"כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות, ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים" (סעיף י"ט, מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם).

יום זה נועד על מנת להזכיר לכולנו את חשיבותה של העיתונות החופשית שבבסיסה עומדים שני עקרונות: החופש לבטא ולכתוב כל רעיון וביקורת ללא חשש מצנזורה וחיסיון המקור – חיסיון זהותו של מוסר המידע.

לתקשורת תפקיד מרכזי בגיבוש תפישת עולם ועיצוב עמדה פוליטית של האזרחים במדינה ולכן חשיפת מידע הינה חיונית לקיום שיח דמוקרטי ולהבטחת זכותו של כל אזרח להצביע על בסיס איתן ומוצק. עיתונות חופשית הינה תנאי הכרחי לקיום דיון ציבורי פתוח, פיקוח וביקורת על מנגנוני השלטון במדינה ולכן יש להבטיח את עצמאותה ואי תלותה בו. הגבלות על חופש העיתונות הן מאפיין מובהק של משטרים טוטליטריים ודכאניים.

לפי המדד החופש השנתי של "עיתונאים ללא גבולות" חופש העיתונות בישראל הינו מוגבל. מתוך 179 מדינות, ישראל נמצאת במקום ה-92. התדרדרות בחופש העיתונות בישראל בשנים האחרונות נגרמת בעיקר בעקבות פרשת ענת קם ואישור תיקון חוק לשון הרע.

כמו כן, התמסחרות התקשורת נתנה יד לפגיעה בחופש העיתונות. רוב התקשורת בישראל ובמדינות רבות בעולם מוחזקת בידי בעלי ההון, שלהם אינטרס למקסם את רווחיו גורם לכך שדעות שעלולות לפגוע ברווח העיתון לא נשמעות.  "מוקד האיום על חופש העיתונות, וממילא החזית של המערכה על מימושו, כבר אינם בהכרח במדינה, ברשויותיה ובחוקיה. מוקד חלופי ורב־עוצמה של איום על חירות העיתונות אותר בתוך ביתה פנימה, בעיקר בדמותם של הגורמים השולטים בה, קרי: הבעלים והמממנים של כלי התקשורת" (משה נגבי, חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל).

לאתר הרשמי של יום חופש העיתונות הבינלאומי, מאתר האו"ם.

על התקשורת הכלכלית בישראל מתוך המכון הישראלי לדמוקרטיה.

למערכי פעילויות בנושא חופש הביטוי.