זכויות או לא להיות – פעילויות בנושא זכויות האדם – כללי

פורסם בתאריך 17 באוקטובר 2004
מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה ופורסם בשנת 2005, ואשר מיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים. להלן הפרק הראשון – פעילויות בנושא זכויות האדם – כללי.


מטרת הפעילויות הכלליות בנושא זכויות האדם היא להמחיש את הרלוונטיות של הנושא לחיי היום-יום של המשתתפים, תוך כדי הקניית שפת הזכויות. תוכלו לבחור דוגמאות מאירועים כיתתיים, או דוגמאות פרטיות או אישיות של המשתתפים, ולהוביל את הכיתה אליהן, ובכך לשלב את הלימוד של שפת זכויות האדם בהתמודדות עם אירועים אקטואליים.


פעילות מס` 1: היכרות עם רשימת זכויות אדם


מטרה:

לחשוף את המשתתפים לשפת זכויות האדם, מתוך הבנת הרלוונטיות של הנושא לחיים הפרטיים של כל אחד ואחת.


מסגרת הפעילות:

90 דקות


גודל הקבוצה:

עד 20


עזרים:

כרטיסי זכויות – שלושה כרטיסים מכל סוג (ראו ראו נספח מס` 1)

מהלך הפעילות:

1. שימו על הרצפה פתקים עם שמות הזכויות ובקשו מכל תלמיד/ה לבחור זכות הנוגעת לסיפור אישי/של חברים/של משפחה.

2. המשתתפים יספרו את סיפוריהם. תוך כדי הסיפורים תיעשה המשגה של זכויות האדם: מה מגדיר זכות כזכות אדם לעומת זכויות אחרות? כיצד ניתן לחלק את הזכויות למשפחות?* באלו מקרים מתוך הסיפורים האישיים מדובר בהתנגשות בין זכויות?

* ראו נספח מס` 2. זה רק מיון אפשרי אחד של זכויות האדם, שמצויות ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". למיונים אפשריים נוספים ראו קאופמן, א. (2001), זכויות אדם במערכת הבינלאומית, ספריית "אוניברסיטה משודרת", תל-אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, עמ` 32 – 34.

נקודות לדיון:

  • זכויות האדם נוגעות לנו ולחיי היום-יום.
  • פגיעה בזכויות האדם מלווה בפגיעה ברגשות ובתחושת "לא פייר", והיא מקור לכעס ולמריבות.
  • חווית הפגיעה של כל אחת ואחד היא סובייקטיבית.
  • זכויות האדם מתנגשות ביניהן לפעמים, והן אינן מוחלטות. (הנושא של התנגשויות יידון באופן נרחב בפגישות מאוחרות יותר, אולם אפשר לאתר אותן כבר בשלב הסיפורים) .
  • מתוך הסיפורים אפשר להדגיש את נושא גבולות החירות של ילדים@3@.

    ראו דיון בסוגייה זו אצל אלמוג, ש. (1997), זכויות של ילדים, ירושלים: הוצאת שוקן, פרק 1.


פעילות מס` 2: ריבועי זכויות אדם


Copyright © 1999 Human Rights Resource Center, University of Minnesota.


מטרה:

בירור הידע הראשוני של הקבוצה על זכויות האדם, ועמדות המוצא כלפיהן וכלפי הנושאים הקשורים בהן, כדי ללמוד על מה שמעניין את הקבוצה.


מסגרת הפעילות:

45-90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

ריבועי זכויות אדם (ראו נספח מס` 3), ריבועי זכויות ילדים (ראו נספח מס` 4)


מהלך הפעילות:

אפשרות א`:

1. הסבירו לכיתה, שלפניה טבלאות ריבועים, ובהן היגדים או ביטויים העוסקים בזכויות האדם. הכיתה תמלא ביחד את הטבלה על הלוח (או על פוסטר גדול), כאשר כל תשובה תתקבל ממשתתף/ת אחר/ת.

2. סיכום:

  • מהן זכויות האדם?
  • מה ידוע לנו, ומה לא ידוע לנו, על קיום זכויות האדם או על הפרתן? (התרחשויות בארץ, בחו"ל, פגיעות בקבוצות מסוימות…)
  • כיצד אפשר ללמוד על זכויות האדם? אלו סוגי מקורות יכולים לסייע לנו?


אפשרות ב`:

1. הסבירו לכיתה, שכל משתתף ומשתתפת יקבלו דף ועליו מספר ריבועים, ובתוכם היגדים או ביטויים. עליהם למצוא במהירות האפשרית משתתף או משתתפת אחרים, שיוכלו לסייע במילוי הטבלה. אפשר לקבל תשובה אחת מכל אחד או אחת, לא יותר. מי שינצחו הם מי שיסיימו למלא את הטבלה.

2. סיכום:

  • מהן זכויות האדם?
  • מה ידוע לנו, ומה לא ידוע לנו, על קיום זכויות האדם או על הפרתן? (התרחשויות בארץ, בחו"ל, פגיעות בקבוצות מסוימות…)
  • כיצד אפשר ללמוד על זכויות האדם? אלו סוגי מקורות יכולים לסייע לנו?


פעילות מס` 3: שטיח זכויות אדם


מטרה:

בירור התפיסות השונות והדומות בקבוצה בעניין זכויות האדם.


