זכויות או לא להיות – פעילויות בנושא הזכות להליך הוגן

פורסם בתאריך 17 באוקטובר 2004

מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה ופורסם בשנת 2005, ואשר מיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים. להלן הפרק השישי – פעילויות בנושא הזכות להליך הוגן.


ראו לרקע על הזכות להליך הוגן במהדורה המקוונת של המדריך לאזרח: מדריך לזכויות ולחובות של האדם והאזרח בישראל (2000), מהדורה מתוקנת, ירושלים: הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל וסיכוי – העמותה לקידום שוויון הזדמנויות: http://www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?Id=31


פעילות מס` 1: הזכות להליך משפטי הוגן


עיבוד פעילות מתוך:
Copyright © UNESCO 1998, All Human Beings …: A Manual for Human Rights Education, p. 90.


מטרה:

הבנת החשיבות של הזכות לטעון בבית משפט ולהציג טיעונים בעד ונגד, והבנת החשיבות של רעיון הסיוע המשפטי לנאשם, בדין הפלילי.


מסגרת הפעילות:

45 – 90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


מהלך הפעילות:

שלב א`: משפט מבוים בכיתה

1. סדרו את הכיתה בצורת אולם-משפט, שבו יוקצו מקומות נפרדים לשופט/ת, לנאשם/ת, להגנה ולתביעה.
2. בחרו מתוך דווחי התקשורת אירוע של עבירה פלילית, שנדון בבית המשפט, הסבירו לכיתה את התפקידים של השופטים/ות ושל עורכי/ות הדין מטעם התביעה ומטעם ההגנה, ובחרו את התלמידים/ות שימלאו את התפקידים הללו. כמו כן, תלמידים/ות ימלאו תפקידי עדים/ות ככל שיידרש על פי המקרה. ניהול המשפט יהיה על ידי התלמיד או התלמידה שבתפקיד אב בית הדין.

שאלות לדיון אחרי תום המשפט:

  • עד כמה כללי הדיון היו הוגנים במשפט המבוים הזה?
  • במידה שהכללים לא היו הוגנים, כיצד ניתן להבטיח את ההוגנות של ההליך המשפטי?

חלק ב`: ביקור בבית משפט (אופציה)

הכיתה תבקר באולם בית משפט הקרוב לבית הספר, שבו מתנהל הליך פלילי, ותלמד את כללי ההליך המשפטי ההוגן תוך כדי האזנה לדיון משפטי.
בדיון בכיתה אחרי הביקור הדגישו את כללי ההליך המשפטי ההוגן בדין הפלילי, המפורטים ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם":

סעיף י. כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית-דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו.
סעיף יא. 1. אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו. 2. לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או על הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית.

לחילופין, ניתן ללמוד על מרכיבי ההליך המשפטי ההוגן מפסקי דין של בית המשפט העליון, שבהם הוחלט על ביטול הליך משפטי מפני שלא היה הוגן.

ראו, למשל, פסק הדין בעניינו של עמוס ברנס מיום 14.3.2002, הכולל ניתוח מפורט של פגמים בחקירת רצח רחל הלר ז"ל. בפסק הדין נקבע שהליך הרשעתו של ברנס ברצח היה לא הוגן, ושיש לקיים לו משפט חוזר. פסק הדין (תיק מספר מ"ח 3032/99) מופיע באתר של בית המשפט העליון, בכתובת: http://62.90.71.124/files/99/320/030/l19/99030320.l19.HTM

ראו גם את פסק הדין בעניינו של אורן עמיאל מיום 3.2.2003, שהורשע בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, נהיגה ללא רשיון רכב תקף, נהיגה ברכב שניתן עליו איסור שימוש, נהיגה ללא תעודת ביטוח ושינוי זהות של רכב או של חלק של רכב. פסק הדין מורה על קיום משפט חוזר לעניין חלק מהאישומים, בגלל ייצוג לקוי על ידי עורך הדין של עמיאל. פסק הדין (תיק מספר מ"ח 10392/02) מופיע באתר של בית המשפט העליון, בכתובת:
http://62.90.71.124/files/02/920/103/a01/02103920.a01.HTM


פעילות מס` 2: הליך הוגן בבית הספר


עיבוד של פעילות מתוך: (1995) מגירת הזכויות: תכנית לימודים לבתי ספר יסודיים בנושא זכויות האדם, ירושלים: הוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל.


