נשות ואנשי חינוך שלום רב,

לאור הבחירות המתקרבות אנחנו מזמינים אתכם לדון עם התלמידים בסוגיות זכויות האדם הנובעות מתוך הפעילות המפלגתית השונה, כגון מצעי מפלגות, קמפיינים וכיוצא בזה.

לאחרונה יצא קמפיין בחירות חדש בראשות מיכאל בן-ארי ואריה אלדד (מפלגת עוצמה לישראל) המתייחסת אל קבוצות מיעוט בישראל ובעיקר לפליטים וערבים פלסטינים אזרחי ישראל.

ברצוננו להתייחס למשמעות הקמפיין עצמו בהקשר של זכויות האדם.

בקמפיין המפלגה מוצגת הסיסמה "בלי חובות אין זכויות". הקשר בין חובות לזכויות הינו מורכב ופירושו משתנה אף בין המדינות הדמוקרטיות השונות. זוהי סוגייה שנויה במחלוקת במיוחד במדינת ישראל, המאופייינת במשטר יהודי-דמוקרטי.

על פי ספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל" (עמוד 153), תפישת זכויות האדם גורסת, זכויות האדם נתונות לכל אדם באשר הוא, ללא תנאי. פירוש הדבר הוא שהזכויות הינן בסיסיות וטבעיות, הן אינן תלויות בשלטון והשלטון אינו יכול ליטול את הזכויות מהפרט. אם אדם איננו ממלא חובה המוטלת עליו כחוק, הוא ייענש על פי החוק – אך על השלטון לדאוג שזכויותיו הטבעיות יכובדו ולא יפגעו.

דוגמא טובה לכך ניתן למצוא במקרה של יגאל עמיר שנשפט למאסר עולם לאחר רצח ראש הממשלה, כלומר, אינו מילא את חובתו המוטלת עליו כחוק, אך זכויותיו הבסיסיות, אפילו כאסיר עולם, נשמרו והוא זכאי אליהן ככל אדם.

 

שאלות לדיון בכיתה:

– האם נתקלתם בקמפיין הזה? במסרים דומים של קמפיינים אחרים?

– כיצד אתם רואים את סוגיית "הזכויות מול חובות" בעולם הפרטי שלכם? (בית הספר, בבית)

– כיצד אתם רואים את סוגיית "זכויות מול חובות" בהקשר של זכויות אדם? (ניתן להשתמש בדוגמא הבאה: האם תלמיד שלא הכין שיעורי בית ואיננו מרגיש טוב, אינו זכאי לצאת לבדיקה רפואית?)

– כיצד לדעתכם ניתן להביא אנשים לקיים את חובותיהם מבלי לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות?

על זכויות וחובות אזרחיות במכון הישראלי לדמוקרטיה.