מסגרת הפעילות:

45 דקות


גודל הקבוצה:

עד 20


עזרים:

דפי A4 (5-8 לכל משתתף/ת), צבעי פנדה


מהלך הפעילות:

1. חלקו לכל אחד ואחת 5-8 (לכולם אותה הכמות) דפים וצבעים.
2. קראו בשמה של זכות, והמשתתפים יתנו לה ביטוי גרפי. חשוב לקבוע מראש את כיוון הציור על הדף – לאורך או לרוחב. חשוב גם לאפשר עד 10 שניות לכל ציור.
3. חזרו על הפעילות 5- 8 פעמים, כאשר בכל פעם קראו בשמה של זכות אחרת.
4. כולם יפרסו את העבודות בטורים צמודים זה לזה. כך ייוצר שטיח של ציורים, שאפשר יהיה להתבונן בו ולהתייחס אליו – הן לאורך (לפי המשתתפים) והן לרוחב (לפי הזכויות).

נקודות להדגשה:

  • מומלץ לבקש מכל המשתתפים להציג את אותה הזכות, ובכך לתת לכולם להתבטא, ולאפשר השוואה בין הביטויים הגרפיים והפרשנויות לזכויות השונות.
  • האם התחברו המשתתפים לזכויות מסוימות יותר מאשר לאחרות?
  • מהן נקודות הדמיון, ומה הם ההבדלים, בתפיסות של אותה זכות?

מכאן אפשר לצאת להמשגה של הזכויות השונות באמצעות טבלת הזכויות (ראו נספח מס` 2).


פעילות מס` 4: כוכב חדש


Copyright © 1999 Human Rights Resource Center, University of Minnesota.


מטרה:

הבנת הקשר בין תפיסת האדם וצרכיו לבין הכרזת זכויות האדם.


מסגרת הפעילות:

כשעה וחצי עד שעתיים


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

דפי A4, עטים, ניירות, עותקי ההכרזה בדבר זכויות האדם


מהלך הפעילות:

שלב א`: זכויות אדם לכוכב חדש

1. קראו בפני הכיתה את ההתרחשות הבאה:
מדענים גילו כוכב חדש ובו כל התנאים לקיום חיי אדם. אף לא אחד גר בו. אין בו חוקים, כללים או היסטוריה. כולכם אמורים להתיישב על הכוכב, ולשם כך עליכם ליצור בקבוצות קטנות הצהרת זכויות.

2. הנחו את הקבוצות הקטנות:
א. לתת שם לכוכב.
ב. לנסח עשר זכויות שעליהן יש הסכמה בקבוצה.

3. כל קבוצה תציג את הרשימה שלה לכיתה. רשמו אותן על הלוח, על פי משפחות הזכויות (ראו נספח מס` 2) תוך כדי קישור בין כל הזכויות הדומות, וחברו את כלל הזכויות לרשימה אחת.

4. משנרשמו כל הזכויות, נתחו עם הכיתה הרשימה:

  • האם יש חפיפה בין חלק מהזכויות? האם אפשר לחבר ביניהן?
  • האם יש ברשימה זכויות שצוינו רק פעם אחת? האם צריך לשמור עליהן כחלק מהרשימה?

שאלות לדיון:

  • האם במהלך הפעילות השתנתה דעתך על חשיבותן או על אי חשיבותן של זכויות?
  • כיצד ייראו החיים על פני הכוכב אם יבוטלו זכויות מסוימות?
  • האם ישנן זכויות שתרצו להוסיף לרשימה הכללית שנוצרה על הלוח?
  • למה יכולה להועיל הרכבת רשימה כזו?

שלב ב`: חיבור הרשימה להכרזת זכויות האדם

1. כאשר הכיתה מסיימת לנסח את רשימת הזכויות, היא מתפצלת שוב לקבוצות הקטנות, שינסו להתאים את הזכויות לסעיפי ההכרזה. שימו לב: יש זכויות שיכולות להופיע במספר סעיפים בהכרזה, ואחרות שיכולות לא להופיע כלל בהכרזה. אם תרצו לחסוך זמן, תוכלו לתת לכל קבוצה רק חלק מרשימת הזכויות שנבנתה על הלוח.

2. דנים במליאת הכיתה בחיבורים השונים של הקבוצות.

3. בשלב הבא דנים בשאלות:

  • האם ישנן ברשימה זכויות שלא צוינו בהכרזה? כיצד אפשר להסביר זאת?
  • האם יש זכויות שצוינו בהכרזה ולא ברשימה? כיצד אפשר להסביר זאת?


פעילויות אפשריות בהמשך:

1. העדפה אישית – בשלב זה כל אחד ואחת יבחרו את שלוש הזכויות הקרובות ביותר ללבו/ה. תוכלו לסכם את הבחירות על הלוח ולראות אלו זכויות חשובות יותר לכיתה ואלו – פחות.

שאלות לדיון:

  • מדוע קיבלו זכויות מסוימות ניקוד רב בקבוצה?
  • האם מצבים מסוימים בחברה/במדינה גורמים לכך שזכויות מסוימות ייתפסו חשובות יותר?

2. מיון הזכויות – הסבירו את ההבדל בין זכויות אזרחיות ופוליטיות לבין זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות, וכן את ההבדל בין זכויות "הסכמיות-חוזיות" לבין זכויות אדם. בקשו מהכיתה לקבוע לאיזו קטגוריה יכולה כל זכות שברשימה להשתייך. אז ניתן יהיה לדון בשאלה: מדוע מופיעות זכויות מסוג אחד יותר מאשר זכויות מסוג אחר, ברשימה שעל הלוח?

