כמידי שנה ב- 10 בדצמבר, בישראל ובעולם מציינים את יום זכויות האדם הבינלאומי. ביום זה, בשנת ההכרזה 1948 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם, בה מופיעות הזכויות השונות עליהן מחויבים הפרט והמדינה לשמור. גם מדינת ישראל בין שאר מדינות העולם חתמה ואשררה אמנה זו.
הפרויקט המשותף של מחלקת החינוך באגודה והמטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במשרד החינוך לציון יום זכויות האדם הבינלאומי הפך מכבר למסורת, כאשר בכל שנה נבחרת זכות אדם אחת מרשימת הזכויות באמנה כנושא הדגל לציון היום במערכת החינוך.
השנה נבחרה הזכות לדיור: לכל אדם זכות לקורת גג שתאפשר לו לקיים את חייו בפרטיות, שיהיו בה תנאי מחיה נאותים, ובסביבה עם נגישות לתעסוקה, לתשתיות ולשירותים חברתיים. על המדינה מוטלת החובה להבטיח, כי לכל אדם תהיה נגישות לדיור בר השגה – דיור שאפשר לעמוד בעלותו בלי לפגוע בצרכים חיוניים אחרים.
הזכות לדיור הינה אחת משורה של זכויות חברתיות והיא אינה מעוגנות במפורש בחוקי היסוד של המדינה, כמו קבוצה אחרת של זכויות "אזרחיות ופוליטיות" המעוגנות בשני חוקי היסוד שחוקקה הכנסת בשנת 1992 אולם בהקשר זה נציין את פסק הדין שניתן ביום פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון , השופטת דורית בייניש במסגרת פסק הדין (חסן) קבע לראשונה בית המשפט כי אין אבחנה בין זכויות חברתיות לזכויות אזרחיות מבחינת חובת המדינה לממשן ולהקצות להן תקציבים. הבנה זו הלכה והתרחבה במדינות שונות במערב ובקהילת זכויות האדם בעשורים האחרונים, אך עד עתה לא הייתה קביעה ברורה כזו של בית המשפט העליון, ולכן מדובר בצעד משמעותי מבחינת ההגנה על זכויות חברתיות.
לפני לא הרבה שנים הזכות לדיור הייתה זכות לא מוכרת כל כך והמושג "דיור בר השגה" לא היה שגור בפי הציבור, אבל המהפכה החברתית של קיץ 2011 הביאה את העיסוק בזכות לדיור לסדר היום הציבורי והחברתי. מחאה זו הייתה מהגדולות שידעה המדינה. הנושא שהצית את המחאה היה שוק הדירות השכורות והעלייה האסטרונומית במחירי השכירות מחד והאמונה של רבים שאבדו סיכוייהם לרכוש דירה בבעלותם מאידך.
המחאה חשפה את מידת החשיבות שמייחס הציבור לסוגיית הדיור ואת אי שביעות רצונו משינויים דרמטיים שחלו במדיניות הדיור, שתוצאותיהם היו עלייה ניכרת במחירי הדיור, מחסור בפתרונות דיור למיעוטי הכנסה ומצוקת דיור אשר הולכת וגוברת עבור רבים ממעמדות הביניים.
במשך שנים נקטו ממשלות ישראל במדיניות שהובילה להרס הדיור הציבורי: המדינה לא חידשה את מאגר הדירות בדיור הציבורי והקפיאה את חוק הדיור הציבורי (זכות רכישה). התוצאה הייתה ירידה קבועה במספר הדירות הזמינות לזכאים, והפיכת הדיור הציבורי לפתרון עבור קבוצת אוכלוסייה קטנה מאוד העומדת בקריטריונים מצומצמים ביותר. להמשך…
האם מערכת המשפט נאבקת באפליה בדיור? מערכת המשפט פועלת להגן על הזכות לשוויון בתחומים רבים, אולם כשזה מגיע לתחום הדיור, המאבק חסר פשרות בהפליה מפנה את מקומו למדיניות משפטית זהירה, המנסה להלך בין הטיפות, ואשר מבטאת למעשה כניעה לדפוסי המגורים הקיימים, ולרצון של החזקים בחברה לשמר את ההפרדה והסגרגציה: בוודאי שבין ערבים ליהודים, אך גם בין קבוצות שונות בתוך הרוב היהודי, למשל דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחים, ותיקים ועולים, עשירים ומעוטי אמצעים. להמשך…
הזכות לדיור היא זכות בסיסית ועל המדינה מוטלת האחריות העליונה לייצר תנאים שיאפשרו דיור בר השגה בסביבת מגורים טובה, למנוע היווצרות של ערים לעשירים במרכז ופריפריה ענייה. המדינה נדרשת לתת פתרונות דיור אמתיים למי שידו אינה משגת ויש מגוון של כלים לעשות זאת. למשל: על מנת לממש את הזכות לדיור על המדינה לקחת אחריות ולנקוט צעדים ממשיים במעורבות ישירה או ברגולציה. הממשלה יכולה להחליט שבכול פרויקט מגורים במדינה יהיה אחוז מסוים של דיור בר-השגה ודיור ציבורי. הממשלה יכולה להסדיר את שוק השכירות ולפתיח פרויקטים להשכרה ארוכת טווח. הממשלה יכולה לחזור לבנייה ציבורית של פרויקטים בתמהיל דירות מגוון, היא יכולה לקדם פרויקטים של בעלות משוטפת שתאפשר רכישה מדורגת של הדירה למי שאין הורים עשירים, הממשלה יכולה להשקיע בחיזוק ובהתחדשות הפריפריות הוותיקות, שם השוק הפרטי לא מתעניין, במקום להשקיע ביישובים קטנים ואליטיסטיים. להרחבה….
פעילות לתלמידים בבתי הספר היסודיים : מערך ליסודי – כיתות ג'-ו'
פעילות לתלמידים בבתי הספר העל יסודיים: מערך לעל יסודי
כרזת יום זכויות האדם 2016 תשע"ז
בברכת יום זכויות אדם שמח לכולנו!
מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח
לסיוע, ליווי וייעוץ בחינוך לזכויות אדם – פנו אלינו: naomi@acri.org.il
