ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

אפס סובלנות לגזענות במערכת החינוך

פורסם בתאריך 25 באוגוסט 2021

בעקבות פרשת שיבוצה של מורה ערביה לתפקיד מחנכת בבי"ס יסודי בהרצליה והתנגדותם של חלק מההורים לשיבוץ, פנו היום מורות ומורים חברי "פורום חינוך לזכויות אדם", מיסודה של מחלקת החינוך שלנו, הכולל כ- 150 אנשי ונשות חינוך מכל רחבי הארץ , לשרת החינוך בדרישה כי משרדה יגלה אפס סובלנות לגזענות ויפעל כדי לקדם חינוך סובלני ופלורליסטי המכבד זכויות אדם.

לכבוד:

שרת החינוך,

ד"ר יפעת שאשא-ביטון

משרד החינוך ,

ירושלים

 

הנדון: חינוך נגד גזענות – הלכה למעשה

אנו פונים אלייך בעניין פרשת שיבוצה של מורה ערביה לתפקיד מחנכת כיתה ב' בבית הספר היסודי נוף ים שבהרצליה והתנגדותם של חלק מהורי בית הספר לשיבוץ. בקשתנו היא כי משרד החינוך יגלה אפס סובלנות לגזענות, ויפעל באופן אקטיבי ובכל האמצעים שברשותו על מנת לקדם חינוך סובלני ופלורליסטי המכבד זכויות אדם.

אנו, מורות ומורים, ערביות ויהודיות, מגנים בשאט נפש את התנגדותם של הורי תלמידים בהרצליה לשיבוצה של המורה העומדת במרכז הפרשה. שמחנו לקרוא את התגובות שהתפרסמו מטעם עיריית הרצליה, הנהגת ההורים בעיר ומשרד החינוך, ובהן הבהירו שאין בכוונתם לשעות לתכתיבים גזעניים. אנחנו מבקשים להביע תמיכה במנהלת בית הספר ובשיקול הדעת המקצועי והפלורליסטי .

מצער לראות כי מעורבותה של קבוצת ההורים המתנגדים אינה פונה לאפיקים של שיח חינוכי בונה ואינה משקפת תפיסה חינוכית ראויה, אלא מונעת מגזענות נטולת בושה ולובשת צורה של הדרה ואפליה. עמדה גזענית זו מסוכנת לעתידנו כחברה דמוקרטית. החברה הישראלית היא חברה מגוונת ורבת תרבויות. התנהלותה היומיומית נשענת על שיתוף פעולה מתמיד בין חברי הקבוצות המרכיבות אותה. היכולת שלנו לחיות ולעבוד זה לצד זה, להתגבר על המתחים ולהתברך בהבדלים בינינו, חיונית לתפקוד השוטף של מערכות החברה והכלכלה, ומבטיחה את יכולתנו להתמודד עם אתגרי העתיד. האם אותם הורים שיצאו נגד מינוי מורה ערביה היו מתנגדים לקבל טיפול מרופאה ערביה במחלקת קורונה? ומה היו חושבים על יחס דומה  למחנכת יהודיה במדינה זרה?

יש לקוות שמדובר בקומץ הורים קולניים שאינם משקפים את עמדת קהילת בית הספר. בחירתם להבליט חלקים (שנויים במחלוקת בפני עצמם) מהגדרת תפקיד המחנכ.ת בישראל, ולהצדיק באמצעותם פסילה של אשת מקצוע ראויה, היא דמגוגית ומבטאת תפיסה שטחית וצרה של תפקידנו כמחנכים. "מעטפת של אהבת ישראל ואהבת המולדת" ראוי לה שתהיה נקנית בצד אהבת אדם, סובלנות וכישורי חשיבה, ובעיקר בגילאים הרכים – יחס חם ומצמיח. כל אלה חשובים לאין ערוך, ואין מולדת הנבנית בלעדיהם. אדרבא, אולי אם ילדי ישראל – יהודים וערבים – יכירו דמויות חינוכיות מיטיבות בנות העם האחר וינצרו בליבם את החוויה, נראה פחות מן המחזות האלימים שאירעו כאן בחודש מאי האחרון.

הניסיון המצטבר שלנו, חברי פורום חינוך לזכויות אדם, בעבודה חינוכית משותפת של מורים יהודים וערבים, מלמד שהמפגש עם אנשי חינוך בני דתות שונות וקבוצות תרבותיות מגוונות, דווקא מסייע לגיבוש ועיצוב זהות לאומית, דתית ותרבותית, בעלת תוכן ועומק. זאת ועוד, המפגש המתמשך עם מורים בני לאום, תרבות או דת אחרים מבהיר לתלמידים שאין כל סתירה בין זהות לאומית מגובשת ותחושת שייכות בריאה, לבין פתיחות, סובלנות וכבוד כלפי קבוצות אחרות בחברה.