התאמות:
1. יצירת בית ספר חדש – אפשר לשנות את הפעילות כך, שהמטרה היא יצירת בית ספר חדש. פעילות כזו יכולה להוביל לדיון באקלים בבית הספר מבחינת השמירה על זכויות האדם, וליצירת רשימה של "זכויות האדם – לשיפור האקלים בכיתה או בבית הספר".
2. הוספת תכונות למשתתפים – אפשר לייחס למשתתפים מסוימים תכונות (לדוגמה מוגבלות פיזית, גיל, מין, נטייה מינית), כדי להדגיש את האוניברסאליות של זכויות האדם: האם עובדת היותך בעל/ת תכונות מסוימות משנה את עמדתך בעניין חשיבות זכויות אדם כלשהן? אפשר להעלות את הסוגייה הזו גם על ידי שאלות היפותטיות במהלך הדיון (אילו היית נכה/אישה/ ערבי/ הומוסקסואל…?)


פעילות מס` 5: מסך הבערות


הפעילות נכתבה בהשראת משנתו של הפילוסוף ג`והן רולס, כפי שמופיעה בספרו Rawls, J. (1971), A Theory of Justice, Oxford University Press


מטרה:

הבנת הקשר בין תפיסת האדם וצרכיו לבין הכרזת זכויות האדם.


מסגרת הפעילות:

45-90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

פתקי "זהויות" (ראו רשימת זהויות אפשריות בנספח מס` 5), בריסטולים וטושים


מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות של חמישה עד שבעה. כל קבוצה תהפוך קבוצת אנשים נטושים על אי בודד. הקבוצות יקבלו תיאור של האי, ושל האנשים הנטושים עליו, אולם חבריה לא ידעו מי כל אחד מהם. למשל: ידוע רק שיש על האי חמישה עצי קוקוס, ושני שטחים נוחים לדיג, ושמבין האנשים על האי יש ילד, אישה בהריון וזקן.
2. הקבוצות ינסחו שבעה חוקים (אפשר לשנות מספר זה, אבל בכל אופן יש להגבילו, כדי לאפשר די זמן לחשיבה לעומק על כל חוק), שמטרתם ליצור חיים טובים באי. מכיוון שהמשתתפים אינם יודעים אם הם יהיו גבר/אישה/ילד/עיוור וכו`, ניתן לשער שהקבוצות ינסחו חוקים שמיטיבים עם כל אחד ואחת.
3. הקבוצות מכינות על בריסטול את רשימת החוקים עבור האי שלהן.
4. עברו בין הקבוצות עם שקית (או כובע) ובה פתקי "זהויות" מקופלים. חברי הקבוצות יוציאו באקראי פתקים מתוך השקית, כך שיקבלו "זהויות" (גבר, אישה, עיוור, ילדה).
5. כל אחת ואחד מהקבוצה יבדקו מחדש עם עצמם איך ייראו חייו/ה על האי: האם אלה עדיין חיים טובים? מה היית משנה?
6. כל קבוצה צריכה להציג את רשימת החוקים הראשונית שהכינה, ולהצביע על שתיים – שלוש בעיות שנוצרו, או שינויים שהייתה רוצה ליצור, בעקבות קבלת המשתתפים את זהותם.

שאלות הדרכה אפשריות תוך כדי הנחיית העבודה בקבוצות:

  • איך תדאגו לאוכל ותגנו על עצמכם מחיות טרף?
  • מהי חלוקת התפקידים באי, ועד כמה יש לכל פרט חופש להחליט מה יהיה תפקידו באי?
  • עד כמה לקחתם בחשבון שלא ידוע לאיש מהמשתתפים באיזה תפקיד/מעמד/זהות ימצאו את עצמם?
  • האם וכיצד תתחשבו באדם עם מוגבלויות על האי?

יש לאתגר את הקבוצה להיכנס לכמה שיותר תחומי חיים (למשל, איך יהיו סידורי המגורים), ומכאן לעבור לשאלות הקשורות בפרטיות:

  • כיצד תתייחסו לחפצים אישיים שהובאו לאי? האם הם יישארו ברשות הפרט? האם הכלל יהיה רשאי להשתמש בהם? האם מותר לעשות בהם כל דבר (למשל לשרוף ספרים בהעדר חומר בעירה)?
  • שוויון – האם כולם יקבלו את אותו הדבר? האם יש מקום ליחס שונה לאנשים עם צרכים שונים? יחס שווה לשונים? יחס שונה לשווים?

שאלות לדיון במליאה:

  • מה הדריך את הקבוצות בניסוח החוקים הראשוניים? על אלו חוקים הייתה הסכמה? אלו חוקים היו שנויים במחלוקת? האם היה קשר בין מה שמטריד אותנו לבין החוקים שהצענו?
  • מה קרה כשהתקבלו פתקי הזהות? באיזו מידה המידע החדש שינה את זווית הראייה של הדברים? ובאיזה אופן? אלו חוקים הפכו בעייתיים, ומדוע?
  • עד כמה יש דמיון בין החוקים ה"בעייתיים" של הקבוצות השונות?
  • עד כמה יש אפשרות לנסח רשימת חוקים שעונה על הצרכים של כולם?

