ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

על חוסן בימי זעם ועל התפקיד הפדגוגי של לקיחת אחריות

פורסם בתאריך 24 במאי 2021

מאת: ד"ר מרסלו מנחם וקסלר

טקסט חלופי

צילום: מיכל ..

עברו עלינו ימים קשים מאוד. המלחמה בעזה, הפוגרומים נגד ערבים ויהודים, ההפגזות על יישובים ועוד. אנחנו, כמחנכות ומחנכים העומדים יום יום מול קהילות, ילדים וצעירים, חשים שהמציאות הכאוטית דופקת על דלתנו, בין אם נרצה בכך או לא נרצה. מצד אחד המועקה, חוסר האונים, החרדות ואף הרצון להיות במקום אחר, רחוק מהמציאות האיומה; ומן הצד השני, ההבנה – ולו רחוקה – שמתישהו נצטרך להתמודד עם כל הקושי מול התלמידים, החניכים, הסטודנטים והקהילות שאיתם אנו עובדים.

האם אפשר, בכלל,  לאזור כוח ולהתמודד עם התופת הזאת? האם אפשרי להוציא את עצמנו מהקונכייה שבה אנו יכולים לחוש חופשיים לא לעשות כלום?

מה עלינו לעשות

הרגשות המציפים אותנו וההסתגרות הם חלק ממנגנון טבעי הפועל כדי לברוח מהמציאות האיומה. אכן, קשה מאוד להשתחרר. כל איש ואישה מרגישים כך. הדבר מצביע על כך שאנו נורמליים, והרי גם כאנשי ונשות חינוך, אנחנו לא רוצים לאבד צלם אנוש.

אבל יש משהו מעבר לצרכים האישיים שלנו, אשר נוגע ישירות בתפקיד שבחרנו. וזו הבחירה שעשינו, לאורך שנים או רק לא מזמן – לקחת אחריות על חינוך אחרים. באותו רגע בחרנו בערכים מסוימים, בפעולה מסוימת. בחרנו להיות מעורבים ולחיות את חיינו בהתאם לקוד מסוים, והקוד הזה אומר לנו שאנו לא יכולים להיות אדישים. התחייבנו בטוב וברע להשפיע על המציאות בשטח החינוך. ומשמעות הדבר, ברגעי משבר, שיש לנו מחויבות כלפי אותם בני אדם איתם אנו עובדים. אנו חייבים להיות במצב שבו אנו לוקחים אחריות ומסייעים לאחרים, יהיה מצבם אשר יהיה.

זוהי חובה מוסרית ומקצועית, ולקחנו על עצמנו אותה חובה מתוך ידיעה, גלויה או סמויה, שאנו נהיה שם, בכל מקרה ובכל מצב. גם אם לפעמים אנו נכעס או יהיה קשה לנו להבין את התנהגות של אותם בני אדם. אנו נהיה שם, כי על כך התחייבנו, מתוך אתיקה מקצועית שמחייבת אותנו, ומתוך האמונה שהדריכה אותנו.

בגלל כל הסיבות הללו, עלינו לצאת מהקונכייה שבנינו לעצמנו במצב המשברי ולחזור לשטח שלנו, כדי לבנות חוסן לאותם בני אדם, חוסן שבמקביל בונה גם לנו חוסן ונותן משמעות לחיים שבחרנו לחיות.

המשך…

21.3 I היום הבינלאומי למאבק בגזענות I פרויקט רשת וערכה חינוכית

פורסם בתאריך 16 במרץ 2021

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה להציג לכם, ציבור המורות והמורים, את הערכה החינוכית השנתית לרגל היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית, החל ב-21 למרץ.

בשנה שבה העולם חווה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי עמוק, והחברה בישראל מסוחררת ממעגל מתמשך של בחירות המייצרות פילוג, הסתה ושנאה – חשוב  אף יותר לעצור רגע ולהקדיש זמן לנושא המאבק בגזענות, שעל רקע המשברים הקשים לא זוכה לתשומת לב מספקת.