בזכות אותה מורה ערביה ונכונותה לחנך תלמידים יהודים, נקרתה לקהילת בית הספר כולה הזדמנות יקרה מפז. גם עבור משרד החינוך מהווה הפרשה הזדמנות להבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי מערכת החינוך בישראל לא תסבול גזענות, ותפעל בכל האמצעים שברשותה על מנת למגר תופעה זו ולהעמיד דור של סובלנות המכבד זכויות אדם. אנו מפצירים בך שלא להחמיץ את ההזדמנות. 

תלמידים, הורים ומורים עשויים להרוויח מן המפגש, אם ישכילו לעמוד מאחורי הנהלת ביה"ס והצוות החינוכי, ולהפוך את המשבר להזדמנות – להכיר ולהתיידד, ללמוד על ההבדלים ועל נקודות הדמיון, ועוד לפני כן – להיווכח מהי סולידריות וכיצד הרוב המתון יכול לנצח מיעוט קיצוני ואלים. באווירה הציבורית הנוכחית – אין שיעור חשוב מזה.

אנו מאחלים להנהלה, לצוות ולמחנכת שנת לימודים נהדרת. שנה של צמיחה משותפת, שבה תמשיכו לגדל כל ילד וילדה לאהבת אדם, לא הבדל דת גזע או מין.

 

פורום חינוך לזכויות אדם

מייסודה של האגודה לזכויות האזרח בישראל

 

_____________________________________________________________________________

 

פורום חינוך לזכויות אדם מאגד אנשי ונשות חינוך מרחבי הארץ, הפועלים לקידום ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם ומאבק בגזענות במערכת החינוך.

 

 

על חוסן בימי זעם ועל התפקיד הפדגוגי של לקיחת אחריות

פורסם בתאריך 24 במאי 2021

מאת: ד"ר מרסלו מנחם וקסלר

טקסט חלופי

צילום: מיכל ..

עברו עלינו ימים קשים מאוד. המלחמה בעזה, הפוגרומים נגד ערבים ויהודים, ההפגזות על יישובים ועוד. אנחנו, כמחנכות ומחנכים העומדים יום יום מול קהילות, ילדים וצעירים, חשים שהמציאות הכאוטית דופקת על דלתנו, בין אם נרצה בכך או לא נרצה. מצד אחד המועקה, חוסר האונים, החרדות ואף הרצון להיות במקום אחר, רחוק מהמציאות האיומה; ומן הצד השני, ההבנה – ולו רחוקה – שמתישהו נצטרך להתמודד עם כל הקושי מול התלמידים, החניכים, הסטודנטים והקהילות שאיתם אנו עובדים.

האם אפשר, בכלל,  לאזור כוח ולהתמודד עם התופת הזאת? האם אפשרי להוציא את עצמנו מהקונכייה שבה אנו יכולים לחוש חופשיים לא לעשות כלום?

מה עלינו לעשות

הרגשות המציפים אותנו וההסתגרות הם חלק ממנגנון טבעי הפועל כדי לברוח מהמציאות האיומה. אכן, קשה מאוד להשתחרר. כל איש ואישה מרגישים כך. הדבר מצביע על כך שאנו נורמליים, והרי גם כאנשי ונשות חינוך, אנחנו לא רוצים לאבד צלם אנוש.

אבל יש משהו מעבר לצרכים האישיים שלנו, אשר נוגע ישירות בתפקיד שבחרנו. וזו הבחירה שעשינו, לאורך שנים או רק לא מזמן – לקחת אחריות על חינוך אחרים. באותו רגע בחרנו בערכים מסוימים, בפעולה מסוימת. בחרנו להיות מעורבים ולחיות את חיינו בהתאם לקוד מסוים, והקוד הזה אומר לנו שאנו לא יכולים להיות אדישים. התחייבנו בטוב וברע להשפיע על המציאות בשטח החינוך. ומשמעות הדבר, ברגעי משבר, שיש לנו מחויבות כלפי אותם בני אדם איתם אנו עובדים. אנו חייבים להיות במצב שבו אנו לוקחים אחריות ומסייעים לאחרים, יהיה מצבם אשר יהיה.

זוהי חובה מוסרית ומקצועית, ולקחנו על עצמנו אותה חובה מתוך ידיעה, גלויה או סמויה, שאנו נהיה שם, בכל מקרה ובכל מצב. גם אם לפעמים אנו נכעס או יהיה קשה לנו להבין את התנהגות של אותם בני אדם. אנו נהיה שם, כי על כך התחייבנו, מתוך אתיקה מקצועית שמחייבת אותנו, ומתוך האמונה שהדריכה אותנו.

בגלל כל הסיבות הללו, עלינו לצאת מהקונכייה שבנינו לעצמנו במצב המשברי ולחזור לשטח שלנו, כדי לבנות חוסן לאותם בני אדם, חוסן שבמקביל בונה גם לנו חוסן ונותן משמעות לחיים שבחרנו לחיות.

המשך…

21.3 I היום הבינלאומי למאבק בגזענות I פרויקט רשת וערכה חינוכית

פורסם בתאריך 16 במרץ 2021

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לכם, ציבור המורות והמורים, את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב-21 למרץ.