מטרה:

הבנת שני עקרונות של הליך הוגן, הרלוונטיים לאירועים בחיי בית הספר: (1) זכאי/ת כל עוד לא הוכחה אשמתו/ה בהליך הוגן, ו – (2) ענישה כמידת האשמה בלבד.


מסגרת הפעילות:

45 – 90 דקות


משתתפים:

עד כיתה


מהלך הפעילות:

1. הציגו בפני הכיתה סיפור אירוע מחיי בית הספר, כבסיס לדיון. הסיפור יכול להיות בדיוני או אמיתי, למשל:

תלמידה התלוננה שבמהלך ההפסקה נגנבו מהתיק שלה 300 ש"ח, שהביאה לבית הספר עבור הטיול השנתי, והצביעה על אחד התלמידים כמי שגנב את הכסף. התלמיד הכחיש בתוקף את ההאשמה, אך הנהלת בית הספר השעתה אותו לשלושה ימים וביטלה את השתתפותו בטיול.

או

לקראת סוף השנה האווירה בבית הספר כבר יותר "חופשית". קבוצה של תלמידים ותלמידות החליטה להביע את שמחתה לקראת חופשת הקיץ בפריצה של שער בית הספר בשעות הלילה ובציור גרפיטי על כל קירותיו. צוות המורים והמורות הגיע למחרת לבית הספר, וניסה לברר – ללא הצלחה – מי היו התלמידים והתלמידות שהשתתפו ב"חגיגה". הצוות נתקל בחומת שתיקה ("אנחנו לא מלשינים"). בתגובה החליטה ההנהלה לבטל את מסיבת סיום השנה. (ראו פעילות דומה, עם הדגשים אחרים, בפרק ד` בספר זה, בהפעלה מס` 3: זכויות וחובות בבית הספר).

או

במהלך משחק בכדור בשיעור חינוך גופני קרא מנהל בית הספר למורה לחינוך גופני הצידה לדקות אחדות. כאשר שבה המורה אל המגרש היא מצאה התלהטות יצרים, ותלמיד על רצפה כשהוא חסר הכרה, ודם זב מראשו. תלמידים מצביעים על תלמיד אחד, וטוענים שהוא הכה אותו בכוונה. ההנהלה מתחילה מייד בהליך לסילוקו מבית הספר.

2. שאלות לדיון:

  • כיצד תגיבו אם יתרחש האירוע בכיתה/בבית הספר? איך תבררו את האירוע ?
  • עד כמה העונש מתאים לאשמה ? אילו הצעות נוספות יש לכיתה בדבר העונש ?

רשמו על הלוח, בטור אחד, הצעות להמשך בירור העובדות כדי להבטיח את זיהוי האשם/ה, ובטור שני הצעות לענישה.
בדיון בהצעות המופיעות בטור הראשון הסבירו, כי העיקרון המנחה את הבירור הוא עיקרון ההגנה על חפים מפשע. לכן רצוי, שאת בירור העובדות למציאת האשם/ה יעשו מי שלא היו מעורבים/ות באירוע (כי אז יש חשש שהבירור יהיה "נגוע" בכעס וברצון לנקום), מתוך שאיפה כנה לברר את פרטי האירוע ואת נסיבותיו.
בדיון בהצעות לענישה, המופיעות בטור השני, הסבירו כי העיקרון המנחה את ההחלטה על העונש הוא עיקרון התאמת העונש לאשמה.

3. הזמינו את הכיתה לתת דוגמאות אפשריות נוספות מחיי הכיתה או מחיי בית הספר, למקרים שבהם עלולים בני אדם להיפגע מהליך בלתי הוגן.



לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".

על הספר "זכויות או לא להיות" ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו, כולל קישורים לפרקים


לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: מערכי פעילות

הוספת תגובה