מדי שנה, ב- 8/3, מצוין ברחבי העולם יום האישה הבינ"ל. יום זה נועד לציין את הישגיהן הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של נשים, ולהכיר בכך שבדרך ליצירת חברה אנושית שוחרת צדק ושוויון הזדמנויות – שוויון מגדרי הוא יסוד מרכזי בהשגת שאיפה נעלה זו. ההיסטוריה העומדת מאחורי יום ציון זה מרתקת עשויה להוות נושא בפני עצמו לשיעור בכיתה. 

כללי ה"תקינות הפוליטית" מלמדים רבים/ות מאיתנו,  כשכבר מזמן עלינו לומר כי גברים ונשים זכאים לשוויון מלא, והדרך שאנו עושים כחברה אנושית בדרך להשגת שוויון זה, נכונה ורצויה. יחסית למאבקים של קבוצות אחרות בחברה, נדמה שהדיון סביב שוויון מגדרי תופס מקום יחסית נכבד במיינסטרים, במיוחד  של חברות המחשיבות עצמן לנאורות. אך הנתונים מצביעים על פער בין מה שאנשים אומרים, לאופן שאנשים חושבים ופועלים. הטיעון המרכזי, המכחיש את קיומו של פער זה הינו – "זה לוקח זמן". אבל כשמקיימים דיון רציני ומעמיק בנושא, מתברר שלא מדובר רק ב"זמן".

על אף שחלה התקדמות רבה  בהשגת שוויון מגדרי, ישנה האטה בשנים האחרונות. על פי נתוני הפורום הכלכלי העולמי מ- 2015, בקצב הנוכחי, יושג שוויון מגדרי מלא רק  ב- 2133. (בהיבטים של בריאות, חינוך, תעסוקה וייצוג פוליטי).  זאת בניגוד להערכה הקודמת שניבאה שוויון מגדרי מלא ב- 2095. ספציפית בישראל – מימדי אי השוויון המגדרי נותרים גבוהים (ישראל מדורגת במקום ה- 53, הרחק מרוב המדינות המפותחות), ובמיוחד לא מסתמן צמצום באי השוויון המגדרי במימדי התעסוקה וה"עוצמה" (ייצוג בעמדות השפעה וקבלת החלטות).  בישראל, עדין, ישנה גם אפליה ממסדית- חוקית: אי שוויון במתן גט, חוקי עבודה הנתפסים כפוגעניים כלפי נשים, הצעות חוק העלולות לגרור השלכות של פגיעות נוספות וקשות בנשים, היעדר ייצוג הולם לנשים ועוד. נשים שמנסות לפעול לשינוי עלולות לשלם מחיר אישי כבד יותר .

רציונאל לדיון כיתתי:

לעיתים, כשאנו דנים/ות במקרים הקשים ביותר – אישה נאנסה באכזריות בסמטה צדדית,  ילדות בנות 10 פועלות בתנאי עבדות ב- sweat shop  בקמבודי, קטינה בת 14 נישאת בכפיה לגבר,  אנחנו חשים/ות מוטרדים/ות  (במקרה שזה נגע בנו), אך עשויים גם לחוש תחושת הקלה, ש"אנחנו לא כאלה". נכון שמידע על המקרים הקיצוניים והרחוקים יותר הוא חשוב, כי בהחלט יש לפעול לשינוי מציאות הזו, ובדחיפות, אך התמקדות בהם, ורק בהם,  עלולה להסיט את הדיון ממה קורה "אצלנו"-  בחברות שעל הנייר נחשבות נאורות, ליברליות ודמוקרטיות, לדוגמא- באירופה, בארה"ב, או אפילו בישראל. הדיון המוצע כאן אינו מתיימר לשקף תמונה מלאה של היקף ועומק האפליה והפגיעה כנגד נשים בכל תחומי החיים וכמו כן אינו עוסק בסוגיות של אלימות ופגיעה מינית כנגד נשים. (נושא חשוב דיו על מנת שיוקדש לו יום ציון נפרד- היום הבינ"ל למאבק באלימות כנגד נשים, שגם כאן  לצערנו אקטואלי מתמיד . פוסט זה יעסוק בסוגיות סמויות ומתונות (יחסית)– מטרתו להעלות לדיון חינוכי אירועים יומיומיים ומגמות מתמשכות.  המטרה, אם כן,  אינה "לזעזע" , אלא לקיים דיון מעמיק בנוגע לתפיסות הפנימיות של כל אחד ואחת מאיתנו לגבי הנושא, בדרך לעיצוב תובנה עמוקה ההכרחית להשגת שוויון מגדרי– אילו הבדלים קיימים לדעתנו בין גברים ונשים? מהי חלוקת התפקידים בין גברים ונשים, ומדוע ? מה הקשר בין הציפיות שיש לנו מנשים, למקומן הכלכלי- חברתי, לעומת מקומם של גברים ?