סיכום:
תפיסת זכויות האדם עוסקת בעיצוב חברה, שממומשות בה הזכויות של כלל בני האדם באשר הם. בהתאם לכך, ועל פי תפיסה זו – ראוי שהעקרונות והכללים של החיים בחברה יהיו מנוסחים כך שיגנו על צורכיהן של הקבוצות השונות בעלות הצרכים והמאפיינים השונים.

תוספת אפשרית:
אפשר (בהתאם לרמת הכיתה) לדבר על מנגנונים ליישוב סכסוכים, או על מנגנונים לחקיקה פנימית אחרת. אפשר לשאול: האם כדאי "לבזבז" חוקים על ההיבטים הללו, כדי למנוע ויכוחים בעתיד?


פעילות מס` 6: שפת זכויות אדם


מטרה:

חשיפת המשתתפים לשפת זכויות האדם, מתוך הבנת הרלוונטיות של הנושא לחיי היום-יום.


מסגרת הפעילות:

45-90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

עיתוני השבוע האחרון ודפי "טבלת הזכויות" (ראו נספח מס` 2) – כגודל הכיתה.


מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות של שלושה; כל קבוצה תקבל מבחר מעיתוני השבוע האחרון.
2. בקשו מהקבוצות לאתר ידיעות/כתבות שמספרות סיפור הקשור בזכויות האדם. עליהן לציין מהן הזכויות המעורבות בסיפור.
3. כתבו על הלוח את משפחות הזכויות כפי שהן מופיעות ב"טבלת הזכויות".
4. כל קבוצה תדביק את הכתבות על הלוח תחת הזכויות הרלוונטיות לדעתה.
5. יתקיים דיון במליאה על הזכויות המעורבות בסיפורים: המשגה של זכויות האדם; מה מגדיר זכות כזכות האדם לעומת זכויות אחרות; התנגשות בין זכויות לבין עצמן או בינן לבין ערכים אחרים; והעיקרון של מזעור הפגיעה בזכויות. אפשר גם לבחון מה הן הזכויות שנפגעות במידה המרובה ביותר, מי הן האוכלוסיות שנפגעות, ומי הפוגע/ת.


פעילות מס` 7: ניתוח טקסטים בשפת זכויות אדם


Copyright © 1999 Human Rights Resource Center, University of Minnesota.


מטרה:

פיתוח שפה ופרספקטיבה של זכויות האדם באמצעות חומרי לימוד בכיתה.


מסגרת הפעילות:

45 דקות ומעלה


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

ספרות (שירה, פרוזה), ספרי לימוד, כתבות, פרסומות, סרטי פרסומת..


מהלך הפעילות:

שלב א`: במליאת הכיתה או בקבוצות – הציגו את השאלות הבאות:

1. אלו זכויות אדם מוזכרות בטקסט?

  • אלו זכויות ממומשות?
  • האם יש התנגשות בין זכויות?

2. עד כמה מוגנות זכויות האדם? אלו פעולות ננקטות כדי להגן עליהן?

  • האם יש הפרה של זכויות האדם? מי אחראי/ת להפרה זו?
  • מי פועל/ת להגנה על זכויות האדם? איך? מדוע?
  • מי אינו/ה פועל/ת להגנה על זכויות האדם? מדוע לא?
  • האם ההגנה על זכויות האדם גורמת להפרה של זכויות האדם של מישהו/י?
  • האם ההגנה אפקטיבית? מה היא משרתת?
  • האם ההגנה אלימה? האם תיתכן במקרה זה פעולה לא אלימה?
  • באיזה אופן הייתה התוצאה שונה אילו ננקטה פעולה אחרת?
  • באיזו מידה הפעולה תגרום לשינוי לטווח ארוך בחייהם של פרטים? בחיי חברה?

3. מה הם המסרים של הטקסט בנושא כבוד?

  • באיזה אופן כבוד האדם מקובל או נדחה?
  • האם דמות מסוימת מייצגת את הכבוד האנושי?

4. מה המסר של הטקסט בעניין האחריות האישית לזכויות אדם? ובעניין הקשר בין זכויות לבין אחריות?

5. מה תפקידם של הגורמים הבאים בטקסט, בעיקר כאמצעים לשינוי:

  • רחמים
  • הסכמה
  • יכולת ביטוי עצמי
  • שתיקה
  • שיתוף פעולה עם המקרבנים/עבריינים [אלה הפוגעים בזכויות האדם[
  • שיתוף פעולה עם לוחמי זכויות האדם
  • נגישות למידע/ לחינוך
  • הבנה או הזדהות עם בני אדם בעלי ערכים שונים ודרכי חיים שונות

6. האם הטקסט מנגיד בין צורכי הפרט לבין צורכי הרוב או החברה?

  • מה המסר בטקסט בעניין הקשר בין הפרט לבין החברה/המדינה?
  • האם ישנן סוגיות דומות במדינת ישראל? בקהילה שלך? בשכונה שלך? בבית הספר שלך או בכיתה שלך?
  • אלו זכויות מתממשות?
  • אלו זכויות מתנגשות?
  • אלו זכויות זקוקות לדעתך להגנה?

7. כיצד תוכל/י להגן על זכויות אדם בקהילתך?

