הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

הכיתה כמיקרוקוסמוס

פורסם בתאריך 10 בספטמבר 2013
CC-BY: Kate Ter Haar

CC-BY: Kate Ter Haar

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח בישראל שמחה להציג לציבור אנשי ונשות החינוך בישראל  מאמר מרתק מאת מרסלו וקסלר. המאמר מציע גישה חדשנית הכוללת דרכים חינוכיות להתמודדות עם תפיסות עולם והתנהגויות גזעניות בכיתה ובכל מסגרת חינוכית.

הצורך בכתיבה ובפיתוח של כלים דידקטיים להתמודדות עם אמירות והתנהגות גזעניות של תלמידים עלה מהשטח – מצד מורות ומורים אכפתיים שלקחו חלק בהשתלמויות ובפעילויות שונות שהאגודה יזמה בשנים האחרונות. המשתתפים ציינו שאין להם מספיק כלים לעבודה חינוכית במקרים שבהם תלמידים מתנהגים באופן מפלה ומביעים דעות גזעניות כלפי ילדים אחרים וקבוצות שונות בחברה בישראל. לדעתם, דבר זה מביא חלק מנשות ואנשי חינוך להתעלמות מאמירות כאלה במהלך השיעור, מחשש להסתבך בדיונים טעונים וליצור אווירה קשה בכיתה, או לאבד זמן שדרוש ללימוד חומר מקצועי לקראת בחינות. מורים אחדים תהו האם באחריותם ומתפקידם, כמורים מקצועיים, להגיב לאירועים כאלה בשיעור שאינו שעת המחנך או שיעור לאזרחות.

..פעלו עכשיו במאבק נגד גזענות

 אנו מאמינים שההתמודדות עם התנהגות ואמירות גזעניות ואנטי דמוקרטיות מצד תלמידים צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה של כל העוסקים בחינוך. העדר התייחסות ותגובה מצד אנשי חינוך לאמירות ולאירועים גזעניים – במיוחד כאלה שקורים במהלך השיעור – עלולה לחזק את תפיסות העולם הגזעניות ולהעניק לגיטימציה חברתית לתופעה מסוכנת זו. במובן זה, ניתן לראות "אירועים גזעניים" כהזדמנות חינוכית ללמידה משמעותית בחינוך נגד גזענות. חשוב לציין בהקשר הזה את השינוי המשמעותי בהגדרת המושג גזענות: גזענות לא מוגדרת כיום רק לפי מאפיינים ביולוגיים, אלא גם בהתבסס על מאפיינים חברתיים ותרבותיים. גזענות יכולה להיות מופנית כלפי קבוצות שונות בחברה והאחר יכול להיות כל אחד בחברה. פרופ' יהודה שנהב מציע להגדיר את הגזענות כדלקמן: "ייחוס של נחיתות לאדם או לקבוצה, על בסיס של תכונות סטראוטיפיות שמנוסחות בשפה ביולוגית, חברתית או תרבותית. בשיח גזעני נתפסות תכונות אלו כנחותות, כבלתי משתנות וכמהותיות לאותה קבוצה". המורכבות של תופעת הגזענות בימינו מוסיפה על האתגרים ועל הקשיים העומדים בפני העוסקים בחינוך.

התייחסות חינוכית מעמיקה היא מרכיב קריטי בחינוך נגד גזענות בכל מסגרת חינוכית, כיוון שחינוך נגד גזענות הינו תהליך הוליסטי שצריך לחלחל אל כל תחומי התהליך החינוכי ומרכיביו: אקלים בית ספרי, מקצועות לימוד שונים, חינוך חברתי והתמודדות עם גילויי גזענות בזמן העשייה החינוכית.

ברור לנו שאין זו אחריותם הבלעדית של אנשי חינוך להיאבק בתופעה זו, אך ללא העבודה של אנשי החינוך – המערכה נגד גזענות במדינה לא תוכל להצליח.

חוברת זו ממשיכה את הקו הרעיוני של הערכות החינוכיות השונות שפרסמנו בשלוש השנים האחרונות בנושא חינוך נגד גזענות, במטרה להעשיר את גוף הידע ואת הכלים הפדגוגיים בתחום, ולעודד מסגרות ואנשי חינוך לקחת חלק פעיל במאבק נגד התופעה. כמו כן, מחלקת החינוך שוקדת בימים אלה על כתיבה ופיתוח של חומרים נוספים, המתייחסים למקצועות לימוד שונים. לצד חומרים אלה, האגודה מציעה מגוון סדנאות ופעילויות בנושא: השתלמויות מורים, כנסים, שולחנות עגולים וכו'.

מאמר זה בא לעולם לאחר דיונים רבים ומעמיקים שקיימנו במחלקת החינוך סביב הנושא של התמודדות עם גזענות בבתי ספר. במהלך הדיונים הללו עסקנו רבות בשאלות ובדילמות חינוכיות שהעלו בהקשר זה נשות ואנשי חינוך שלקחו חלק בסדנאות שלנו. אני מודה להם, כמו גם לכל הרכזות והרכזים במחלקה ולצוות המנחות והמנחים על חלקם החשוב בדיונים. מאמר זה הוא ניסיון להתמודד עם אותן שאלות ודילמות הנוגעות לטיפול בגזענות בבית הספר. אנו מודים למרסלו וקסלר, היועץ הפדגוגי של מחלקת החינוך, שלקח על עצמו את מלאכת הכתיבה של החומר המאתגר. נשמח מאוד לקבל משוב מכם/ן על תוכנו של המאמר, ונשמח עוד יותר אם תשתפו אותנו בניסיון שלכם ושלכן בהתמודדות עם גזענות בקרב תלמידים ובני נוער.

אנו תקווה שחומר זה יעשיר את הידע ואת היכולת של המורים לעסוק בנושאים מורכבים ולהתמודד עם גילויי גזענות בקרב התלמידים שלהם.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן ולקבלת חומרים חינוכיים נוספים לחצו על 'הצטרפו לקבלת עדכונים'

במשבצת הסגולה משמאל, למעלה

שרף חסאן

מנהל מחלקת החינוך

האגודה לזכויות האזרח בישראל

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: הספרייה החינוכית שלנו,חומרי העשרה כלליים,חומרי רקע,חינוך נגד גזענות

אפשרות התגובות חסומה.