מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה בשנת 2004, ומיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים. להלן הפרק החמישי – פעילויות בנושא חירויות.

 

מטרת הפעילויות על חירויות היא הכרת החשיבות של החירויות השונות ביחסים בין הפרט לבין המדינה; הכרת מקומן של זכויות האדם בהיסטוריה; והכרת סוגי החירויות מקובלות כזכויות אדם. יושם דגש על המורכבות הנוצרת כאשר קיומן של חירויות עומד מול קיומן של זכויות אחרות, ועל הצורך במציאת איזונים במקרים כאלה.

פעילות מס` 1: הזכות להפגין

מבוסס על פעילות מתוך ספר הרעיונות למורה בנושא זכויות אדם ואזרח בישראל, בן-גל טלי, הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל, 1993.


מטרה:

הכרת הזכות להפגין, חשיבותה וגבולותיה

מסגרת הפעילות:

45 דקות

גודל הקבוצה:

עד כיתה

עזרים:

• עותקים של "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" – כמספר קבוצות העבודה. את הטופס ניתן למצוא באתר משטרת ישראל, יחד עם הסברים על כללי בקשת רשיון להפגנה:http://www.police.gov.il/sherut_umeyda/hanchayot_utfasim/xxabd_hanch.asp
• עותקים מדף עבודה מס` 1 למחצית מקבוצות העבודה. עותקים מדף עבודה מס` 2 למחצית מקבוצות העבודה (ראו נספח מס` 16).
• עותקים של דף המידע ("זכותון") "דע את זכויותיך" (ראו נספח מס` 17).

מהלך הפעילות:

שלב א`: תכנון הפגנה

1. חלקו את הכיתה לקבוצות עבודה בנות שלושה עד חמישה. מספר הקבוצות חייב להיות זוגי.
2. מחצית הקבוצות יקבלו דף עבודה מס` 1, ומחציתן – דף עבודה מס` 2. אפשר להתאים את סיפורי האירוע לאירועים אמיתיים ביישוב שבו נמצא בית הספר, או לאירועים בבית הספר עצמו.
כל קבוצה תקבל גם עותק מבקשת הרשיון להפגנה.
3. בקשו מהקבוצות לתכנן את ההפגנה לפי סיפור האירוע שקיבלו – כולל סיסמאות שאותן ירצו להניף על שלטים במהלך ההפגנה – ולהגיש בקשה לרשיון הפגנה.
הדגישו כי יש למלא את הטופס על כל סעיפיו.

שלב ב`: אישור הבקשה לרשיון

1. קבוצות, שקיבלו את דף העבודה מס` 1, יגישו את הבקשה לרשיון ואת תכנית ההפגנה לקבוצות
שקיבלו את דף העבודה מס` 2, ולהפך.
2. כל קבוצה תשחק עתה את תפקיד מפקד/ת המשטרה, שיחליטו אם לאשר את ההפגנה ובאלו תנאים.
בשלב זה תקבל כל קבוצה צילום של ה"זכותון", כמקור מידע לצורך ההחלטה. על הקבוצה לנמק כל החלטה.

שאלות לדיון:

• כמה הפגנות אושרו? למי אישרו או לא אישרו להפגין? האם יש מכנה משותף למי שאושר להפגין ולמי שלא אושר להפגין (דתיים/חילונים, עשירים/עניים, נשים/גברים וכדומה)? האם הייתה נטייה לפסול הפגנות על רקע השקפה, או על רקע אלימות קודמת של הקבוצה?
• מה מתוך התכניות אושר? אלו סוגי סיסמאות או ביטויים אושרו ואלו לא אושרו? מה היה הגבול/הקו האדום (פגיעה באחר)?
• מה משמעות הזכות להפגין? מדוע חשוב לשמור עליה מפני פגיעה/הפרה? מה מתאפשר באמצעות הזכות להפגין (חופש ביטוי, מחאה, כוח לשנות, להעלות את מודעות הציבור, לקחת חלק פעיל בקביעת חייך הפרטיים)?
• אלו ערכים התנגשו עם הזכות להפגין? כיצד נקבעה עליונות ערך אחד על אחר?
• באלו זכויות אדם אחרות עלולות כרזות לפגוע (הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות)?
• האם כמות המפגינים משפיעה על הזכות להפגין? האם כרזות פוגעות, שנישאות בידי מעט, שונות מאותן כרזות, הנישאות בידי המונים?
• האם יש שוני בלגיטימציה, בין הפגנה נגד המדינה ונציגיה לבין הפגנה נגד גוף פרטי? האם האחת דורשת יותר החמרות והגבלות מהשניה (למשל, הנפת שלטים עם ביטויים אלימים וקיצוניים מול בתי חרושת בבעלות פרטית, לעומת כאלה מול משרדי ממשלה)?