  • עם מי עליך לדבר? מה תאמר/י?
  • אלו פעולות יהיו בעלות השפעה ומקובלות? אלו לא יהיו?
  • האם כבר ננקטות פעולות כאלו?
  • האם נכון לחבור למישהו כדי להתמודד עם הבעיה? עם מי?

שלב ב`: הצעה לפעילות
ראיון של היוצרים או תחקיר עליהם: האם היו בעברם אירועים, אנשים או מקומות שיכלו לעצב את יחסם לזכויות אדם?


פעילות מס` 8: התנגשות בין זכויות האדם


מטרה:

הקניית כלים לניתוח אירועים בשפת הזכויות, מתוך הבנת הרעיון של ההתנגשות ושל אתגר האיזונים בין זכויות.


מסגרת הפעילות:

45-90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

עיתוני השבוע האחרון או כתבות מוכנות מראש, דפי "טבלת הזכויות" (ראו נספח מס` 2) כמספר המשתתפים, שאלון לניתוח כתבות (ראו נספח מס` 7).


מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות בנות שלושה משתתפים.

2. כל קבוצה תבחר עיתון/כתבה ותנתח אותם על פי השאלון ובסיוע טבלת הזכויות.

3. הקבוצות יציגו את הניתוח בפני המליאה.

שאלות לדיון:

  • אלו משפחות של זכויות מתנגשות זו עם זו באופן חוזר ונשנה?
  • מדוע לדעתכם חוזרת ההתנגשות?
  • האם הייתה הסכמה על "הזכות החשובה"?
  • כיצד נכריע בשאלת החשיבות? מה הם השיקולים המובילים להחלטה? (ניסיון עבר, תפיסה מוסרית, נורמה/ חוק)
  • האם יש זכויות שזוהו כמוחלטות – גוברות תמיד במצב של התנגשות, ולעולם לא תהיה הצדקה לפגיעה בהן?
  • האם אפשר לערוך רשימה של זכויות על פי סדר חשיבותן? האם נוכל לקבל הסכמה על כך בכיתה?
  • האם אפשר לחשוב על אירועים מחיי היום-יום של המשתתפים, בבית הספר ומחוצה לו, שבהם יש התנגשות בין זכויות? (המורה יכול להכין סיטואציות לדוגמה מבית הספר – ראו נספח מס` 8).


פעילות מס` 9: היכרות עם ההכרזה לכל באי עולם


בדבר זכויות האדם (1948)


הפעילות מבוססת על פעילות בחוברת "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" מדריך למורה, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, ירושלים, תשס"א-2000


מטרות:

  • להבין את הצורך ואת הסיבות ל"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם".
  • להכיר את רשימת זכויות האדם דרך קריאת ההכרזה: כיצד נזהה זכויות אדם ואלו זכויות אדם קיימות.
  • להכיר בחשיבות ובמורכבות של השמירה על זכויות האדם, דרך סיפורים אישיים של פגיעה בזכויות אדם או של שמירה עליהן.


מסגרת הפעילות:

45-90 דקות


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

עותקים של "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", וסעיפים ממנה בכרטיסיות.


מהלך הפעילות:

1. הציגו את השאלה המרכזית של השיעור: בשנת 1948 החליט האו"ם על "הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". בתחילת ההכרזה מצוין: "הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזוין הבשילו מעשים פראיים שפגעו קשה במצפונה של האנושות…". מדוע התעורר הצורך להכריז על זכויות אדם?
כאן המקום לקשר את ההכרזה למאורעות מלחמת העולם השנייה (והראשונה), מתוך ציון הנסיבות שמופיעות בהכרזה (תחילתה, פסקה שנייה), וליצור את הקשר הסמלי בין ההכרזה לבין הקמת מדינת ישראל (אפשר גם להביא את מגילת העצמאות ולזהות בה אמירות והתייחסויות מקבילות להכרזה).

2. חלקו את הכיתה לקבוצות של עד חמישה. כל קבוצה תתבקש לבחור סעיף מתוך ההכרזה ולנתחו באופן הבא:

  • קריאת הסעיף, העלאת שאלות.
  • פירוק הסעיף למשפטים קצרים, סימון מילות מפתח ובירור הרעיונות המרכזיים.
  • כיצד רעיונות אלה באים לידי ביטוי בפועל (במצוי), והאם ייתכן מצב רצוי יותר.

3. כל קבוצה תציג את עבודתה.

4. סיכום במליאה – הקשר בין ההכרזה לבין המציאות הפרטית והקבוצתית של כל אחד ואחת.


פעילות מס` 10: מגילת העצמאות


והקמת מדינת ישראל – היבטים של זכויות האדם


מטרות:

  • להכיר במגילת העצמאות כתשתית הערכית של מדינת ישראל
  • להבין את הקשר בין המצב ההיסטורי לבין ההכרזה לכל באי עולם ומגילת העצמאות


מסגרת הפעילות:

90 דקות (45 דקות לשלב א`, 45 דקות לשלב ב`)


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

עותקים ממגילת העצמאות, עותקים מ"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם".


מהלך הפעילות:

שלב א`
1. חלקו את הכיתה לקבוצות של עד שבעה. כל אחת מהקבוצות היא קבוצה של אנשים שנפלטו מספינה טרופה לאי בודד. לכל קבוצה יש מאפיין אחד: קבוצת דתיים/חילוניים, נשים/גברים, ערבים/יהודים, ילדים/מבוגרים וכדומה. על הקבוצה להרכיב רשימה של עשרה ערכים, ולקבוע לפיהם את חוקי האי שבהם אסור לפגוע.
2. הקבוצות יציגו את רשימותיהן.

