הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

יום השואה הבינ"ל

פורסם בתאריך 26 בינואר 2017

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם ליום 27 בינואר – יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת2006  וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. יום זה מצוין במדינות רבות בעולם, וכן בישראל. יום השואה הבינלאומי משמש לציון הלקחים האוניברסאליים הנלמדים מפשעיהם של הנאצים במלחמת העולם השנייה. בישראל מציינים גם את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנקבע לכ"ז בניסן והמציין את יום פרוץ המרד בגטו ורשה. יום זה משמש להתייחדות עם זכר הקורבנות היהודים ואסונו של העם היהודי. (1,2)

במהלך מלחמת העולם השנייה שהחלה עם פלישת הצבא הגרמני לפולין בספטמבר 1939, ביצעו הנאצים הגרמניים את רצח העם הנורא שנעשה אי פעם עלי אדמות, ביהודים ובקבוצות אוכלוסייה נוספות. החל מיוני 19414 ועד ינואר 1945 השמידו הנאצים שישה מיליון יהודים מכל רחבי אירופה בבורות הריגה, במחנות השמדה מתועשים, תוך העבדתם לפרך וריכוזם באלפי מחנות סגורים ובשיירות מוות.

ב-10 בדצמבר, 1948, האסיפה הכללית של האומות המאוחדות אימצה והכריזה על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. בהמשך לפעולה ההיסטורית הזאת האסיפה קראה לכל הארצות החברות לפרסם את הטקסט של ההצהרה ו"לגרום להפצתה, להצגתה ולימודה בבתי-ספר ובמוסדות חינוך נוספים ללא הבדל שמבוסס על המצב הפוליטי או הטריטוריאלי של מדינות." (3)

שורשיה הרעיוניים של ההכרזה נובעים מאחת מתקופות השפל החמורות ביותר בהיסטוריה האנושית – מלחמת העולם השנייה והשואה. ההפרות המחרידות והנרחבות של זכויות האדם הבסיסיות בתקופה זו הכשירו את דעת הקהל בעולם לרעיון, כי שיתוף פעולה בינלאומי להגנת זכויות האדם וחירויותיו הבסיסיות הוא צורך חיוני לבניית חברה בינלאומית חדשה ובריאה. (2)

CC-BY: Kate Ter Haar

CC-BY: Kate Ter Haar

באותה השנה (1948) עוצבה ונחתמה גם אמנת האו"ם בנושא רצח עם המגדיר ג'נוסייד מהו? מטרת האמנה הינה מניעה וענישה של פשע השמדת עם. האמנה מגדירה רצח עם שיכול להתרחש במצב של שלום או במצב של מלחמה. בעלי האמנה מקבלים על עצמם למנוע את רצח העם ולהעמיד לדין את האחראים לו. רצח עם מוגדר כפשע בין לאומי פלילי.

השמדת עם פרושו: פשע הנעשה בכוונה להשמיד השמדה גמורה או חלקית של קבוצה אתנית, לאומית, גזעית או דתית. הריגת הנמנים עם הקבוצה, גרימת נזק בגוף או בנפש, העמדה מכוונת של הקבוצה בתנאים שמטרתם להשמיד גופנית את הקבוצה כולה או חלקים ממנה, העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בכפייה או קביעת אמצעים שמטרתם מניעת ילודה.

המעשים עליהם נענשים על פי האמנה: השמדת עם, קשר לביצוע השמדת עם, הסתה והשתתפות במעשים. האחריות על ג'נוסייד מוטלת על כל הדרגים, מהגבוה ביותר עד הדרגים הנמוכים. האמנה קובעת כי הנאשמים יישפטו בבתי משפט לאומיים או בין-לאומיים המוסמכים לכך. כל בעלי האמנה מתחייבים לאישור הסגרה על פי חוקים וחוזים בני תוקף וכל אחד מבעלי אמנה רשאי לדרוש מהמוסדות המוסכמים לכך שיפעלו על פי האמנה. בסעיפיה השונים של האמנה בולטת מאוד השפעת השואה על עיצוב האמנה.

רצח המוני של עם או קבוצה על סמך דת ואו השתייכותו אתנית או לאומית הינו מהפשעים החמורים ביותר נגד האנושות, אמנת הג'נוסייד איננה כוללת בתוכה השמדה של קבוצות פוליטיות וזו בעקבות הלחצים הסובייטים בשעת ניסוח האמנה. אולם זה אינו הופך השמדת קבוצה פוליטית למעשה פחות חמור.  האמנה בדבר זכויות האדם והאמנות נגד רצח עם וטיהור אתני עוצבו על מנת שמקרים כמו השואה לא יחזרו על עצמם, אולם אנו עדים לכך שפשעים נגד האנושות ממשיכים להתקיים גם לאחר עיצוב אמנות אילו:

1966-1970 ביאפרה ביאפרה היא מדינה שהוקמה בשנת 1967 בדרום ניגריה. בשלוש שנות קיומה כשלה מלהדוף את צבא ניגריה האכזר אשר השמיד את תושבי ביאפרה בני האיגבו כעונש על התקוממותה. הממשלה הניגרית הטילה מצור אכזר על ביאפרה והרעיבה בין 2 ל-3 מיליון מתושביה למוות.

