתמיכה בדמות "לייקים" ותגובות אוהדות, מבלי להבין את הגזענות והשנאה הגלומים בהם.

על מנת להציב אלטרנטיבה לתופעות אלו, וכדי להפיץ מסר ברור נגד גזענות שיגיע לעשרות ומאות אלפי ילדים וילדות, פנינו ליוצרים/ות וליוטיוברים/ות בחברה היהודית ובחברה הערבית, וביקשנו מהם להירתם לפרויקט רשת ליום הבינלאומי למאבק בגזענות. אל מול תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים המופצים תדיר ברשתות החברתיות, בחרנו לגייס את המשפיענים והמשפיעניות הללו על מנת שיפיצו מסרים ברורים נגד גזענות, על כל מופעיה. הסרטונים יעלו בערוצים שלהם/ן ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה  להעלות את המודעות בקרב ילדים ובני נוער לתופעות של גזענות ואפליה ולקרוא להם לצאת נגדן ולנהוג אחרת.

בחלקו האחרון של מערך הפעילות מצורפים קישורים לסרטונים – התלמידים והתלמידות בוודאי מכירים את הדמויות הפועלות – הזמינו אותם לצפות ואם ירצו אף לשתף את הסרטונים ברשתות החברתיות.

הערכה כוללת:

מערך שיעור לגילאי יסודי-בוגר ועל-יסודי
מצגת מלווה לשיעור
הצעות לפעילות המשך לגילאי על-יסודי

אנו מזמינות אתכם/ן לעשות שימוש במערך השיעור המוצע ובמצגת הנלווית לו כדי להכיר לתלמידים ולתלמידות את המושג גזענות ואת משמעויותיו, להעלות את מודעותם לתופעות של גזענות בבית הספר ובחברה בכללותה, ולעורר דיון חינוכי על חשיבות המאבק בגזענות והיכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לפעול לשינוי. את המערך ניתן להעביר באופן מקוון בזום, או פנים אל פנים בכיתה. הוא מתאים לעבודה עם ילדים וילדות במסגרות החינוך הפורמליות והלא פורמליות, ויכול לשמש לגילאי יסודי ועל-יסודי, בהתאמה של רמת השיח לגיל המשתתפים.

סרטוני רשת מתוך הפרויקט:

הסרטון של לאנה מיינרט
הסרטון של ארי מרזוק – מקריטה
הסרטון של תום טרגר
הסרטון של יוסי צברי

שקופיות רקע צבעוניות לזום לציון יום המאבק הבינלאומי

21.3 I הירשמו לכנס הפרדה בחינוך I היבטים משפטיים, חברתיים וחינוכיים

פורסם בתאריך

יום ראשון 21.3.2021, בשעה 19:00. הירשמו לכנס: bit.ly/30j0uaf.

הפרדה בין אוכלוסיות שונות במערכת החינוך היא תופעה פסולה ורווחת. בתי ספר לילדים/ות משכבות חזקות וחלשות, מסלולי לימוד רק למי שהוריהם יכולים לשלם, הפרדה בין ילדי ישראלים לזרים, הפרדה בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות בחינוך החרדי.

בזמן האחרון עסקנו בתופעת הפרדת תלמידים/ות בגין מוצא וצבע עור: מוסדות חינוך נפרדים לילדים לבנים ולילדים שחורים. עתרנו נגד עיריית פתח תקוה וניצחנו, ועכשיו אנחנו דורשים מעיריית תל אביב לבטל את החינוך הנפרד לילדים סודנים ואריתריאים, ולשלב אותם בכיתות עם ילדים ישראלים.

בואו לשמוע על מורכבות הסוגיה ועל פתרונות אפשריים, במפגש זום מיוחד שייערך לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות. מיליון גברקרוסטוס, אם מפתח תקווה, תשתף את הסיפור שלה על הפרדה בחינוך, וישתתפו גם עו"ד טל חסין מהאגודה, ד"ר מרסלו מנחם וקסלר, מרצה ויועץ פדגוגי ומתנדב בספריית גן לוינסקי, יעל בן יפת, פעילה חברתית, ויעל פישר אביטן, מנהלת ביה"ס קשת בתל אביב.