פעילות מס` 2: הזכות לבחור ולהיבחר

הרעיון לפעילות הוא של גלית בכור.


מטרה:

הכרת הזכות לבחור ולהיבחר

מסגרת הפעילות:

שיעור אחד (45 דקות)

גודל הקבוצה:

עד כיתה

עזרים:

פתקי הצבעה בבחירות

מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות של שניים-שלושה.
2. פזרו על הרצפה פתקי הצבעה הפוכים. כל קבוצה תאסוף עשרה פתקים הפוכים. את הפתקים הנותרים – הפוכים גם הם – שימו ב"קופה".
3. כל קבוצה בתורה תניח על הרצפה משפט / מילה מתוך האותיות שבפתקים. אין להרכיב מילה / משפט מפתק של רשימה אחת בלבד. לכל מילה/משפט יינתן ניקוד (ראו טבלת ניקוד בנספח מס` 18). לאחר שהקבוצה הניחה מילה/משפט, היא יכולה (בתור הבא) לשחק עם המילים/משפטים של הקבוצות האחרות (יינתן ניקוד רק על התוספות שלה). אם לקבוצה אין מה לעשות בתורה, עליה לקחת כרטיס מהקופה. אפשר להפסיק את המשחק לאחר שנבנו מילים אחדות, או לסיים את המשחק כאשר אין יותר כרטיסים בקופה. הקבוצה המנצחת היא זו שצברה את הניקוד הגבוה ביותר.

שאלות לדיון:

• מה מסמנות האותיות?
• האם מוכרות לכם/ן המפלגות המופיעות בפתקים?
• מדוע חשוב לדעת את הקשר בין סימנה של המפלגה לבין המצע שלה?
• מדוע ראוי לכלול את הזכות לבחור ולהיבחר ברשימת זכויות האדם? האם יכולה להתקיים דמוקרטיה ללא מימוש זכות זו?
• במה מותנות הזכויות האלה? מדוע קיימת התניה זו?
• באלו עוד תנאים ראוי, אם בכלל, להגביל את הזכויות האלה? (עבר פלילי? אי תשלום מסים…?)
• אלו השלכות יכולות להיות להגבלת הזכויות לבחור ולהיבחר?
• האם יש בתנאים המגבילים הבדל בין הזכות לבחור לבין הזכות להיבחר?
• מלבד המדינה, היכן עוד מתקיימות – או יכולות להתקיים – הזכויות לבחור ולהיבחר?
• האם יש ארגונים, או גופים קהילתיים אחרים, שבהם ישנן הגבלות על הזכויות הללו? עד כמה ראוי להטיל את ההגבלות הללו?

פעילות מס` 3: חופש הביטוי והחופש לקבל מידע

ראו לרקע על הזכות לחופש הביטוי במהדורה המקוונת של המדריך לאזרח: מדריך לזכויות ולחובות של האדם והאזרח בישראל (2000), מהדורה מתוקנת, ירושלים: הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל וסיכוי – העמותה לקידום שוויון הזדמנויות:

http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?Id=26

באותו מקור ראו לרקע על הזכות לקבל מידע באופן חופשי:

http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?Id=78

מטרות:

• הבנת החשיבות של חופש הביטוי לצורך גיבוש עמדה בעניינים שעל סדר היום, והבנת החשיבות של קבלת מידע ממקורות רבגוניים על המתרחש במדינה ומחוצה לה, מכל מקור ובכל נושא.
• התמודדות עם התנגשויות אפשריות בין שתי הזכויות לבין זכויות אחרות, או בין שתי הזכויות לבין ערכים ואינטרסים של פרטים, של החברה כולה או של קבוצות בתוכה.

מסגרת הפעילות:

90 דקות

גודל הקבוצה:

כיתה

עזרים:

3-4 עמודי ידיעות חדשותיות של עיתונים יומיים שונים, שפורסמו באותו היום.

מהלך הפעילות:

חלק א`: פלורליזם בעיתונות הכתובה

עיבוד פעילות מתוך:
Copyright © UNESCO 1998, All Human Beings …: A Manual for Human Rights Education, pp. 95, 142.

1. חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה-חמישה, ותנו לכל קבוצה את דפי העיתונים.
2. כל קבוצה תנתח את הידיעות בעיתונים ותסכם את ממצאיה: מיקום הידיעה בעיתון, הכותרת של הידיעה, גודל המקום שהוקדש לידיעה, והאם היא מלווה בצילום/באיור.
3. במליאה תציג כל קבוצה את ממצאיה, ואלה יירשמו על הלוח.

שאלות לדיון:

(א) שאלות על הידיעות בעיתונים:

• אלו ידיעות קיבלו באיזה עיתון את החשיבות הגדולה ביותר?
• עד כמה היו הבדלים בין העיתונים מבחינת החשיבות שכל עיתון ייחס לידיעה, בהשוואה לעיתון/ים אחר/ים שפרסם/ו את אותה הידיעה?
• מה הסממנים למידת החשיבות שעיתון מייחס לידיעה החדשותית?
• איזה רושם מתקבל מניסוח כותרות הידיעות על מושא הידיעה, ועד כמה חבויה בכותרת עמדת העיתון כלפי הידיעה?
• אילו ידיעות פורסמו רק בחלק מהעיתונים, ומה ניתן לשער מכך על סדרי העדיפויות של העיתון?

(ב) שאלה על גבולות חופש המידע

עד כמה ראוי להימנע מפרסום ידיעה, גם אם היא נכונה?

כתבו על הלוח את הקריטריונים שיעלו.
לצורך הדיון אפשר לקבץ את הקריטריונים לשני הקשרים עיקריים, שבהם יכולות להיות התנגשויות עם הזכות לקבל מידע באופן חופשי –
(1) התנגשות עם הזכות לפרטיות ועם הזכות לשם טוב:

• באילו מקרים נוכל להצדיק דווח על עניין פרטי של דמות מפורסמת (נבחרי/ות ציבור, "כוכבים/ות" בתחום המוסיקה או הטלנובלות, ועוד) בלא לבקש את רשותה, למשל פרטים הקשורים לחיי הנישואין, למצב הכספי, למצב הבריאות וכיוצ"ב?
• מה עשוי להיות חשוב לנו לדעת, ולשם מה, ומה יכול להיחשב "מציצנות" בלבד?
  דוגמאות לצורך דיון בשאלה זו יכולות להיות, למשל, פרסום סיבת פטירתה של הזמרת עפרה חזה ז"ל (איידס), או פרשת אהבים של שר/ה עם אחר/ת (בהבדל מפרסום חקירה שמתנהלת נגד שר/ה בחשד לקבלת שוחד): אלמלא הייתה העיתונות מגלה את הידיעות הללו, ומפרסמת אותן ברבים, איך היה הציבור מרגיש ואיך ראוי היה שיגיב אם תתברר הידיעה מאוחר יותר? מתי ראוי שהזכות לחופש המידע תגבר על הזכות לפרטיות, ומתי ראוי שהזכות לפרטיות תגבר על הזכות לחופש המידע?

(2) התנגשות עם פגיעה אפשרית ברגשות של קבוצות מסוימות (למשל ברגשות דתיים), או באינטרסים של החברה (למשל בביטחון המדינה, או בסדר הציבורי):
עד כמה ניתן להצדיק צנזורה על עיתונות על בסיס האינטרס הציבורי?
אפשר לארגן את הכיתה לדיון שבו מחצית תכין טיעונים בעד צנזורה על עיתונות, והמחצית השניה תכין טיעונים נגד צנזורה על עיתונות.
שאלות נלוות יכולות להיות:
מי ראוי שיקבעו עד כמה יש להתחשב ברגשות על חשבון חופש הביטוי (הממשלה; המשרד הממשלתי הרלבנטי; הציבור באמצעות הכנסת)? מי ראוי שיקבעו מה ייחשב ביטחון המדינה? איך נמנע את הסכנה שמי שיקבעו את גבולות חופש הביטוי יעשו זאת ממניעים צרים?

בשני ההקשרים הללו ניתן להרחיב את הדיון, מעבר לעיסוק בידיעות חדשותיות, גם לעיסוק בהבעה אומנותית בעיתון (למשל באמצעות קריקטורות או קומיקס) ולהבעת דיעות בעיתון.

בעקבות הדיון הכיתה תנסח כללים מוסכמים לחופש הביטוי ולחופש לקבל מידע, ולגבולותיהם.