שאלות לדיון:

  • אלו ערכים עלו מספר פעמים?
  • אלו ערכים לא הופיעו כלל?
  • כיצד הרגישו קבוצות שונות לנוכח רשימות של קבוצות אחרות?
  • כיצד קשורה בחירת הערכים למאפיין שניתן לקבוצה?
  • עד כמה אפשר להבחין בניגודי אינטרסים בין קבוצות דרך רשימות הערכים? האם יש ערכים סותרים, כאלה שאינם יכולים להתקיים זה לצד זה?

שלב ב`
1. הציגו את השאלה: ב-14 במאי 1948 נחתמה מגילת העצמאות. גם באירוע היסטורי זה התקבצה קבוצה של אנשים לכתיבת מסמך, שמעניק בסיס היסטורי וערכי למדינת ישראל. על אלו ערכים בחרה הקבוצה לבסס את המדינה?
2. חלקו את הכיתה לקבוצות של עד חמישה. הקבוצות יחברו רשימות של הערכים המצוינים במגילת העצמאות, בעזרת ה"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", שחוברה בשנת 1948.
3. הקבוצות יציגו את רשימותיהן, ותיווצר רשימה כוללת אחת של הערכים.

שאלות לדיון:

  • אלו ערכים מצוינים במגילת העצמאות, ומה מאפיין אותם?
  • עד כמה המגילה מדגישה שוויון, ועד כמה חירויות?
  • האם אפשר להבין, מתוך רשימת הערכים שבמגילת העצמאות, מה הם מאפייני הקבוצה ומה הוא הרקע ההיסטורי לחיבורה? (למשל התייחסות לערבים, והתייחסות למקורות דתיים כדרך להגיע לציבור הדתי)

נקודות להדגשה:

  • מגילת העצמאות מתייחסת למפעל של קולקטיב, לעומת מגילות אחרות (למשל האמריקאית), שמטרתן להגן על הפרט מפני כוחה של המדינה.
  • אפשר לקשר זאת לתהליך של התפתחות הזהות האישית: מזהות קולקטיבית, שמאפיינת בעיקר פרטים שמדינתם נמצאת בתהליך של הקמה ושל בנייה, או בשעת תחושה של איום קיומי, לשלב שבו הזהות היא יותר אישית, והיא מתעצבת בעיקר תוך כדי העמדת העצמי מול אחרים.
  • אפשר להשוות את מעמדה של הכרזה בין-לאומית למעמדה של מגילת עצמאות של מדינה.


פעילות מס` 11: זכויות האדם בקהילה


Copyright © 1999 Human Rights Resource Center, University of Minnesota.
עיבוד המבוסס על פעילות של אנט פיי ג`יקובסון, המרכז הדני לזכויות אדם.


מטרה:

ליצור מפה של הקהילה הקרובה ולזהות את הגורמים הנוגעים לזכויות האדם בקהילה


מסגרת הפעילות:

מינימום 60 דקות (הפעילות יכולה להימשך על פני מספר מפגשים)


גודל הקבוצה:

עד כיתה


עזרים:

ציוד אמנות, דפי משבצות, העתקי "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם".


מהלך הפעילות:

1. חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, שמשימתן לצייר מפה של מקום המגורים (שכונה במקרה של עיר, או אזור גדול יותר במקרה של ישוב קטן. אם מדובר בבית ספר על אזורי אפשר להציע לקבוצות לצייר אזורים שונים של העיר). על המפה לכלול את בתי המגורים, את המוסדות הציבוריים המרכזיים (גני שעשועים, דואר, עירייה, בתי ספר, בית חולים, תחנת כיבוי אש, תחנת משטרה, לשכת הרווחה, אתרים דתיים…), ומקומות אחרים בעלי חשיבות לקהילה (מכולת, בית קברות, קולנוע, תחנת דלק…).

2. כאשר יסיימו הקבוצות לצייר את המפה, בקשו מהן לנתח את המפה מבעד לעדשה של זכויות האדם: אלו מבין זכויות האדם ניתן לשייך למקומות שונים על המפה? (כגון: לאתרים דתיים – את חופש הדת והאמונה; לבתי הספר – את הזכות לחינוך; לדואר – את הזכות למידע, לפרטיות, לחופש הביטוי וכך הלאה). עם שיוך הזכויות יחפשו המשתתפים את הסעיפים הרלוונטיים בהכרזה (לחילופין אפשר להשתמש בטבלה שבנספח מס` 2) וירשמו את מספר הסעיף על המקום במפה.

3. כל קבוצה תציג את המפה שלה במליאת הכיתה, כך שייווצר מיפוי של זכויות האדם בקהילה:

4. נתחו עם הכיתה את המפה שנוצרה:

  • האם באזור מסוים במפה יש ריכוז גבוה יותר של זכויות האדם? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • האם אזורים מסוימים הם נטולי זכויות אדם לחלוטין? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • האם סעיפים מסוימים ב"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" מיוצגים יותר מאחרים על המפה? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • האם יש סעיפים בהכרזה ששום קבוצה לא כללה במפה? כיצד ניתן להסביר זאת?
  • אלו מבין זכויות האדם שצוינו הן זכויות אזרחיות ופוליטיות? אלו מבין זכויות האדם שצוינו הן זכויות חברתיות, כלכליות ותרבותיות? האם סוג אחד של זכויות האדם מיוצג יותר מאחר? האם סוג אחד של זכויות האדם מיוצג יותר באזור מסוים של המפה?
  • האם יש רעיונות להוספת זכויות האדם למפה? אלו מוסדות ייצגו את הזכויות הללו?