"מה עשית בקיץ האחרון?"

פורסם בתאריך 2 במרץ 2021

זה לקח כשנה וארבע עתירות לבג"ץ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח יחד עם מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל. והנה אתמול (1.3.21) הורה בית המשפט העליון להגביל מאוד את השימוש במעקבים ובאיכונים של השב"כ במסגרת המאבק בקורונה, וקבע שהחל מ-14 במרץ תוכל המדינה להסמיך את השב"כ להשתמש באיכונים כאלה רק במקרים שבהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.

בעתירה נגד האיכונים הסלולריים ואמצעי מעקב אחרים ששב"כ נוקט כדי לגלות עם מי באו חולי קורונה במגע בימים שקדמו לאבחונם, נטען כי הסמכת שב"כ להשתמש למטרות אזרחיות בכלֵי מעקב-המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ לצורכי ביטחון המדינה אינה חוקתית, כי כלים אלו פוגעים בצורה קשה בפרטיות ובחירות, וכי מדובר באמצעי לא מידתי שאינו ראוי במדינה דמוקרטית.

מה עשית בקיץ האחרון?", כתב השופט יצחק עמית בפסק הדין, "אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו בשנה האחרונה".

נזכיר כי השימוש במעקב ואיכוני שב"כ נמשך ברצף זה קרוב לשנה (למעט הפוגה קצרה), מאז מרץ 2020. התקופה הממושכת שבה נעשה שימוש באמצעים הללו הפכה אותו מאירוע חריג, נקודתי ומצומצם בזמן, לפרקטיקה נוהגת. מעבר לכך שעובדה זו מעצימה את הפגיעה שהחוק מסב לזכויות יסוד ואת שחיקתם של ערכים דמוקרטיים בסיסיים, הסכנה במצב כזה היא של 'נרמול' הפגיעה בחסות החוק, "ומדובר", כך נכתב בפסק הדין, "בתרחיש אימים של ממש".

הצעות לדיון בכיתה:

  • בשמה של איזו זכות הסמיכה הממשלה את שירות הביטחון הכללי לאכן את הטלפון של כל חולה מאומת? האם הייתם/ן מוכנים/ות לשם כך שהמדינה תדע על כל צעד שעשיתם/ן בשנה האחרונה – עם מי נפגשתן, עם מי דיברתם, ובאיזה מקום הייתם?
  • אין אף מדינה דמוקרטית-מערבית שהפעילה את השירות החשאי שלה למעקב אחר אזרחיה שלה, אף לא בזמן מגפת הקורונה. האם כעת, שנה לאחר פרוץ המגפה, השימוש בכלי הקיצוני של איכון סלולרי גורף נראה מוצדק בעיניכם/ן?
  • שופטי בג"צ קבעו אתמול, בין היתר, כי עצם הסמכת הממשלה לעשות שימוש במעקב שב"כ "יוצרת פגיעה קשה, חריגה ודרקונית בזכות לפרטיות ובמרקם החיים הדמוקרטי בישראל". מה דעתכם/ן על קביעה זו? מה הקשר בין הזכות לפרטיות לבין מרקם החיים הדמוקרטי?
  • האם תוכלו לחשוב על חלופות אחרות להתמודדות עם שרשראות ההדבקה, שפגיעתן בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה קטנה יותר?

מעקבי שב"כ אחר אזרחים – עתירות המשך

פרשת יום זכויות האדם בבית הספר הריאלי: על השתקה וחופש הביטוי במערכת החינוך

פורסם בתאריך 19 בינואר 2021

אתמול, 18.1.2021, התקיים בבית הספר הריאלי בחיפה כנס לתלמידי שכבת י"ב לציון יום זכויות האדם, שנדחה בחודש שעבר בעקבות ביקורת מצד תלמידים, הורים ופעילי ימין. היום נפתח בפאנל בזום בנושא "שליטה צבאית ביהודה ושומרון ושמירה על זכויות האדם – הילכו יחד?", בהשתתפות חגי אלעד, מנכ"ל ארגון בצלם, ונוה דרומי, עיתונאית ומנהלת המיזם "זכויות אדם כחול-לבן" של המכון לאסטרטגיה ציונית, המזוהה עם הימין. בהמשך בחרו התלמידים באחת משתי הרצאות נוספות: חלקם שמעו את עו"ד דניאל חקלאי, מראשי מחאת בלפור, על הזכות להפגין, ואחרים נפגשו עם עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח, בנושא מבקשי מקלט.

