"לפני שנתיים, בשיחה אישית עם תלמידה היא סיפרה לי שבתקופה האחרונה היא מרגישה זרה בבית הספר. לא הייתי ער לתחושות שלה לפני השיחה. היא מלאת מרץ, יוזמת מפגשים חברתיים, נציגת הכיתה במועצת תלמידים, מוסיקאית ותלמידה מצטיינת. היא הרגישה זרה כי תלמידים מהשכבה כינו אותה בשמות גנאי בגלל שבבית שלה יש עץ אשוח ששייך לאנטישמי בשם סילבסטר שרצח יהודים, מה שהופך אותה ואת משפחתה לאנטישמים מוזרים.
בעקבות השיחה, ניצלתי את השיעורים המקצועיים בכיתות השכבה כדי לספר על המנהגים והחגים של תרבות יוצאי ברית המועצות. התלמידים הופתעו לגלות, שרוב יוצאי ברית המועצות כלל לא שמעו על סילבסטר, ושהמנהג לקשט עץ אשוח בליל השנה החדשה מקורו בתרבויות שקדמו לדתות המונותאיסטיות. הצפת הנושא הולידה התעניינות מחודשת בקרב תלמידים שהוריהם יצאו מברית המועצות, אודות ההיסטוריה, המנהגים, המוסיקה והספרות. "התלמידים הרוסים" הרגישו שיש להם במה להתגאות. בשלבים המתקדמים של השנה צלילי השפה הרוסית בצבצו לפתע מבעד מעטפת הערגה לשייכות. תלמידה אחת שאלה אותי, אם במסגרת המאמצים שלה לשיפור השפה הרוסית, היא יכולה לדבר איתי בשיחות האישיות בשפת האם. תלמיד אחר, קבל על כך שאין מגמת רוסית בבית ספר שבו חלק לא מבוטל מהתלמידים הם "רוסים".
לקראת חג השנה החדשה 2016 ביקשו תלמידי כיתת החינוך שלי, יא'4 ,לציין את החג במסגרת הכיתתית. בישלנו מאכלים, הכנו משחקי חברה, חיברנו שירים וקישטנו את העץ בכיתה. ב- 31 בדצמבר חגגנו ביחד את נובי גוד על פי מיטב המסורת."
הכותב הוא מרכז שכבת יא' בבית ספר תיכון במרכז הארץ.