שאלות לדיון:

  • האם יש מקומות בקהילה, שבהם זכויות האדם של תושבים מופרות?
  • האם יש אנשים בקהילה שזכויות האדם שלהם מופרות?
  • מה קורה בקהילה שלכם כאשר זכויות האדם מופרות?
  • האם יש מקומות בקהילתכם שמהווים הגנה על זכויות האדם, או שמטפלים בפגיעה בזכויות האדם?


התאמות

1. לילדים/ות צעירים/ות:

  • אפשר ליצור מפה תלת ממדית.
  • אפשר לצרף סיור בשכונה במטרה לצפות בזכויות "בפעולה".
  • אפשר להתמקד רק בבית הספר או רק בבית.

2. הרחבת הפעילות – כל שלב בפעילות יכול להיעשות ביום אחר, כדי לאפשר לקבוצות לבנות מפה מדויקת ולחשוב לעומק על מקומן של זכויות האדם בקהילה.

3. אפשר להזמין לדיון פעיל/ת זכויות אדם כמרצה אורח/ת.

4. אפשר להתמקד בזכויות ילדים, ולהתייחס אל "האמנה בדבר זכויות הילד" (ניתן למצוא את נוסח האמנה באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל: www.acri.org.il/hebrew-acri/engine/story.asp?id=121. נוסח מעובד לילדים ולנוער מצוי באתר הסניף הישראלי של יוניס"ף: www.my-rights.org.il/)

5. אפשר לשלב את הפעילות הזו בלימודי מתמטיקה – כפעילות חשבון (ציור המפה על פי מידה) – או בלימודי גיאוגרפיה (לכלול במפה גם טופוגרפיה וכיוונים).


נספחים


נספח מס` 1: רשימת כרטיסי זכויות האדם

(מכינים שלושה כרטיסים מכל סוג)

שלמות הגוף
רכוש
ביטחון אישי
חופש הביטוי
חופש המידע
חופש דת
חופש מצפון
חופש תנועה
חופש עיסוק
התאגדות
הפגנה
שוויון
פרטיות
שם טוב
כבוד
הליך הוגן
דיור
טיפול רפואי
חינוך
עבודה
תרבות


נספח מס` 2: מסגרת להתייחסות אפשרית לזכויות האדם


חיים, בטחון ואזרחות

  • חיים
  • בטחון אישי (כולל שלמות הגוף)
  • מקלט מרדיפות
  • אזרחות


חירויות

  • חירות כללית : לעשות כל מעשה שאינו אסור על פי החוק
  • חופש מעבדות ואיסור סחר עבדים
  • חופש תנועה: בתוך המדינה; לחו"ל ובחזרה
  • חופש נישואין
  • חופש הקניין
  • חופש מחשבה, מצפון ודת
  • חופש דעה וביטוי
  • חופש לקבל ולמסור מידע
  • חופש התאספות, הפגנה והתאגדות
  • חופש לבחור ולהיבחר
  • חופש לבחור עבודה


שוויון

  • איסור אפליה (והסתה לאפליה) מטעמי: גזע; צבע; מין; גיל; לשון; אמונה דתית; דעה (פוליטית או אחרת); מוצא (לאומי או חברתי); רכוש; מעמד אישי; ארץ מגורים (עצמאית או כבושה); נטייה מינית
  • שוויון בפני החוק


כבוד אנושי

  • איסור עינויים, יחס משפיל, ועונש אכזרי
  • זכות לפרטיות
  • זכות לשמירה על השם הטוב


הליך הוגן

  • איסור מעצר, מאסר והגליה שרירותיים
  • הליך הוגן: בירור עובדות ושקיפות ההליך; זכות טיעון; ענישה בהתאם לאשמה; בהליך משפטי – גם זכות ייצוג ע"י עו"ד


זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות

  • הגנה סוציאלית (הבטחת הכנסה)
  • עבודה
  • תנאי עבודה הוגנים: שכר שווה לעבודה שווה; שכר הוגן; מנוחה ופנאי (כולל הגבלת שעות עבודה וימי חופשה בשכר)
  • רמת חיים נאותה: מזון; לבוש; קורת גג; טיפול רפואי; שירותים סוציאליים; בטחון כלכלי במקרה אבטלה, מחלה, אי-כושר עבודה, אילמון, זקנה, וכל מחסור בנסיבות שלא תלויות בו
  • הקמת משפחה
  • חינוך
  • הנאה מתרבות וממדע ויצירתם


