"כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשוניים והיסודיים. החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכול, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכול במידה שווה ועל יסוד הכישרון". "החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסודיות. החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידיות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום".

מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, סעיף כו

הזכות לחינוך היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר. מעבר לחשיבות הרבה של החינוך בפני עצמו, יש לזכור כי השכלה מהווה כלי הכרחי למימושן של זכויות אדם רבות נוספות. היכולת לבחור ולהיבחר נשענת במידה רבה על ידיעת קרוא וכתוב; חופש הביטוי מתבסס אף הוא על יכולת ההבעה העצמית בכתב. חינוך הוא צעד ראשון בדרך לעיסוק, לשוויון, לתרבות ולבריאות. אדם שנמנע ממנו חינוך ראוי, נמנע ממנו למעשה עתיד מלא ובעל ערך.

בדומה להפרות אחרות של זכויות אדם, גם הפגיעה בזכות לחינוך של אזרחים בישראל אינה אחידה – יש שנהנים מחינוך מיטבי, ויש שמשאב זה נשלל מהם כמעט לגמרי עקב מקום מגוריהם, בשל מוצאם, או בגין מצבם הכלכלי. בשיעור הנוכחי נבקש לחשוף את התלמידים לסוגיות הללו, ונתייחס לחשיבות העצומה של הזכות לחינוך כמו לקשיים הרבים שבמימושה.

הזכות לחינוך – 2003

למערכי שיעור בנושא הזכות לחינוך.