הריחוק החברתי שנכפה על כולנו הבליט את יתרונות האינטרנט והרשתות החברתיות, אך גם תופעות קשות שהחמירו כתוצאה ממשבר הקורונה. המעבר ללמידה מרחוק הדגיש והעמיק את הפערים ואת אי השוויון בחברה, והפצתם של תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים עלתה. הרשתות החברתיות, מרחב שמאפשר ניהול שיח דמוקרטי שלא תמיד מתאפשר במציאות, הופכות לא אחת לכלי לשימוש בכוח לרעה. ציוצים בטוויטר או פוסטים בפייסבוק, אינסטגרם או סרטונים ברשת הטיק טוק משותפים אלפי פעמים וזוכים לתמיכה בדמות "לייקים" ותגובות אוהדות, מבלי להבין את הגזענות והשנאה הגלומים בהם.

על מנת להציב אלטרנטיבה לתופעות אלו, וכדי להפיץ מסר ברור נגד גזענות שיגיע לעשרות ומאות אלפי ילדים וילדות, פנינו ליוצרים/ות וליוטיוברים/ות בחברה היהודית ובחברה הערבית, וביקשנו מהם להירתם לפרויקט רשת ליום הבינלאומי למאבק בגזענות. אל מול תכנים פוגעניים, גזעניים ומסיתים המופצים תדיר ברשתות החברתיות, בחרנו לגייס את המשפיענים והמשפיעניות הללו על מנת שיפיצו מסרים ברורים נגד גזענות, על כל מופעיה. הסרטונים יעלו בערוצים שלהם/ן ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה  להעלות את המודעות בקרב ילדים ובני נוער לתופעות של גזענות ואפליה ולקרוא להם לצאת נגדן ולנהוג אחרת.

בחלקו האחרון של מערך הפעילות מצורפים קישורים לסרטונים – התלמידים והתלמידות בוודאי מכירים את הדמויות הפועלות – הזמינו אותם לצפות ואם ירצו אף לשתף את הסרטונים ברשתות החברתיות.

הערכה כוללת:

מערך שיעור לגילאי יסודי-בוגר ועל-יסודי
מצגת מלווה לשיעור
הצעות לפעילות המשך לגילאי על-יסודי

אנו מזמינות אתכם/ן לעשות שימוש במערך השיעור המוצע ובמצגת הנלווית לו כדי להכיר לתלמידים ולתלמידות את המושג גזענות ואת משמעויותיו, להעלות את מודעותם לתופעות של גזענות בבית הספר ובחברה בכללותה, ולעורר דיון חינוכי על חשיבות המאבק בגזענות והיכולת של כל אחד ואחת מאיתנו לפעול לשינוי. את המערך ניתן להעביר באופן מקוון בזום, או פנים אל פנים בכיתה. הוא מתאים לעבודה עם ילדים וילדות במסגרות החינוך הפורמליות והלא פורמליות, ויכול לשמש לגילאי יסודי ועל-יסודי, בהתאמה של רמת השיח לגיל המשתתפים.

סרטוני רשת מתוך הפרויקט:

הסרטון של לאנה מיינרט
הסרטון של ארי מרזוק – מקריטה
הסרטון של תום טרגר
הסרטון של יוסי צברי

שקופיות רקע צבעוניות לזום לציון יום המאבק הבינלאומי

21.3 I הירשמו לכנס הפרדה בחינוך I היבטים משפטיים, חברתיים וחינוכיים

פורסם בתאריך

יום ראשון 21.3.2021, בשעה 19:00. הירשמו לכנס: bit.ly/30j0uaf.

הפרדה בין אוכלוסיות שונות במערכת החינוך היא תופעה פסולה ורווחת. בתי ספר לילדים/ות משכבות חזקות וחלשות, מסלולי לימוד רק למי שהוריהם יכולים לשלם, הפרדה בין ילדי ישראלים לזרים, הפרדה בין תלמידות אשכנזיות וספרדיות בחינוך החרדי.

בזמן האחרון עסקנו בתופעת הפרדת תלמידים/ות בגין מוצא וצבע עור: מוסדות חינוך נפרדים לילדים לבנים ולילדים שחורים. עתרנו נגד עיריית פתח תקוה וניצחנו, ועכשיו אנחנו דורשים מעיריית תל אביב לבטל את החינוך הנפרד לילדים סודנים ואריתריאים, ולשלב אותם בכיתות עם ילדים ישראלים.