חלק ב`: יישום לחופש הביטוי בעיתון בית הספר

ניתן לבצע את הפעילות, ואת הדיון שבעקבותיה, בכל כיתות בית הספר במקביל, ולהשלים בדיונים בדוגמאות מחיי בית הספר.
הכללים שינוסחו בסוף הדיונים בכל כיתה יינתנו למועצת התלמידים. זו תדון בהצעות, ומתוכן תנסח כללים לחופש הביטוי ולגבולותיו בעיתון בית הספר, שיחייבו הן את העורכים/ות והן את הכותבים/ות.
הבסיס לכללים המגבילים יהיה הכרה בזכות לחופש הביטוי, הן כשמדובר בהבעת דיעה (לצורך שכנוע) כלפי סוגיה כלשהי שעל סדר היום בבית הספר, והן כשמדובר ביצירה אומנותית. הכללים המגבילים יקחו בחשבון את ההתנגשויות האפשריות בין הזכות לחופש הביטוי והזכות לקבל מידע לבין הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב. יש להזהר לא להפריז בהעלאת הנימוק של פגיעה ברגשות של קבוצות בתוך בית הספר, כדי לא להגביל יתר על המידה את עיתון בית הספר לקיים את הזכות לחופש הביטוי ואת הזכות לקבל מידע.

נספחים

נספח מס` 16: דפי עבודה

דף עבודה מספר 1

את קבוצה של דתיים ושל דתיות בחיפה, המבקשת להפגין מול בניין העירייה ולדרוש סגירה של חנויות, של בתי עסק, של מסעדות ושל מקומות בילוי בשבתות ובחגים.

בהפגנות קודמות, בערים אחרות, נוצרו עימותים חריפים בין דתיים לבין חילוניים.

נציגות של הקבוצה פנתה למשטרה בבקשה לאשר את קיום ההפגנה, ונתבקשה למלא את הטופס הרשמי: "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" .

תכננו את ההפגנה – תאריך, שעה, מסלול, תוכן הכרזות שתישאו, סיסמאות שתניפו על שלטים וכו`. לאחר מכן מלאו את הטופס.

נסו לתכנן את מהלך ההפגנה ואת תכניה כך, שיהיו אטרקטיביים הן לקהל שמסביב והן לאמצעי התקשורת.

דף עבודה מספר 2

את קבוצה של מי שנפגעו ממצוקת הדיור בארץ – עולים חדשים חסרי דיור ויושבי אוהלים – המבקשת להפגין כנגד אזלת ידה של הממשלה, ושל שר השיכון בפרט.

בהפגנות קודמות הופר הסדר הציבורי, נחסמו כבישים ונפגעו שוטרים.

הקבוצה מבקשת להפגין שוב, הפעם מול הווילה שבנה לו שר השיכון בשכונת יוקרה.

נציגות של הקבוצה פנתה למשטרה בבקשה לאשר את קיום ההפגנה, ונתבקשה למלא את הטופס הרשמי: "בקשת רשיון לעריכת אסיפה/תהלוכה" .

תכננו את ההפגנה – תאריך, שעה, מסלול, תוכן הכרזות שתישאו, סיסמאות שתניפו על שלטים וכו`. לאחר מכן מלאו את הטופס.

נסו לתכנן את מהלך ההפגנה ואת תכניה כך, שיהיו אטרקטיביים הן לקהל שמסביב והן לאמצעי התקשורת.

נספח מס` 17: "זכותון"

האגודה לזכויות האזרח
דע את זכויותיך

הזכות להפגין

הזכות להפגין מהי:
הזכות להפגין היא זכות יסוד בכל משטר דמוקרטי. היא משקפת את הזכות להביע דעה במקומות ציבוריים, לרבות מחאה נגד מדיניות או מעשים של הרשויות. למרות חשיבותה, אין היא מוחלטת. אסור למפגינים לפגוע בזכויותיהם של אחרים תוך כדי הפגנה. חובה על המפגינים לשמור על הסדר ועל השלום ולא ליצור מטרדים לציבור.

רישוי להפגנה
החוק דורש רשיון לשני סוגים של התקהלויות:
תהלוכה: "50 איש או יותר המהלכים יחד או המתקהלים כדי להלך יחד ממקום למקום בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו".
אספה: "50 איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני או כדי לדון בענין כזה".
משמרת מחאה שקטה, שנושאים בה כרזות, שאין עמה מצעד, אינה טעונה רשיון. להתקהלות של פחות מ-50 איש אין צורך ברשיון. כן אין צורך ברשיון להתקהלות ללא נאום או דיון וללא תהלוכה.
ברחבת הכנסת חל דין מיוחד: יש צורך ברשיון לכל הפגנה.

