בג"ץ 1169/17 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד הרשות השנייה, לאחר שזו פסלה שלושה משפטים מתוך תשדיר האגודה בטענה שהם שנויים במחלוקת ועל כן אסורים לשידור על פי כללי הרשות השנייה. בעתירה טענה האגודה כי המשפטים שנפסלו אינם שנויים במחלוקת, וכי ההחלטה של הרשות השנייה היא בלתי סבירה באופן קיצוני ומהווה התערבות פסולה בתוכן התשדיר, שנועד לעורר מודעות לחשיבות השמירה על זכויות האדם בישראל.
ראש מחלקת הפרסומות ברשות השנייה קבעה, כי התשדיר יותר לפרסום לאחר שיוסרו ממנו מספר התבטאויות המעבירות מסר בנושאים שנויים במחלוקת.
- במשפט "הזכות להתחתן עם מי שאני בוחרת. גם אם אני הומו". ניתן לשדר ללא המילים "גם אם אני הומו".
- במשפט "הזכות לדבר ערבית, מבלי לחשוש" ניתן לשדר ללא המילים "מבלי לחשוש".
- במשפט "אין כבוד, אין חירות, אין שוויון. במקום שלא שומר על זכויות אדם. ניתן לשדר ללא המילים " אין כבוד, אין חירות, אין שוויון".
ב-13.9.2017 קיבל בג"ץ את העתירה. בג"ץ קיבל את טענת האגודה שלא ייתכן שמסר של קידום זכויות אדם ייחשב כשנוי במחלוקת במדינה דמוקרטית, והסכים שאין לפסול לשידור משפטים כמו "הזכות לדבר ערבית בלי לחשוש" ו"הזכות לאהוב גם אם אני הומו". עם זאת, בג"ץ אישר את פסילת המילה "להתחתן" בהקשר של בני זוג מאותו מין.
שאלות לדיון:
- מה דעתכם על טענותיה של הרשות השנייה בדבר צנזור שלושת המשפטים מהתשדיר של האגודה?
- האם פגיעה בחופש הביטוי מוצדקת במקרים של נושאים אשר במחלוקת?
- בג"ץ אומנם קיבל את עתירת האגודה אך יחד עם זאת פסל את המילה "להתחתן" מה דעתכן/ם על כך?
תגובת הרשות השנייה, מרץ 2017
פסק הדין, 13.9.2017