בשנה שבה העולם חווה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי עמוק, והחברה בישראל מסוחררת ממעגל מתמשך של בחירות המייצרות פילוג, הסתה ושנאה – חשוב  אף יותר לעצור רגע ולהקדיש זמן לנושא המאבק בגזענות, שעל רקע המשברים הקשים לא זוכה לתשומת לב מספקת.

הריחוק החברתי שנכפה על כולנו הבליט את יתרונות האינטרנט והרשתות החברתיות, אך גם תופעות קשות שהחמירו כתוצאה ממשבר הקורונה. המעבר ללמידה מרחוק הדגיש והעמיק את הפערים ואת אי השוויון בחברה, והפצתם של תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים עלתה. הרשתות החברתיות, מרחב שמאפשר ניהול שיח דמוקרטי שלא תמיד מתאפשר במציאות, הופכות לא אחת לכלי לשימוש בכוח לרעה. ציוצים בטוויטר או פוסטים בפייסבוק, אינסטגרם או סרטונים ברשת הטיק טוק משותפים אלפי פעמים וזוכים לתמיכה בדמות "לייקים" ותגובות אוהדות, מבלי להבין את הגזענות והשנאה הגלומים בהם.

על מנת להציב אלטרנטיבה לתופעות אלו, וכדי להפיץ מסר ברור נגד גזענות שיגיע לעשרות ומאות אלפי ילדים וילדות, פנינו ליוצרים/ות וליוטיוברים/ות בחברה היהודית ובחברה הערבית, וביקשנו מהם להירתם לפרויקט רשת ליום הבינלאומי למאבק בגזענות. אל מול תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים המופצים תדיר ברשתות החברתיות, בחרנו לגייס את המשפיענים והמשפיעניות הללו על מנת שיפיצו מסרים ברורים נגד גזענות, על כל מופעיה. הסרטונים יעלו בערוצים שלהם/ן ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה  להעלות את המודעות בקרב ילדים ובני נוער לתופעות של גזענות ואפליה ולקרוא להם לצאת נגדן ולנהוג אחרת.

בחלקו האחרון של מערך הפעילות מצורפים קישורים לסרטונים – התלמידים והתלמידות בוודאי מכירים את הדמויות הפועלות – הזמינו אותם לצפות ואם ירצו אף לשתף את הסרטונים ברשתות החברתיות.

הערכה כוללת:

מערך שיעור לגילאי יסודי-בוגר ועל-יסודי
מצגת מלווה לשיעור
הצעות לפעילות המשך לגילאי על-יסודי

אנו מזמינות אתכם/ן לעשות שימוש במערך השיעור המוצע ובמצגת הנלווית לו כדי להכיר לתלמידים ולתלמידות את המושג גזענות ואת משמעויותיו, להעלות את מודעותם לתופעות של גזענות בבית הספר ובחברה בכללותה, ולעורר דיון חינוכי על חשיבות המאבק בגזענות והיכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לפעול לשינוי. את המערך ניתן להעביר באופן מקוון בזום, או פנים אל פנים בכיתה. הוא מתאים לעבודה עם ילדים וילדות במסגרות החינוך הפורמליות והלא פורמליות, ויכול לשמש לגילאי יסודי ועל-יסודי, בהתאמה של רמת השיח לגיל המשתתפים.

סרטוני רשת מתוך הפרויקט:

הסרטון של לאנה מיינרט
הסרטון של ארי מרזוק – מקריטה
הסרטון של תום טרגר
הסרטון של יוסי צברי

שקופיות רקע צבעוניות לזום לציון יום המאבק הבינלאומי

21.3 I הירשמו לכנס הפרדה בחינוך I היבטים משפטיים, חברתיים וחינוכיים

פורסם בתאריך

יום ראשון 21.3.2021, בשעה 19:00. הירשמו לכנס: bit.ly/30j0uaf.

הפרדה בין אוכלוסיות שונות במערכת החינוך היא תופעה פסולה ורווחת. בתי ספר לילדים/ות משכבות חזקות וחלשות, מסלולי לימוד רק למי שהוריהם יכולים לשלם, הפרדה בין ילדי ישראלים לזרים, הפרדה בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות בחינוך החרדי.

בזמן האחרון עסקנו בתופעת הפרדת תלמידים/ות בגין מוצא וצבע עור: מוסדות חינוך נפרדים לילדים לבנים ולילדים שחורים. עתרנו נגד עיריית פתח תקוה וניצחנו, ועכשיו אנחנו דורשים מעיריית תל אביב לבטל את החינוך הנפרד לילדים סודנים ואריתריאים, ולשלב אותם בכיתות עם ילדים ישראלים.

בואו לשמוע על מורכבות הסוגיה ועל פתרונות אפשריים, במפגש זום מיוחד שייערך לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות. מיליון גברקרוסטוס, אם מפתח תקווה, תשתף את הסיפור שלה על הפרדה בחינוך, וישתתפו גם עו"ד טל חסין מהאגודה, ד"ר מרסלו מנחם וקסלר, מרצה ויועץ פדגוגי ומתנדב בספריית גן לוינסקי, יעל בן יפת, פעילה חברתית, ויעל פישר אביטן, מנהלת ביה"ס קשת בתל אביב.