1971-1985 אוגנדה בין השנים 1971 ל1985 הונהגו באוגנדה שני משטרים זה אחר זה. הראשון משטרו של אידי אמין והשני קדנציית הכהונה השנייה של מילטון אובוטה, שני המשטרים התבססו על טרור פנימי על בסיס אתני. משטר אמין רצח כ- 100,000 מבני השבטים אצ'ול ולאנגי ומשטר אובטה רצח כ- 500,000 בני אוגנדה.

1971 בנגלדש במהלך מלחמת העצמאות הבנגלית, שנערכה בשנת 1971 בין צבא פקיסטן לבנגלים נרצחו בשיטתיות כשלושה מיליון בנגלים. רק שחרורה של בנגלדש על ידי צבא הודו עצר את מעשי הזוועות

1972 בורונדי ההוטו והטוטסי חיו יחד בממלכת ברונדי הקדם קולוניאלית בה שלטו בעיקר הטוטסי. משטר הקולוניאליזם הבלגי הגביר את הקיטוב בין שתי הקבוצות ויצר מדיניות של הפרדה גזעית. שלטון הטוטסי הקצין לאחר שבורונדי זכתה לעצמאות. בשנת 1972 ביצע השלטון רצח עם במשכילים מבני ההוטו בו נרצחו יותר מ- 200,000 בני אדם בשלושה חודשים.

1975-1979 קמבודיה לאחר שכבשו הקמר-רוז' את בירת קמבודיה הם רוקנו אותה, ואת הערים בקמבודיה מאנשים. שיירות ארוכות של מיליוני מגורשים צעדו לעבר הספר, שנודע מאז בשם " שדות הקטל של קמבודיה" הקמר-רוז' הביאו את קמבודיה ל"שנת אפס" בה נאסר השימוש בכסף, וכל המוסדות נסגרו. מחנות השמדה הוקמו, והקמבודים נידונו להירצח על ידי בני עמם. במהלך שנות שלטונם של הקמר-רוז' נרצחו כשני מיליון מבני העם הקמבודי וכן אלפי בני מיעוטים אחרים.

1981-1983 גואטמלה גואטמלה הייתה מרכז ממלכת המאיה בעבר, ועד היום מרבית תושביה מזהים את עצמם כבני המאיה. מאז הכיבוש הספרדי במאה ה-16 שולטת בגואטמלה אצולה מושחתת של מתיישבים ספרדיים. בראשית שנות השישים פרצה בגואטמלה מלחמת אזרחים עקובה מדם. המלחמה הידרדרה לרצח עם כנגד שבטי המאיה בין השנים 1981-1983.

1988-1989 סומליה בשנים 1969-1990 שלט בסומליה הרודן דיאד בארה שהנהיג מדיניות מפלה כנגד השבט איסק, בני האיסק החיים בצפון סומליה החלו להתנתק מהמדינה בהדרגה. בשנת 1988 הורה השליט בארה להשמיד את השבט וצבאו החל להפציץ את עריו לטבוח בבני השבט. בתוך כשנה הרג צבאו של בארה יוצר מ-100,000 מבני האיסק.

1992-1995 בוסניה בשנות ה – 90 פרצו ביוגוסלביה מספר מאבקים על בסיס אתני בין ששת העמים החיים בה והביאו לפירוקה. במהלך ניסיונה של סרביה לשמר את שליטתה בבוסניה על ידי טיהור אתני של בוסניה מבוסנים עד כדי הפיכתה למיושבת על ידי רוב סרבי. כ- 100,000 בוסנים מוסלמים נרצחו, בין 150,000 ההרוגים במלחמת בוסניה, שהתרחשה בשנים 1992-1995. בשנת 1999 פרצה מלחמת קוסובו, בה ניסו הסרבים שוב לבצע טיהור אתני של המוסלמים, אולם הפעם ניצבה מולם מערכה בין לאומית ומנעה מהם מלבצע רצח עם.