נספח מס` 3: ריבועי זכויות אדם – כללי

מדינה שבה נשללות זכויות אדם בשל גזע או מוצא אתני קבוצה במדינה שמעוניינת לשלול זכויות אדם של אחרים מסמך המכריז על זכויות אדם מדינה שבה נשללות זכויות אדם זכות אדם
מדינה שבה מצב זכויות האדם השתפר לאחרונה זכויות שיש / היו להוריך ואין לך זמר/ת ששר/ה על זכויות אדם סרט העוסק בזכויות אדם ארגון שמגן על זכויות אדם
מדינה שבה נשללות זכויות אדם בשל אמונה זכות שצריכה להינתן לכל הילדים זכות שנפגעת לפעמים בקרב נשים ספר העוסק בזכויות אדם פגיעה בזכויות אדם – שמטרידה אותך ביותר
אדם שהוא לוחם זכויות אדם זכות שלך המכובדת זכות אדם הממומשת בכל העולם עם שנשללת זכותו להגדרה עצמית/ למדינה זכות אדם שעדיין לא ממומשת לכול בישראל

עיבוד מתוך David Shiman, Teaching Human Rights, (Denver: Center for Teaching International Relations Publications, University of Denver, 1993) 2-3.


נספח מס` 4: ריבועי זכויות ילדים

זכות שיש לילדים וממומשת לעתים רחוקות זכויות ילדים המוגבלות בבית הספר מצב המגביל ילדים במימוש של כל זכויות האדם סרט בנושא זכויות ילדים זכות אדם שצריכה להיות לכל הילדים
ספר בנושא זכויות ילדים ילד המגן וטוען לזכויות ילדים מבוגר המגן וטוען למען זכויות ילדים מדינה שבה ילדים מגויסים לכוח צבאי מצב שילדים צריכים להיות מוגנים מפניו
מדינה שבה ילדים מנוצלים זכות שעדיין לא כל הילדים בישראל מממשים שיר שעוסק בזכויות ילדים מדינה שבה מתקיימת עבודת ילדים מסמך המצהיר על זכויות ילדים
מדינה שלא אישררה את ההצהרה בדבר זכויות הילד מדינה שבה נפגעות זכויות ילדים בגלל דתם זכות החשובה לילדים באופן מיוחד הפרה של זכויות ילדים שמפריעה לך במיוחד מדינה שבה נפגעות זכויות של ילדים בגלל מינם
זכות ילדים שלמענה את/ה נאבק/ת זכות שיש למבוגרים ואין לילדים זכויות ילדים חשובות במיוחד בישראל מדינה שבה התקדמה לאחרונה ההגנה על זכויות ילדים ארגון הנאבק למען זכויות ילדים


נספח מס` 5: כרטיסי זהויות

ילד
ילדה
גבר, בעל רצון לשלוט על שאר הקבוצה
אישה בהריון
זקן
זקנה
עיוור
חירש
משותק גפיים
הומוסקסואל/ לסבית
דתי
ערבי


נספח מס` 6: שאלון למשקפי זכויות האדם

קראו את הידיעה/ כתבה/ פרסומת וענו על השאלות הבאות:
1. אלו זכויות אדם ממומשות בקטע?
2. אלו זכויות אדם נדחות/ לא ממומשות בקטע?
3. על אלו זכויות אדם מגינים בקטע?
4. אלו זכויות אדם מתנגשות בקטע?


נספח מס` 7: שאלון לניתוח כתבה עיתונאית

קראו את הכתבה כולה, וענו על השאלות הבאות:
1. אלו זכויות אדם מעורבות במקרה המתואר?
2. עד כמה מתקיימות התנגשויות בין זכויות אדם? מהן?
3. האם אפשר למצוא פתרון שיצמצם את הפגיעה בזכויות אדם?


נספח מס` 8: סיטואציות מחיי בית הספר

  • בבית ספר בצפון הארץ חל איסור עישון על התלמידים. לעומת זאת בחדר המורים – המורים מעשנים.
  • בעקבות תופעות של פגיעה בציוד באולם הספורט ובחדר המחשבים החליטה מנהלת בית הספר למנוע מכלל תלמידי החטיבה לחגוג את חג פורים.
  • בית הספר החליט על הנהגת תלבושת אחידה. התלמידים ילבשו מכנסיים כחולים וחולצות תכלת, התלמידות ילבשו חצאיות כחולות וחולצות תכלת.
  • תלמיד כיתה ט` בבית ספרכם קרא שמות גנאי לעבר תלמיד אחר. זה האחרון התנפל עליו במכות.
    נציג מועצת התלמידים יושב בוועדת המשמעת ומייצג את דעת המועצה.
  • תלמיד כיתה ח` הגיש למערכת עיתון ביה"ס כתבת פרופיל על אחד המורים. הכתבה כוללת ביקורת חריפה על מיומנויותיו המקצועיות וכן פרטים אישיים אודות המורה. הנהלת ביה"ס פסלה את הכתבה. התלמיד פנה אל מועצת התלמידים בבקשה לעזרה.
  • מועצת התלמידים קיבלה פנייה של תלמיד כיתה ז` המעונין להשתתף בשיעורי ההתעמלות של הבנות. טענתו היא, כי הוא מעדיף את סוג ההתעמלות שהן עושות – תרגילי גמישות ואתלטיקה, לעומת משחקי הכדור הנהוגים בשיעורי הבנים.
  • בבית ספרכם לומדים 30% תלמידים שהם עולים חדשים. הם פנו למועצת התלמידים בדרישה להשמיע בהפסקה שירים ברוסית, בנוסף על השירים המושמעים בעברית.


לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".

על הספר "זכויות או לא להיות" ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו, כולל קישורים לפרקים

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: מערכי פעילות

הוספת תגובה