הצעה לדיון בכיתה – חלק א':

צפו עם התלמידים בסרטון הבא – הרצאה קצרה מאת שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, המתארת את הקשר בין אי שוויון מגדרי לתפיסות הקיימות בנוגע לנשים: http://www.ted.com/talks/sheryl_sandberg_why_we_have_too_few_women_leaders#t-427876.

(בהיעדר זמן אפשר לצפות בסרטון עד דקה 7:30 דק'. שימו לב ! יש אפשרות להפעיל  תרגום בעברית/ערבית בסרטון- לחצו על subtitles  בצד ימין למטה של המסך שייפתח  בפניכם, ובחרו עברית או ערבית.

1. מה דעתכן/ם על הנתונים שהוצגו בנוגע לאחוז הנשים בעמדות בכירות בעולם התעסוקה?
2. מדוע לדעתכן/ם המחקר המצביע על כך שנשים מבצעות הערכת חסר בנוגע לציונן במבחנים , בעוד גברים מבצעים הערכת יתר?
3. מדוע לדעתכן/ם פחות נשים מנהלות מו"מ בנוגע לשכר ההתחלתי שלהן במקום העבודה?
4. מדוע לדעתכן/ם גברים נוטים לייחס קבלה לעבודה לגורמים פנימיים (כגון כישרון, יכולת) בעוד נשים נוטות לייחס את קבלתן לעבודה לגורמים חיצונים (מזל, תזמון) ?

לסיכום חלק זה, ניתן להביא את דבריה של אווה אילוז,פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בדומה לדבריה של סנדברג, פרופ' אילוז מתייחסת לניסוי שתואר בהרצאה, ולמחיר החברתי שמשלמות נשים מצליחות.  (מתוך אפליה-  מדריך למשתמש).

" ישנו ניסוי מפורסם של פרופ' לורי רודמן ועמיתים מאוניברסיטת רוטגרס בארצות הברית, המתבצע כך: נותנים לשתי קבוצות שונות של אנשים (הכוללות גברים ונשים) אותו סיפור בדיוק, המתאר בעל מקצוע מצליח ביותר, בהבדל אחד. על קבוצה אחת לקרוא סיפור שבו מופיע שם של גבר, והקבוצה השנייה קוראת אותו הסיפור עם שם של אישה. לאחר מכן מתבקשים משתתפי הניסוי להעריך את הגבר או האישה המצליחים בקנה מידה של מיומנות (עד כמה הוא / היא טוב/ה בעבודה?) וחביבות (עד כמה האדם הזה נחמד / חביב לדעתך?). התוצאות מרתקות: לפני עשרים שנה, האישה הייתה ממוקמת בדירוג נמוך מהגבר במדד המיומנות; אך כיום היא מקבלת במדד זה דירוג שווה לזה של הגבר (הפמיניזם הצליח לשנות סטריאוטיפים על מיומנות). אף על פי כן, האישה שהוגדרה מיומנת כמו הגבר, נתפסה גם כהרבה פחות אהודה, על ידי גברים ונשים כאחד. כלומר, לקבוצות שהעריכו את גיבורי הסיפור – בעלי המקצוע המצליחים – יש אותו המידע בדיוק על הגבר ועל האישה, ועל אף זאת האישה המצליחה אהודה פחות מהגבר. אותה חוקרת, וחוקרים אחרים, ערכו ניסויים רבים בתחום זה ומצאו הוכחה לכך שנשים משלמות מחיר כבד על היותן נתפסות כחזקות ומיומנות, כלומר, על היותן נתפסות כאסרטיביות, עצמאיות ובעלות ביטחון עצמי. כאשר הן מקבלות דירוג גבוה במדד המיומנות, סביר להניח שיקבלו דירוג נמוך בתכונות אחרות שאנו מצפים שיהיו להן, כלומר חביבות ודאגה לזולת".