יום העיון התקיים על אף ולמרות הוראתו של שר החינוך, יואב גלנט, ששוגרה ערב האירוע המתוכנן למנכ"ל משרדו ולמנהלי המחוזות, "לאסור על כניסתם לבתי הספר של הפועלים בסתירה למטרות החינוך הממלכתי, ובכלל זה כינויה של מדינת ישראל בכינויי גנאי שקריים או אמירות נגד היותה של ישראל מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית". גלנט הוסיף כי "לא נאפשר לארגונים המכנים את מדינת ישראל 'מדינת אפרטהייד' להרצות בפני תלמידים העומדים בפני גיוס לצה"ל", ברמזו לנייר עמדה של "בצלם" שפורסם בשבוע שעבר. בעקבות זאת, הורה מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך למנכ"ל בית הספר הריאלי לבטל את יום העיון, או לבטל את השתתפות הארגון באירוע. אלא שמנהל החטיבה העליונה בבית הספר, מנדי רבינוביץ', לאחר שנועץ משפטית, לא נענה להוראה. בעקבות זאת נמסר לו שיוזמן לשימוע במשרד החינוך.

אנו מברכות ומחזקות את מנהלי בית הספר הריאלי על האומץ ועל הנחישות שלא להיכנע לניסיונות ההשתקה מצד המשרד ולקיים את יום העיון כמתוכנן. מן הראוי להזכיר, כי מטרות החינוך על פי חוק חינוך ממלכתי כוללות בין היתר הנחלה של זכויות אדם, ערכים דמוקרטיים וסובלנות, חיזוק כוח השיפוט והביקורת של התלמידות והתלמידים, טיפוח סקרנות אינטלקטואלית ומחשבה עצמאית. בהתאם, חוזר מנכ"ל משרד החינוך מעודד את בתי הספר לקיים דיונים פלורליסטיים וביקורתיים בנושאים אקטואליים טעונים ובסוגיות שנויות במחלוקת, כחלק מהחינוך למעורבות אזרחית-חברתית, ואף מעודד הזמנתם של גופים חיצוניים שיסייעו בכך.

ארגוני זכויות אדם אינם פועלים בניגוד למטרות החינוך הממלכתי, כי אם ממלאים תפקיד חשוב של השתתפות אזרחית פעילה בחברה דמוקרטית. פעילותם והקולות שהם מביאים הנם חלק בלתי נפרד מהשיח הדמוקרטי, המתבסס על ריבוי דעות ועמדות, על היכולת להביע אותן ולדון בהן במרחב הציבורי, ועל ביסוס עמדות וקבלת החלטות מושכלת לאור שיח זה.

אולם במערכת החינוך שלנו שוררת אווירת פחד. פחד מלעסוק בכל מה שעלול לאתגר את האידיאולוגיה השלטת ולערער על האתוס הלאומי הנוח לבריות. פעמים רבות ישנה תפיסה מוטעית לגבי מהותו של חינוך פוליטי. זה מותר? זה אסור? ומה זה בכלל? הקישור המיידי של המושג הוא "פוליטי במובנו המפלגתי"; אך החינוך הפוליטי (בניגוד לחינוך אידיאולוגי) שואף לחשוף את התלמידים והתלמידות למגוון של דעות ואידיאולוגיות, אף שלעיתים הן מתנגשות. מטרתו לאפשר להם לגבש את עמדותיהם באופן אוטונומי, תוך חידוד המבט הביקורתי, ולהקנות ללומדות וללומדים כלים להתמודד באופן מנומק עם דעות שונות. מנגד, ישנה תפיסה מוטעית לגבי מהותו של החינוך האידיאולוגי, שנתפס בעיניי רבים כנייטרלי או א-פוליטי, אף שלרוב הוא משמש כלי בידי הממסד להבניית הנרטיב ההגמוני והנחלתו בכל תחומי הדעת במסגרת הבית ספרית.

