"we wanted workers, we got people instead" (מקס פריש, 1972)
יום המהגר הבינלאומי נחגג ברחבי העולם כדי לציין את תרומתם של מהגרי ומהגרות העבודה למדינות בהן הם שוהים ולפתח קשרי תרבות הדדיים.
כ-3 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים ועובדים מחוץ לארץ המוצא שלהם. מהגרי העבודה הם בני אדם שווי זכויות גם אם אינם אזרחים והמדינה המארחת אותם מחויבת להגן על זכותם לביטחון, לכבוד ולתנאי חיים והעסקה הוגנים.
מדינות המערב מספקות אשרת עבודה זמנית למספר מוגבל של מהגרי עבודה על מנת למלא מחסור בכוח אדם בתחומים שאינם אטרקטיביים עבור האוכלוסייה המקומית. לאחר האינתפידה ב1989- ישראל החלה להנפיק אשרות למהגרי עבודה על מנת להחליף את מקומם של העובדים הפלסטינים. על פי הסדר הכבילה, עובד זר רשאי להגיע לישראל אך ורק בתנאי שהעובד יועסק רק אצל המעסיק שהזמין אותו.
היום חיים ועובדים בישראל כ-180,000 מהגרי עבודה. בניגוד למדינות אחרות, בישראל אין למהגר העבודה אפשרות להתאזרח וזכויותיו הבסיסיות מופרות או לחלופין אינן מעוגנות בחוק.
לקריאה נוספת באתר מוקד הסיוע לעובדים זרים.
לסה פסה, בלוג בנושא הגירה.
לאתר הרשמי של יום המהגר הבינלאומי באתר האו"ם.