ביום שישי האחרון התקיימה בחיפה הפגנה של פעילים ופעילות בעקבות כמות הפצועים וההרוגים ברצועת עזה בעת ההפגנות שנערכו שם. 21 מהמפגינים/ות נעצרו, בניהם שני קטינים ששוחררו במהלך הלילה וה19 הנוספים שוחררו לאחר הוראת בית המשפט. בנוסף למעצרים הרבים, עולות מתוך עדויות וסרטונים טענות רבות בנוגע לכוח המופרז שהופעל כלפי הפעילים בעת ההפגנה ובזמן המעצרים, אחד מהמפגינים שנעצר הוא פעיל זכויות האדם ג'עפר פרח שברכו נשברה לאחר שנעצר.
בין אם יש הסכמה או אין הסכמה על תוכן ומטרת ההפגנה, חופש הביטוי והחופש להפגין לא שייך רק לאלו שמקדמים את הקונצנזוס ומי שמישרים קו עם המדיניות המקובלת על הכלל. חופש הביטוי הינה זכות יסוד בסיסית שקיימת לכל איש ואישה במדינה דמוקרטית, ושלילה של זכות זו כפי שנעשה ביום שישי האחרון צריכה להיות דגל אדום לנו כאינדיבידואלים בעלי עמדות חברתיות-פוליטיות וכחברה. הבעת דעה, מחשבה ואמונה שאין בה קריאה לפגיעה באחר היא חיונית וחיובית במדינה דמוקרטית, והזכות להביע אותו לא צריכה להיות רק בזמן בחירות, אלא במרחב הציבורי ביום-יום, גם אם העמדה אינה "פופולרי" או נעימה לאוזן. תוכן ההפגנה ביום שישי בחיפה לגיטימית ויש לה מקום במרחב הציבורי והפוליטי, השימוש המופרז באלימות שהופעל כלפי המפגינים/ות לא היה מידתי ומוצדק ולא מקדם ותואם את ערכי הדמוקרטיה.
כפי שכתבה עו"ד רגד ג'ראיסי במכתב לראש עיריית חיפה לאחר שהתבטא נגד ההפגנות והפעילים: "מחויבותה של חברה לחפש הביטוי נבחנת דווקא בזמן חילוקי דעות קשים ותקופות משבר". וכן, עלינו כחברה ללא הבדל באמונה ובעמדה לגנות ניסיונות של השתקה, פגיעה והפרה של חופש הביטוי.