יצוין שלעתים המשטרה מפזרת הפגנה שאיננה טעונה רשיון, בטענה שהיא זקוקה לרשיון. האגודה לזכויות האזרח בישראל משתדלת לתקן מצב זה.

בבקשה לרשיון יש לפנות בכתב למשטרת ישראל, למפקד הנפה או המרחב אשר בתחומם אמורה להיערך התהלוכה או האספה. הפנייה תיעשה חמישה ימים לפני המועד שנקבע לתהלוכה או לאסיפה. המפקד יכול לתת רשיון כמבוקש, לסרב לתיתו או להתנותו בתנאים. הוא אף יכול לבטל רשיון שניתן. על סירוב המפקד לתת רשיון, על התנייתו בתנאים מגבילים או על ביטולו, אפשר לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ).

התקהלות בלתי חוקית
הפגנות נעשות בדרך כלל באמצעות התקהלות של מספר אנשים, התקהלות היא בלתי חוקית אם:
1. היא חייבת ברשיון ומתקיימת ללא רשיון.
2. היא חייבת ברשיון, קיבלה אותו, ולא נשמרו תנאיו: התקהלות של שלושה אנשים או יותר שראשיתה חוקית יכולה להפוך בלתי חוקית אם:
3. יש יסוד סביר לחשוש כי המתקהלים יפרו את השלום.
4. יש יסוד סביר לחשוש שההתקהלות תעורר אנשים אחרים להפר את השלום, ללא סיבה טובה.

בעצם קיומה של הפגנה שקטה אין חשש להפרת השלום. המשטרה חייבת להגן על מפגינים מפני התנכלות, ולכן אין בעצם הניסיון של אחרים להתנכל למפגינים כדי להפוך את ההתקהלות לבלתי חוקית: ואולם, אם יש התנכלות בפועל המופנית אל המתקהלים, והמשטרה אינה יכולה להפריד בין המפגינים לבין מתנכלים, ההתקהלות הופכת לבלתי חוקית.

פיזור
למשטרה סמכות לפזר התקהלויות בלתי חוקיות לאחר שהמתקהלים התבקשו להתפזר ולא עשו כן. אין למשטרה סמכות לפזר התקהלויות חוקיות.

מעצר
למשטרה סמכות לעצור אנשים שביצעו עברה. התנהגות אלימה, השתתפות בהתקהלות בלתי חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו הן עברות. אין למשטרה סמכות לעצור אדם שלא ביצע כל עברה (כגון: אדם שהשתתף בהתקהלות חוקית).

נספח מס` 18 : ניקוד אותיות לפעילות בנושא הזכות לבחור

א = 1
ב = 2
ג = 3
ד = 4
ה = 5
ו = 6
ז = 7
ח = 8
ט = 9
י = 10
כ = 20
ל = 30
מ = 40
נ = 50
ס = 60
ע = 70
פ = 80
צ = 90
ק = 100
ר = 200
ש = 300
ת = 400

תודות
ספר זה לא היה יוצא לאור ללא התרומה העצומה של ד"ר נעמי יוספסברג, מנחה ועמיתה במחלקת החינוך, ושל נועה זנדבנק, רכזת חינוך לתחום מערכת החינוך.

הספר הוא פרי הניסיון המצטבר במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. רבים וטובים לקחו חלק בפיתוח התורה שבעל-פה, שהועלתה כאן על הכתב, חברי צוות המחלקה לדורותיהם, מנחי הסדנאות ואנשי חינוך השוקדים על המשימה של חינוך לזכויות אדם במוסדות חינוך, ביניהם: טלי בן-גל, תמי הראל בן-שחר, תמר זילברשטיין, יותם חותם, נאוה רוזן, גלית בכור. לכולם תודה.

כמו כן ברצוני להודות לאלדד להמן על ההגהה ועריכת הלשון, שנעשתה בהתנדבות; לדן יקיר, שהעיר הערות חשובות ומועילות; ולכל מי ששמה או שמו נשמט בטעות ועל כך אני מתנצלת מראש.

דובית אטר

מנהלת מחלקת החינוך

© כל הזכויות שמורות.
האגודה לזכויות האזרח בישראל (2004)

לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך הקישור "רציתי להגיד לכם ש…", בתחתית עמוד זה.