[…] "הילד, לשם פיתוח אישיותו המלא וההרמוני, מן הראוי כי יגדל בסביבה משפחתית, באווירה של אושר, הבנה ואהבה.
[…] הילד ראוי להכנה מלאה לקראת חיים עצמאיים בחברה, ולחינוך ברוח האידיאלים המובעים במגילת האו"ם ובמיוחד ברוח השלום, הכבוד, הסובלנות, החופש, השוויון והסולידריות.
[…] בשל אי־בגרותו הפיזית והנפשית, זקוק הילד לביטחונות והשגחה מיוחדים, לרבות הגנה משפטית נאותה בטרם לידה ולאחריה.
מתוך המבוא ל"אמנה בדבר זכויות הילד", 1989
פעמים רבות מעורר המונח "זכויות ילדים" תגובות של רתיעה או של חשש בקרב הורים ומחנכים. בתקופה שבה בעיות משמעת הן דבר שבשגרה ואלימות בבית הספר הופכת לטבע שני, נדמה שאין מקום לדבר על זכויות הילד אלא דווקא על חובותיו. בלי להפחית מחומרתן של בעיות המשמעת והאלימות, אפשר עדיין לומר שבמהלך של ויתור על "זכויות ילדים" יש משהו מסוכן. ביטול גורף של הדיון על אודות זכויות ילדים משמעותו ביטול המאבק בעבודת ילדים, בניצול קטינים במישור המיני והפיזי, בענישה פיזית חמורה כלפי ילדים ובמניעת הזכות לחינוך ולכבוד דווקא מחסרי הישע הזקוקים לה. אנו מאמינים כי העיסוק בזכויות ילדים הכרחי לשם השמירה על ביטחונם, בין שמדובר בביטחון פיזי ובין שמדובר בביטחון נפשי.
למערכי שיעור בנשוא זכויות ילדים.