במציאות שבה כל דיון ביקורתי, עמדה שונה או סיפור אחר נתפסים כאיום על הנחלת האתוס השולט לדור הצעיר, האסטרטגיה של משרד החינוך היא השתקת שיח, איום והפחדה והפיכת נרטיבים אחרים לבלתי-לגיטימיים. למרות שאין לאיסור של השר גלנט תוקף משפטי, הנזק החינוכי נעשה. הנחיות כאלה, שמלוות בהרעשה תקשורתית ובאיומים בשימועים ובבירורים, משליטות חוסר ודאות ומשרות אפקט מצנן וצנזורה עצמית על בתי הספר. המסר שהעביר השר לאלפי מנהלות ומנהלים, מורות ומורים, הוא שמי שרוצה ליהנות מ"שקט תעשייתי" מוטב לו כי ירחק מעבודת החינוך המורכבת, המתבססת על בירור דילמות מוסריות אישיות וחברתיות ובחינת סוגיות בוערות עם התלמידים, במיוחד אם כלולים בכך גם מסרים שנוגדים את הנרטיב הרשמי של הממסד.

חינוך ממשי לדמוקרטיה ולתודעה פוליטית אינו יכול להתקיים במקום שבו מערכת החינוך סוגרת את שעריה בפני דעות מגוונות, מאיימת על חופש הביטוי של מוריה, ומונעת מתלמידיה לפתח חשיבה ביקורתית בסוגיות פוליטיות משמעותיות בחברה הישראלית. כל אלה עשויים לייצר דורות של תלמידים חסרי עניין, קהי חושים, נטולי מעורבות, ההולכים בתלם מסוים מאוד שמתווים לו ראשי מערכת החינוך ופקידיה מטעמים פוליטיים אשר בינם לבין חינוך ראוי אין מאום.

 

הצעות לדיון עם תלמידים ותלמידות בחטיבה העליונה (מומלץ לקיימו לאחר בירור מושגים וידע ראשוני – מה זה אפרטהייד, מיהו ארגון בצלם וכיו"ב):

  • האם קיים חינוך שאינו פוליטי ואינו אידיאולוגי? כלומר, האם יש חינוך "ניטרלי"?
  • האם לדעתכם/ן צריך לעסוק בבתי הספר בנושאים אקטואליים ובסוגיות חברתיות ופוליטיות שנויות במחלוקת בחברה הישראלית? האם יש לדבר גם על נושאים טעונים הקשורים בסכסוך היהודי-פלסטיני ובמחלוקות ציבוריות הקשורות בו, או שעדיף להימנע מכך?
  • האם יש חשיבות לחשיפה במסגרת הבית ספרית לתפיסות מנוגדות לקונצנזוס בנושאים כאלה? או, לחילופין, האם יש בכך לדעתכם/ן סכנה?
  • האם אתם/ן מרגישים/ות שאפשר לעסוק בכיתה שלנו בסוגיות אקטואליות ופוליטיות באופן שיאפשר לכל אחד ואחת לדבר בחופשיות? מה צריכים להיות גבולותיו של דיון כזה? מה אסור ומה מותר להגיד במסגרת חופש הביטוי?
  • דונו בפרשת יום העיון בבית הספר הריאלי בהקשר של גבולות חופש הביטוי בחברה דמוקרטית בכלל ובמערכת החינוך בפרט – התייחסו לתפקודו של בית הספר, של משרד החינוך, של ההורים והתלמידים.

 

פניית האגודה לזכויות האזרח למנהל מחוז חיפה במשרד החינוך, 18.1.2021

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין השימוע למנהל בית הספר, 21.1.2021

פניית האגודה למשרד המשפטים, 26.1.2021

תשובת משרד המשפטים, 27.1.2021

שירה קדרי-עובדיה ונעה שפיגל, משרד החינוך ערך שימוע למנהלי התיכון הריאלי בחיפה בעקבות הרצאת מנכ"ל בצלם, הארץ, 28.1.2021

אור קשתי, לא רק הריאלי | ההיסטוריה מוכיחה: מטרת שימועי ההשתקה היא הרתעת מורים וצמצום חופש הביטוי, הארץ, 28.1.2021