בואו לשמוע על מורכבות הסוגיה ועל פתרונות אפשריים, במפגש זום מיוחד שייערך לציון היום הבינלאומי למאבק בגזענות. מיליון גברקרוסטוס, אם מפתח תקווה, תשתף את הסיפור שלה על הפרדה בחינוך, וישתתפו גם עו"ד טל חסין מהאגודה, ד"ר מרסלו מנחם וקסלר, מרצה ויועץ פדגוגי ומתנדב בספריית גן לוינסקי, יעל בן יפת, פעילה חברתית, ויעל פישר אביטן, מנהלת ביה"ס קשת בתל אביב.

"מה עשית בקיץ האחרון?"

פורסם בתאריך 2 במרץ 2021

זה לקח כשנה וארבע עתירות לבג"ץ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח יחד עם מרכז עדאלה, רופאים לזכויות אדם ופרטיות ישראל. והנה אתמול (1.3.21) הורה בית המשפט העליון להגביל מאוד את השימוש במעקבים ובאיכונים של השב"כ במסגרת המאבק בקורונה, וקבע שהחל מ-14 במרץ תוכל המדינה להסמיך את השב"כ להשתמש באיכונים כאלה רק במקרים שבהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.

בעתירה נגד האיכונים הסלולריים ואמצעי מעקב אחרים ששב"כ נוקט כדי לגלות עם מי באו חולי קורונה במגע בימים שקדמו לאבחונם, נטען כי הסמכת שב"כ להשתמש למטרות אזרחיות בכלֵי מעקב-המוני קיצוניים שניתנו לו בחוק השב"כ לצורכי ביטחון המדינה אינה חוקתית, כי כלים אלו פוגעים בצורה קשה בפרטיות ובחירות, וכי מדובר באמצעי לא מידתי שאינו ראוי במדינה דמוקרטית.

מה עשית בקיץ האחרון?", כתב השופט יצחק עמית בפסק הדין, "אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו בשנה האחרונה".

נזכיר כי השימוש במעקב ואיכוני שב"כ נמשך ברצף זה קרוב לשנה (למעט הפוגה קצרה), מאז מרץ 2020. התקופה הממושכת שבה נעשה שימוש באמצעים הללו הפכה אותו מאירוע חריג, נקודתי ומצומצם בזמן, לפרקטיקה נוהגת. מעבר לכך שעובדה זו מעצימה את הפגיעה שהחוק מסב לזכויות יסוד ואת שחיקתם של ערכים דמוקרטיים בסיסיים, הסכנה במצב כזה היא של 'נרמול' הפגיעה בחסות החוק, "ומדובר", כך נכתב בפסק הדין, "בתרחיש אימים של ממש".

הצעות לדיון בכיתה:

  • בשמה של איזו זכות הסמיכה הממשלה את שירות הביטחון הכללי לאכן את הטלפון של כל חולה מאומת? האם הייתם/ן מוכנים/ות לשם כך שהמדינה תדע על כל צעד שעשיתם/ן בשנה האחרונה – עם מי נפגשתן, עם מי דיברתם, ובאיזה מקום הייתם?
  • אין אף מדינה דמוקרטית-מערבית שהפעילה את השירות החשאי שלה למעקב אחר אזרחיה שלה, אף לא בזמן מגפת הקורונה. האם כעת, שנה לאחר פרוץ המגפה, השימוש בכלי הקיצוני של איכון סלולרי גורף נראה מוצדק בעיניכם/ן?
  • שופטי בג"צ קבעו אתמול, בין היתר, כי עצם הסמכת הממשלה לעשות שימוש במעקב שב"כ "יוצרת פגיעה קשה, חריגה ודרקונית בזכות לפרטיות ובמרקם החיים הדמוקרטי בישראל". מה דעתכם/ן על קביעה זו? מה הקשר בין הזכות לפרטיות לבין מרקם החיים הדמוקרטי?
  • האם תוכלו לחשוב על חלופות אחרות להתמודדות עם שרשראות ההדבקה, שפגיעתן בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה קטנה יותר?

מעקבי שב"כ אחר אזרחים – עתירות המשך