היכולת לשכנע, להחליף דעות ומחשבות, לבקר את השלטון ולבטא את הייחודיות הטמונה בכל אדם ואדם מותנית בקיומו של חופש הביטוי.
חופש הביטוי מהווה תנאי למימושן של חירויות רבות אחרות. כך, למשל, חופש הבחירה בדמוקרטיה מתבסס על חשיפת הציבור למגוון דעות. חופש היצירה תלוי אף הוא באופן ישיר בחופש הביטוי; אפשר אף לומר שכל מאבק על זכויות אדם, בין שהמאבק הוא על שוויון ובין שעל מימושה של חירות, מניח כצעד ראשון את קיומו של חופש הביטוי. פעולות שכנוע, הפגנות, עצומות, נאומים, מאמרים בעיתון, שירי מחאה ועוד – כל אלו נכללים בחירות חשובה זו.
אמנם הנימוקים בזכות חופש הביטוי איתנים, אך לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל נוכחנו שוב ושוב במצבי התנגשות של חופש הביטוי עם זכויות אדם ועם ערכים ואינטרסים שונים. הניסיון למצוא איזון בין שמירה על חופש הביטוי מחד גיסא, לבין הגנה על זכויות אחרות ועל אינטרסים שונים מאידך גיסא, מטריד רבות את המערכת המשפטית.
השאלה "מה מותר לומר" חוזרת רבות במציאות הישראלית היום-יומית. אנו מאמינים כי דיון אקטואלי בסוגיה המורכבת של חופש הביטוי, הכולל הצגת נימוקים בזכותו בצד תיאור הקושי שביישומו, יסייע במציאת התשובה.
