היום, ה-21 במרץ, הוא היום הבינלאומי לביעור כל צורות האפליה הגזעית.

מערכת החינוך היא אחת הזירות החשובות והמרכזיות ביותר בהן ניתן לפעול למיגור הגזענות. יש ביכולתה לקדם תהליכים חינוכיים שביסודם המחויבות לכבוד האדם ולשוויון ערך האדם, ופרקטיקות של מאבק ושינוי חברתי המקדמים חברה דמוקרטית ושוויונית יותר. למעשה, אלו חלק ממטרות החינוך כפי שהן מנוסחות בחוק החינוך הממלכתי.

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח פועלת על מנת לחזק את ציבור נשות ואנשי החינוך בעבודה חשובה זו, מתוך אמונה כי הפוטנציאל לשינוי קיים בכל מקום שבו יש אינטראקציה חינוכית.

"חיזוק החוסן אינו מותרות אלא חלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית. […] אנו חיים בקונטקסט רווי קונפליקטים, אשר מזמן לנו מבחנים תכופים. בניית החוסן נועדה לתרום ליכולת שלנו לצאת ממשבר ביתר מהירות, מחוזקים ובעלי תקווה".

לציון יום המאבק בגזענות, אנו שמחות לשלוח לכם, ציבור המורות והמורים, מאמר ראשון מתוך ספר חדש שייצא לאור במהלך השנה: שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מבעד לעדשה רחבה. ספר זה הינו כרך המשך לספר פורץ הדרך "שיעור לחיים: חינוך נגד גזענות מהגן ועד לתיכון", שיצא לאור בשנת 2015 והתקבל בצמא בקרב קהל נשות ואנשי חינוך (את גרסת האינטרנט של הספר ניתן למצוא כאן). לנוכח הצורך הגובר העולה מהשטח להרחבת העיסוק החינוכי בגזענות, הספר החדש נועד להציע פיתוחים תיאורטיים נוספים וגישות פדגוגיות חדשניות לחינוך נגד גזענות, כמו גם עקרונות, מיומנויות וכלים חינוכיים יישומיים המתמקדים באסטרטגיות להתמודדות חינוכית עם גזענות ולפירוקה.

את המאמר "חוסן נגד גזענות", סנונית ראשונה מתוך הספר, כתב ד"ר מרסלו מנחם וקסלר, היועץ הפדגוגי של מחלקת החינוך באגודה. התיאוריה של חוסן פדגוגי, מושג חדש יחסית בשדה החינוכי, פותחה על-ידי וקסלר בשיתוף עם מחלקת החינוך וצוות המנחות והמנחים בעבודה ארוכת שנים.

המאמר מתמקד בחשיבותו של החוסן כבונה סולידריות בקבוצה או בכיתה שעברה שינוי תודעה בעקבות פעולות של חינוך נגד גזענות. וקסלר טוען כי על המורה – כ"סוכנת חוסן" של הכיתה – מוטלת המשימה להעביר בכל עת ובכל סוגיה מסר של שותפות ושל סולידריות כדי לבנות חוסן קבוצתי ולא רק אינדיבידואלי. כך, התלמידים והתלמידות יוכלו להתמודד עם המשברים הבאים כקבוצה ולא רק כפרטים, ישמרו זה על זו, יתמכו זה בזו, ויהיו ערניים לפגיעוּת של כל אחד ואחת.

בחלקו היישומי, המאמר מציע מתודולוגיה של הבניית חוסן באמצעות "שיחה מקדמת תקווה", המבוססת על ארבעה צירים שלהם מייחסים בני אדם את האמונה שלהם בעצמם וביכולתם להתמודד עם משברים: מזל/גורל, חוכמה, קושי בהתמודדות, והשקעה בתהליך. מודל זה מאפשר לקיים תהליך של בניית אמונה ביכולות של האדם והקבוצה להניע לשינוי, ובכך להבנות חוסן, ויכול לשמש מורות ומורים – להם תפקיד מרכזי בתהליכים הנעתיים של תלמידים ותלמידות.

לציון יום זה, אנו מזמינות אתכם.ן – מורים ומורות, נשות ואנשי חינוך – לקרוא על חשיבותו של החוסן ככלי קבוצתי לחינוך נגד גזענות, ולהרחיב את ארגז הכלים ליישום המתודולוגיה של הבניית חוסן פדגוגי במסגרות החינוכיות.

בברכה,

צוות מחלקת החינוך

האגודה לזכויות האזרח