יום השואה הבינלאומי – הסיפורים שלא מדברים עליהם

פורסם בתאריך 25 בינואר 2018

יום השואה הבינלאומי מצוין בתאריך 27 בינואר, יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ בסיום מלחמת העולם השנייה. יום זה נקבע על ידי ארגון האו"ם שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם שיתוף פעולה בין מדינות, לקדם את זכויות האדם וכדי למנוע מאסון נוסף בסדר גודל של מלחה״ע ה-2 להתרחש. יום השואה הבינלאומי הוכרז באו"ם בשנת 2005 והוא מצוין על ידי מדינות רבות ברחבי העולם. בנוסף לקביעת יום השואה הבינלאומי, נקבעו החלטות הקוראות למדינות העולם לפעול כנגד הכחשת שואה ולעודד מדינות לשמור על אתרים היסטוריים ששימשו את הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה (כמו מחנות השמדה ומחנות ריכוז)[1]. פעולות אלו של הארגון נובעות מתוך הגישה שאומרת "לעולם לא עוד", יש לזכור את אסונות ההיסטוריה האנושית ולפעול למען זכויות אדם.

בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בכ"ז בניסן, יום מרד גטו וורשה ובו מציינים את רצח שישה מיליון יהודים בעת המלחמה שמרביתם יהודי אירופה ומקצתם יהודי צפון אפריקה. הנרטיב הישראלי מתמקד בסיפורם של יהודי אירופה, סיפורי הזוועה, הגבורה ועדויות הניצולים. סיפורם של יהודי צפון אפריקה כמו גם סיפורם של קבוצות אוכלוסייה נוספות נדחקו לשוליים למרות החשיבות והמשמעות החברתית וההיסטורית שיש לסיפורים אלו וכיצד אלו הושפעו ונפגעו מהאידיאולוגיה הנאצית. השלטון הנאצי ששלט בגרמניה מ1933 ראה בטיהור הגזע הארי אידיאולוגיה עיקרית. האידיאולוגיה התבססה על עיוות מדעי הטבע כמו פרשנות סוציולוגית של עקרון "הברירה הטבעית" שטבע צ׳ארלס דארווין בבסיס תורת האבולוציה ועקרונות אאוגניים מתוך חקר הגנטיקה. התפיסה האידיאולוגית של הנאציזם קבעה מדרג היררכי של גזעים חברתיים ואתניים שלפיהם העולם צריך להתקיים. בדרגים נמוכים נמצאים העמים הסלאבים, שיועדו לעבוד ולשרת את העם הגרמני ובתחתית ההיררכיה היו קבוצות שנתפסו כ"נחותות" ויש להשמידם. האוכלוסייה העיקרית שנפגעה מרעיון המדרג ההיררכי ואידיאולוגיית תורת הגזע הם היהודים שנרדפו ונרצחו ברחבי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם, כמו גם קבוצות מיעוט רבות נוספות שנתפסו כנחותות ושיש להשמידן, ביניהן:

אזרחים גרמנים אשר סבלו מנכות פיזית ונכות נפשית – כחלק מרעיון השבחת הגזע הארי, הנאצים נשענו על תפיסות של השבחת גזע ולכן ראו בבני עמם אשר לוקים בנכות פיזית או נפשית כמי שעלולים "לפגוע" בטוהר הדם הגרמני ולכן יש להשמידם. המבצע נקרא "אותנסיה T4" בו בשנים הראשונות למלחמה המשטר הנאצי רצח כ90,000 אנשים, אך הקורבנות העיקריים במבצע זה היו ילדים וילדות. המשטר הנאצי טען כי מדובר ב"המתת חסד" לטובת העם הגרמני. במהלך המלחמה הוקמו 6 מוסדות בהם התבצעו המתות החסד בשיטות שונות (כמו הזרקת רעל ואף הרעבה עד מוות) אך כאשר הרחיבו את פעילות ההשמדה פעולת הרצח בוצעו בתאי גזים, שיטה שלאחר מספר שנים יושמה על רצח יהודים. מספר הנרצחים מאוכלוסייה זו לא וודאי אך משערים כי מדובר על [2]200,000.

צוענים – במשך מאות שנים נדדו צוענים ברחבי אירופה והחברה ראתה אותם באור שלילי. עם עליית הנאציזם בגרמניה הוחלט על השמדה של הצוענים בכל רחבי היבשת. למרות שמנהיגים מהקהילה הצוענית הצליחו להוכיח כי שורשיהם במקור מהגזע הארי (בהקשר של נדידות עמים) והם אינם נחותים כפי שנתפסו, השלטון הנאצי טען כי מדובר על קהילות שהתערבבו עם בני עמים נחותים וקיומם פוגע בטוהר הגזע ושיש להשמידם. השמדת הצוענים באירופה התרחשה במקביל ליהודים ואף באושוויץ. ההשערות על היקף הרצח עומד בין 220,000 ועד חצי מיליון.

