me too #

פורסם בתאריך 1 בנובמבר 2017

וודאי שמעתן/ם על קמפיין me too שרץ ברשתות החברתיות בשבועות האחרונים. קמפיין זה קם כתגובה לפרשת ההטרדות המיניות של המפיק ההוליוודי הארווי וינשטיין שהסעיר את הוליווד והעולם. תחקיר של הניו-יורק טיימס חשף מספר רב של עדויות על הטרדות ותקיפות מיניות מצד המפיק וינשטיין לאורך העשורים האחרונים. מיד עם פרסום התחקיר הוקיעה הקהילה ההוליוודית את המפיק. האקדמיה לקולנוע שללה את חברותו, דירקטוריון חברת ההפקה שייסד פיטר אותו והפקות רבות שהיו מתוכננות הוקפאו.

הקמפיין שבישראל נקרא גם_אני# החל מציוץ של השחקנית אליסה מילאנו בחשבון הטוויטר שלה, הקורא לנפגעות ונפגעי תקיפה והטרדות מיניות לשתף את הציבור באמצעות האשטאג me too # הרעיון המנחה מאחורי המהלך של מילאנו הוא העלאת מודעת ציבורית לגבי מימדי הפגיעה המינית בחברה שלנו . זה לא סוד שסביב הנושא של תקיפות מיניות קיימת שתיקה רבה וחשש מדווח ממגוון סיבות: חברתיות, פסיכולוגיות,כלכליות ופוליטיות. וגם כאשר הדיווח מתבצע, רבות הבעיות עם אופן הטיפול ברמות השונות והמקרים המגיעים לכדי הגשת כתב תביעה ושלא נאמר הרשעה מצומצמים מאוד . הקמפיין רוצה להדגיש את הרעיון כי מספר התלונות במשטרה ומספר ההרשעות בתיקים מסוג זה אינו משקף את המציאות וזה מטעה רבים הסבורים כי אלימות מינית היא תופעה שולית וכלל אינם מודעים לגודל הנוכחות שלה בחיינו. יממה לאחר שעלה הקמפיין לרשת היו כבר למעלה מחצי מליון ציוצים. טיווטר דיווחו כי הקמפיין כבר הגיע ל- 85 מדינות, ולמעלה מ 12 מיליון נשים בארץ ובעולם העלו פוסטים לרשתות החברתיות.

me too #

ובישראל מנתוני איגוד ומרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית עולה כי: אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית במהלך חייה, אחת מכל שבע נשים עוברת אונס. אחת מכל שש ילדות עוברת גילוי עריות. אחד מכל שישה ילדים (בנים) עובר פגיעה מינית.  בגילאים צעירים אחוז הנפגעים הבנים דומה לאחוז הנפגעות הבנות. ב- 95% מהמקרים המדווחים התוקף הינו גבר. ב- 85% מהמקרים המדווחים הנפגעת הינה ילדה, נערה או אישה. ומעל 85% מכלל מקרי התקיפה המינית מבוצעים ע"י אדם המוכר לקורבן. ההיכרות כוללת בני משפחה, חברים/ידידים/מכרים, מורים, מטפלים, עמיתים, מנהלים וכד'.

למרות ש החוק למניעת הטרדות מיניות נחקק בישראל כבר משנת 1998 והוא מהמתקדמים בעולם קיים מצב מובהק של תת דיווח. מדברי עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של האיגוד עולה כי  "למרות שהעבירות הללו מוגדרות פליליות, במשטרה ובפרקליטות עדיין אין הפנמה מלאה של משמעותן. היחס אליהן הוא עדיין ככאלה שמתאימות להליך המשמעתי. הרבה פעמים תיקים נסגרים בלי שהגיעו בכלל לכתב אישום". בנוסף, לדבריה, "נשים חוששות מתגובות הסביבה, מהחקירה ומההליך המשפטי ולכן ממעטות להתלונן. החשש הזה גובר נוכח תחושת הבושה שנלווית לפגיעה המינית". היא הסבירה כי חקירה במשטרה היא קשה: "הרבה פעמים היא דורשת עימות בחדר סגור עם הפוגע וחקירות חוזרות בבית המשפט שמלוות בהטחת אשמות כלפי הקורבן. נשים רבות מדווחות על ההליך הזה כפגיעה חוזרת או כאונס חוזר. כשמדובר בפגיעה במקום העבודה, החשיפה קשה עוד יותר ומזכירה דינמיקה של פגיעות בתוך המשפחה, שבהן יש קושי גדול לקורבנות לפרוץ את חומת השתיקה".

סביב קמפיין me too # התקיים שיח נרחב, שיח שעסק ביתרונות הסולידריות והעלאת מודעות. אך כמו בכל נושא גם כאן ישנן דעות התומכות בקמפיין ובהשפעה החיובית שלו ודעות אשר מתנגדות לקמפיין ואף סברות כי יכולות להיות לו השפעות שליליות. בנוסף, הקמפיין אף ספג ביקורת כמו רבים מהקמפיינים האינטרנטיים, לגביי ההשפעה שלו מחוץ למרחב הווירטואלי ושבעצם מלבד חשיפת הקרבנות הוא אינו קורא לפעולה החוצה את גבולות המרחב הווירטואלי.

הצעה לדיון:

  • העלו טענות בעד ונגד הקמפיין תוך מתן דגש לנקודות הבאות: חשיבות השיח הציבורי, סולידריות חברתית,חינוך ומניעה, יציאה לפעולה, יתרונות המרחב הווירטואלי, חסרונות המרחב הווירטואלי,
  • קבוצות שטענו נגד הקמפיין, חשבו על דרכים בהם ניתן לשפר את הקמפיין.
  • קבוצות שטענו בעד הקמפיין , חשבו על הביקורת שהעלתה הקבוצה המתנגדת ונסו לתת דעתכם בעניין הסוגיות שעלו.
לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: חומרי העשרה כלליים,חומרי רקע,מערכים וחומרים לפי הזכויות השונות

אפשרות התגובות חסומה.