1. אילו סטריאוטיפים קיימים לגבי "תפקידה של אישה" ו"תפקידו של גבר" ? האם מצב זה עדיין קיים לדעתכם/ן ? הסבירו.
2. חשבו על אשה או נשים נוספות המצליחות, לדוגמא,  בתחום הפוליטיקה- כיצד נשים אלה נתפסות לדעתכם/ן על ידי הציבור?

הצעה לדיון בכיתה – חלק ב':

חלק זה נועד לקרב את הדיון עוד יותר לעולמם של התלמידים ותלמידות. "מחאת המכנסונים" הוא אירוע שכבר דובר, אך הוא עשוי להמחיש היטב תפיסות הקיימות בנוגע לנשים, ואת הקשר בין תפיסות אלה לאי השוויון המתקיים, לא רק בעולם התעסוקה, אלא גם בבתי הספר.

חלקו לתלמידים/ות  את הכתבה הבאה, או הציגו בפניהם/ן את המקרה:

• מה דעתכם על המקרה?
• מה דעתכם בנוגע לטענת חלק מהמורים/ות, כי המכנסיים הקצרים "מסיחים את דעתם של הבנים" ?
• איזו מדיניות צריך להנהיג לדעתכם/ן משרד החינוך בנוגע לקוד הלבוש? האם צריך שיהיה קוד לבוש שוויוני בין בנים ובנות? הסבירו את עמדתכם/ן.

סיכום הפעילות:

באותו אופן שדיון זה נסוב סביב סוגיות  "קרובות" של פגיעה בנשים, כך ניתן לסיימו במסר של הצלחה והעצמה "קרובים" לתלמידים/ות גם כן. יום האישה הבינ"ל, טומן בחובו (עוד) הזדמנות להתייחס להישגיהן של נשים, ולהצביע על השינוי והאפשרות להמשיך בפעולה. מקרה זה מזמן אפשרות להדגיש את פעולתן האמיצה של התלמידות, אשר בחרו שלא לשתוק, גייסו גם תלמידים- בנים למחאתם, פנו לשר החינוך ולתקשורת עם הנושא ואף זכו לתמיכת ח"כים ומנהלי בתי ספר נוספים.

• מה דעתכם/ן על האופן בו בחרו התלמידות לפעול כנגד החלטת בית הספר?
• כיצד תורמת העובדה כי גם תלמידים- בנים הצטרפו למחאת התלמידות ?
• האם מחאת התלמידות הצליחה ? באיזה אופן ? ומה עוד ניתן לעשות בנושא ?

לחומרים נוספים לקראת יום האישה הבינ"ל:

קישור -היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך

קישור– אתר יום האישה הבינ"ל

קישור -יום האישה הבינ"ל באתר הסדנא

קישור מדד המגדר 2015, מכון ואן ליר (מומלץ לקרוא את סיכום הממצאים, עמ' 26- 27)