הומוסקסואלים – בעוד היחס ליחסים הומוסקסואלים בגרמניה הפך לפחות מחמיר מהיותם עבירה שדינה מוות במאה ה-16 ועד למאה ה-19 בה נחשבו כפשע זעיר ונסיונות לבטל כליל את האיסור על יחסים כאלו בראשית המאה ה-20, נותר על כנו סעיף חוק (175) מתקופת האימפריה הגרמנית במאה ה-19 שגרס שיחסים הומוסקסואלים הינם עבירה פלילית. הנאצים הרחיבו את החוק כך שיאכף גם על יחסים לא אינטימיים ויאפשר מעצרים ארוכים כלפי אלו שנחשדו בהומוסקסואליות, דבר שהוביל לעלייה תלולה במספר המעצרים. בהמשך נשלחו אלפי הומוסקסואלים למחנות ריכוז – כ-15,000 נשלחו למחנות ומתוכם נספו אלפים במחנות הריכוז[3].

פולנים, אוקראינים ועמים סלבים נוספים – הנאצים התייחסו לעמים הסלבים כנחותים ותורת הגזע הנאצית מתייחסת לסלבים כעמים שאמורים להיות עבדים לאדונים הארים. כחלק ממדיניות ״מרחב המחיה״ הארי, הנאצים כלאו ורצחו מיליוני פולנים ואוקראינים על מנת לממש את תוכניתם ליישב את מרכז ומזרח אירופה בגרמנים ארים. תוכניות המלחמה הנאציות הציבו כמטרה השמדה של 85% מהפולנים וכ65% מהאוקראינים כאשר אלו שנותרו ישמשו כעבדים לארים שיישבו את הארצות שטוהרו מיושביהן המקוריים. על פי ההערכות, כמיליון וחצי פולנים שאינם יהודים נשלחו לגרמניה והועבדו בעבודות פרך וקרוב ל-2 מיליון אזרחים פולנים שאינם יהודים נרצחו על ידי הנאצים במהלך המלחמה.

קבוצות נוספות שנרדפו על ידי הנאצים – מיליוני אזרחים מקבוצות שונות נרדפו, דוכאו ונרצחו בידי הנאצים. חברי ארגון עדי יהוה, שסירבו להתגייס למלחמה ולתמוך בשלטון הנאצי, כמו גם מתנגדים פוליטים, אנשי שמאל, נוצרים קתולים שהתנגדו לפולחן השלטון הנאצי ובני מיעוטים לא-אירופאים כמו שחורים, צפון-אפריקאים ובני העמים האסייתים דוכאו בשיטתיות, נשלחו למחנות ריכוז ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה.

כיבוש הנאציזם את מדינות אירופה השפיע ישירות על השלטון הקולוניאליסטי בצפון אפריקה ועל היחס כלפי הקהילות היהודיות שישבו במדינות אלו דורות רבים. תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו שהיו תחת שלטון צרפת ולוב תחת שלטון איטליה[4].

לוב – ב1938 החלה איטליה לאמץ את רעיונות המשטר הנאצי והחלה לפעול בתוך שטחי איטליה נגד הקהילה היהודית, בעיקר על ידי חקיקת חוקים אנטי יהודיים קשים. אך בלוב, תחת שלטון איטליה הפאשיסטית, פעל המושל איטאלו בלבו לצמצום הפגיעה בקהילה היהודית כמה שאפשר לא ליישם את החוקים האנטי יהודיים שפועלים באירופה על הקהילה היהודית בלוב[5]. באישור מוסולוני, איטאלו לא חוקק חוקים מעטים כמו הפרדה בבתי ספר בין תלמידים יהודים ללא יהודים ופיטור עובדי ממשלה יהודים. אך מנגד, איטאלו ביטל חוק הפגע ביהודי לוב שחייבו יהודים לעבוד בשבת, הוא גם מנע פעילות של ארגונים פאשיסטיים בלוב והפצת תעמולה אנטי יהודית[6]. למרות פוגרומים נקודתיים שנעשו לקהילה היהודית השלטון האיטלקי פעל למנוע זאת. השינוי העיקרי שחל בקהילה היהודית בלוב היה עם מותו של המושל איטאלו בלבו ב1940, מפגיעה רבה ברכוש עקב הפצצות של מדינות הברית בערים הגדולות עם ריכוז גבוה של הקהילה היהודית והתחזקות חוקי הגזע במשטר הפאשיסטי באיטליה נשלחו יהודי לוב למחנה העבודה ג'אדו ולמחנה ריכוז ברגן-בלזן או הוגלו למדינות צפון אפריקה אחרות תחת שלטון צרפתי. לוב שוחררה ב1942 על ידי צבא בריטניה.

