מדי שנה מצוין בישראל יום זכויות האדם הבין-לאומי בתאריך 10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, התקבלה בעצרת הכללית של ארגון האו"ם ה"הכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם". בהכרזה מופיעות הזכויות השונות עליהן הפרט והמדינה מחויבים לשמור.
הלימוד אודות זכויות האדם והאזרח והשמירה עליהן הם מהותיים לקיומנו כבני אדם וכאזרחים במדינה דמוקרטית. על כן, ראוי לעסוק בנושא זה בכל שנה מחדש. מדי שנה מציינת מערכת החינוך את יום זכויות האדם בשיעורים מיוחדים, מפגשים, הרצאות ועוד. בין היתר מתפרסמת מדי שנה כרזה מקורית, המתמקדת באחת הזכויות המופיעות בהכרזת האו"ם, ומופצת לכל בתי הספר בארץ בצירוף מערך שיעור. פעילות זו נערכת בשיתוף פעולה בין האגודה לזכויות האזרח בישראל למטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך.
כאן מופיעות כל הכרזות שפורסמו בשנים האחרונות בפורמאט מקוון, שניתן להקרנה בכיתה או לשליחה כקובץ לתלמידים. חלק מהכרזות המודפסות אזלו, אך את השאר ניתן להזמין (בחינם) בעותקים קשיחים לתלייה בכיתה או במשרד.
הכרזות מופיעות בסדר עולה לפי שנת פרסומן (2017-2001) ולפי הזכות בה הן עוסקות. לאחר כל כרזה מופיע קישור למערך פעילות רלוונטי.
כרזות בנושא הזכות לשוויון:
הזכות לשוויון – 2001
הזכות לשוויון – 2002
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא הזכות לחינוך:
הזכות לחינוך – 2003
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא הזכות לעבודה:
הזכות לעבודה- 2004
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא הזכות לחיי משפחה:
הזכות לחיי משפחה – 2005
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא הזכות לקיום בכבוד:
הזכות לקיום בכבוד – 2006
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא הזכות לבריאות:
הזכות לבריאות – 2007
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן
כרזה בנושא הכרזת זכויות האדם:
60 שנה להכרזת זכויות האדם- 2008
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזה בנושא חופש הביטוי:
חופש הביטוי – 2009
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן.
כרזות בנושא הזכות להשתתפות פוליטית:
הזכות להשתתפות פוליטית – 2010
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן
הזכות להשתתפות פוליטית – 2011
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן
כרזה בנושא הזכות לפרטיות בעידן טכנולוגי:
הזכות לפרטיות בעידן הטכנולוגי – 2012
לפוסט המלא ומערכי שיעור, לחצו כאן
כרזה בנושא הזכות לשוויון:
הזכות לשוויון – 2013
לפוסט המלא ולמערכי שיעור, לחצו כאן
כרזה בנושא הזכות לכבוד:
הזכות לכבוד 2014
לפוסט המלא ולמערכי השיעור לחצו כאן
כרזה בנושא חופש הביטוי:
חופש הביטוי 2015
לפוסט המלא ולמערכי השיעור לחצו כאן
כרזה בנושא הזכות לדיור:
הזכות לדיור 2016
לפוסט המלא ולמערכי השיעור לחצו כאן
כרזה בנושא זכויות עובדים:
זכויות עובדים 2017
לפוסט המלא ולמערכי השיעור לחצו כאן
שאלות, בקשות והצעות יתקבלו בברכה, בדוא"ל mesi@acri.org.il
5 בנובמבר, 2011 בשעה 18:20
מדהים!!!
אהבתי מאוד.
רון
5 בנובמבר, 2011 בשעה 18:23
גם אניאהבתי,
זכויחות אדם הן יסוד לקיום מדינה דמורקטית.
משה
20 בנובמבר, 2011 בשעה 10:31
[…] לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. זו, בדיוק, מהותו של יום זכויות האדם הבינלאומי. בשביל כל זה, בדיוק, אנחנו מקיימים את מצעד זכויות […]
23 בנובמבר, 2011 בשעה 12:37
כל הכבוד!!! מקסים!
6 בדצמבר, 2011 בשעה 8:58
אם זכויות האדם ידרסו, אנו נהפוך להיות מדינת עולם שלישי, וכך כל איתנותנו מול אוייבנו תעלם.
מזי
29 בנובמבר, 2017 בשעה 10:16
.
כדי ללמוד דמוקרטיה – וכדי לשפר אותה – חייבים להתנסות בה !
רבות מדובר בימים אלה על החשיבות ללמד ערכים דמוקרטיים בבתי הספר הממלכתיים שלנו. נראה שבעלי טורים בעיתונים, איגודים מקצועיים למורים, ארגונים ציבוריים, ואנשים בעלי השקפה לאזרחות טובה מבחינים פתאום שהנוער שלנו גדל בור ובלתי מחויב לעקרונות הנעלים עליהם מבוססת המדינה שלנו.
אומנם אני מסכים לגמרי שקיימת בעיה, חוששני שהתרופה המוצעת — יותר שיעורים באזרחות ו/או ב"דמוקרטיה", לרבות לימוד מגילת העצמאות — היא לא יותר טובה מהמחלה. מדוע קורה שאנשים מתעקשים לחשוב שהפתרון לבעיות של החיים האמיתיים הוא לדבר עליהן? האם מישהו באמת מאמין שלכפות על ילדים לעבור עוד קורס ישיג יעדים משמעותיים אמיתיים? אנחנו איננו יכולים אפילו להביא את הילדים שלנו לקרוא או לכתוב או לעשות חשבון כהלכה, למרות אינסוף השעות של מאמץ בכיתה. האם נהפוך אותם למגני החופש והדמוקרטיה על ידי התאמת תכנית הלימודים פעם נוספת?
העובדה הפשוטה היא שילדים אינם מחויבים לעקרונות דמוקרטיים, או לחופש מדיני, או למגילת העצמאות, או לחוקי היסוד של המדינה, כי הם בעצמם אינם מתנסים באף אחד מהנושאים הנעלים האלה בחיי היומיום שלהם, ובייחוד, בבתי הספר שלהם. לילדים אין זכויות בבית הספר, הם אינם משתתפים בקבלת החלטות משמעותית בבית הספר (אפילו כאשר ההחלטות משפיעות במישרין על חייהם), כמו כן, אין להם חופש להגדרה עצמית בבית הספר. למעשה, בתי הספר הם דגמים של אוטוקרטיה — לפעמים נדיבים, לפעמים אכזריים, ותמיד בהתנגשות ישירה עם העקרונות עליהם מבוססת המדינה שלנו.
כמה ריקים מתוכן נשמעים כל השעורים האלה באזרחות ובהיסטוריה בבתי הספר, כאשר קהל שבוי של תלמידים אשר חלק גדול מאותה מגילת העצמאות ומאותם חוקי היסוד של המדינה כלל אינו חל עליו, חוגג, בכיתה אחרי כיתה, את שנת ה-70 למדינה!
הדרך להבטיח שלאנשים בני כל הגילים תהייה מחויבות עמוקה ל"דרך הדמוקרטית" היא להפכם לשותפים מלאים בה. נהפוך את בתי הספר שלנו לדמוקרטיים, ניתן לילדינו את חופש הבחירה ואת זכויות האזרח הבסיסיות בבתי הספר, ולא תהיה להם בעיה להבין מה משמעותם של הסובלנות, של כבוד האדם, של המודעות העצמית, ושל האחריות.
.