1994 רואנדה ההוטו והטוטסי חיו יחד הממלכת רואנדה הקדם קולוניאלית בה שלטו הטוטסי. המשטר הבלגי קיטב בין הקבוצות והנהיג מדיניות של הפרדה גזעית. לקראת עזיבת הבלגים החלה "מהפכת ההוטו" בה תפסו בני ההוטו את השלטון. בשנת 1994 ביצע שלטון ההוטו רצח עם בבני הטוטסי ברואנדה בו נרצחו יותר מ-800,000 בני אדם במאה ימים.

?-2003 דרפור בעקבות הסכם השלום שנחתם בין צפון סודאן לדרום סודאן בראשית המאה הנוכחית החלו תושבי חבל דרפור המערבי לדרוש את חלקם ב"עוגה הסודאנית". תגובות הממשל הייתה חריפה, חיסול שיטתי של האוכלוסייה האפריקאית בחבל דרפור, שבטי הפור הזח'אווה והמסליט. מאז 2003 נרצחו בדרפור למעלה מחצי מיליון בני אדם, הוחרבו מאות כפרים וכשלושה מיליון בני אדם גורשו מאדמותיהם.

רצח העם שהתרחש ברואנדה בשנת 1994 הוא המקרה היחיד שהוכתר רשמית כג'נוסייד במסגרת אמנת האו"ם, וגם במקרה זה שהיה רצח עם שיטתי ומכוון שבוצע ע"י ממשלת רואנדה ונהרגו בו כ- 800,000 בני אדם , הקהילה הבינלאומית איחרה מאוד בהתערבותה בנעשה וגם ההתערבות עצמה נעשתה במידה מועטה מאוד. כל זאת למרות שידיעות על הטבח הגיעו אל המערב כבר בשלבים המוקדמים של רצח העם. המקרה של קמבודיה 1975-1979 נשאר מעורפל: בקמבודיה הוקם בית דין בינלאומי מיוחד בו נשפטו הפושעים רק בשנת 2006 וזאת לאחר מסכת ארוכה של מאבקים דיפלומטיים עם בעיות מבית ומחוץ, מה שהביא למצב שבשעת ההעמדה לדין רוב הפושעים היו זקנים או כבר הלכו לעולמם. בנוגע למקרה של יוגוסלביה בשנים 1991-1999 החליט בית הדין הבינלאומי כי זה מקרה גבולי למעט האירועים בסברניצ'ה שהוגדרו כיוצאי דופן. החל מ2003 ועד היום במקרה של דרפור על פי האו"ם לא מתרחש ג'נוסייד ולכן המערכת בינלאומית לא מתערבת.

לימוד השואה כתחום הינו נרחב וניתן לעסוק בו מזוויות רבות, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מהווה הזדמנות להציף את הנושא במגוון דרכים, אנו בחרנו להציג זווית אוניברסלית בלימוד השואה ומאפייניה כג'נוסייד.

שאלות לדיון : (מתאים לכיתות על יסודי)

  • במאה ה-19 נפוצו תורות גזע שונות ברחבי אירופה, במאה ה-20 עמדו 30 עמים בניסיון השמדה. האם קיימים גזעים שונים של בני אדם? מה יהיו ההשלכות הגזעניות במאה ה-21?
  • לפי אמנת האו"ם בדבר ג'נוסייד, על מדינות העולם למנוע אותו ולהעניש את האחראיים לכן בכל הדרגים בכל מקרה בו מושמד עם, שבט או קבוצה. בפועל בודדות הפעמים בהם בוצעה התערבות כזו, מדוע לדעתכם?
  • לאחר שואת העם היהודי על ידי הנאצים נשאלה רבות השאלה מדוע מדינות העולם לא התערבו? מדוע עמדו מהצד? בעקבות כך עוצבו אמנות בינלאומיות המחייבות את המדינות להתערבות, כציד אתם יכולים להסביר את אי ההתערבות בכל המקרים של רצח עם שבוצע בחמישים השנים האחרונות?
  • מהו הוא המסר האוניברסלי שניתן ללמוד בעקבות שואת העם היהודי?
  • מהו המסר העיקרי לדעתכם שמערכת החינוך בישראל צריכה ללמד בהקשרים של שואת העם היהודי?

פוסט זה נכתב במסגרת הקורס גזענות והמאבק בה: מתיאוריה למעשה – אוניברסיטת תל-אביב
מרצה: שרף חסן
מנחה: טל גושן
כתיבה: נטע וונדי
כתיבה ועריכה: צוות חינוך האגודה לזכויות האזרח

  1. מתוך המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים
  2. מתוך ויקיפדיה
  3. מתוך אתר זכויות האדם הבינלאומי, אתר 'מאוחדים לממען זכויות אדם'
לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:,

קטגוריות: חומרי העשרה כלליים,חינוך נגד גזענות,מועדי זכויות אדם

אפשרות התגובות חסומה.