יהודי מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה – רוב יהודי צפון אפריקה היו נתינים (מרוקו, טוניס) או אזרחים (אלג׳יריה) של הרפובליקה הצרפתית שהחלה חסות קולוניאלית על ארצות אלו עוד מהמאה ה-19. בעוד יהדות צפון אפריקה קיבלה בברכה את השלטון הצרפתי שהביא לשיפור משמעותי במעמדם, עקב המודרניזציה, השוויון האזרחי וחקיקת חוק קרמייה שהעניק ליהדות אלג׳יר אזרחות צרפתית ששיפרו את מעמדם מבני חסות של השלטון המוסלמי הקודם[7], נותרה איבה ביניהם לבין האוכלוסייה המוסלמית המקומית שראתה בשלטון הצרפתי כוח זר, ולאחר כניעת צרפת לנאצים וכינון שלטון רפובליקת וישי בשטחי צפון-אפריקה חלקים ממנה הצטרפו ללאומנים וקבוצות פרו-נאציות ותמכו ברדיפת האוכלוסייה היהודית. עם התבססות משטר וישי במדינות צפון אפריקה חוקקו חוקים נגד יהודים, עובדי מדינה יהודים פוטרו מתפקידם, תלמידים יהודים גורשו מבתי הספר, יהודים לא הורשו לצאת משכונותיהם וגורשו משכונות מגורים אירופאיות והוקמו מחנות עבודה בהם נכלאו והועבדו בפרך אלפי יהודים בבניית מסילת רכבת בלב המדבר בהוראת ממשל וישי ובפיקוח אנשי הלגיון הזר שלא הסתירו את אהדתם לנאצים ורעיונותיהם [8],[9] . בעוד יהדות צפון אפריקה הייתה כנראה מיועדת להשמדה לפי תוכנית הפתרון הסופי של הנאצים, פלישת האמריקאים לצפון אפריקה ב-1942 עצרה את ההתכנות הזאת, אך הפלישה לא עצרה את הדיכוי כנגד היהודים שהמשיכו לסבול מאפליה וחלקם נשאר עצור במחנות, ורק לחץ מצד יהדות ארצות הברית כמו גם תמיכה משארל דה-גול עקב יריבותו הפוליטית עם השלטון הצרפתי המקומי שיפר בסופו של דבר את מצבם[10]. עקב פלישת בעלות הברית לצפון אפריקה, בנובמבר 1942 פלשו הכוחות הגרמנים לתוניסיה ועמם יחידה מיוחדת של האס-אס שתפקידה היה להחיל את המדיניות האנטי-יהודית. רכוש יהודי רב הוחרם ויהודים גויסו לעבודות כפייה לתועלת הצבא הגרמני ונאלצו להקים יודנראט שהוטל עליו לשלוח אלפי יהודים למחנות עבודה, עד שלבסוף הצבא הגרמני נסוג מטוניסיה בשנת 1943 עם התקדמות כוחות בעלות הברית[11].

שאלות לדיון בכיתה:

  • למה חשוב לשמוע ולספר את הסיפור על האוכלוסיות הנוספות שנתפסו כ"נחותות" בעת המלחמה?
  • האם לסיפורם של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה יש חשיבות בחברה הישראלית? מדוע?
  • האם אתם יכולים/ות להגיד שיש קבוצות אוכלוסייה בישראל היום שנתפסות כ"פחות טובות"?
  • מה החשיבות בהכרת הנראטיבים השונים?

[1] http://www.un.org/en/holocaustremembrance/bg.shtml

[2] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA_T4_-_%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94

[3] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%AA

[4] http://www.yadvashem.org/he/holocaust/about/outbreak-of-ww2-anti-jewish-policy/north-africa-and-middle-east.html#narrative_info

[5] http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201443.pdf

[6] –  שואת יהודי לובויקיפדיה

[7] http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20419.pdf

[8] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95#%D7%AA%D7%97%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%99

[9] http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201715.pdf

[10] http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20419.pdf

[11] http://www.yadvashem.org/he/holocaust/about/outbreak-of-ww2-anti-jewish-policy/north-africa-and-middle-east.html#narrative_info

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:,

קטגוריות: מועדי זכויות אדם

אפשרות התגובות חסומה.