שתי הפעלות סביב אמנת זכויות הילד, הקושרות בין זכויות ילדים לזכויות אדם בכלל.
מטרת ההפעלות להעלות את מודעותם של התלמידים לקשר בין זכויות ילדים לזכויות אדם בכלל, ולייחודיות של זכויות ילדים- מה מייחד את קבוצת הילדים, מה מייחד שמירה על זכויותיהם. יושם דגש על זכותם של ילדים לגדול ולהתפתח בתנאים טובים (ובמסגרת זו הזכות לחינוך), זכויותיהם של ילדים להגנה, למשפחה ועוד.
ביבליוגרפיה לקריאה לקראת העברת הפעלות אלה
- שולמית אלמוג (1997), זכויות של ילדים, ירושלים: הוצאת שוקן. פרק 1: זכויות הילדים כחלק מזכויות האדם, עמ` 19 – 52.
- המדריך לאזרח (2000), הוצאת האגודה לזכויות האזרח. פרק 23: זכויות ילדים, עמ` 121-127.
הפעלה מס` 1: האמנה הבינלאומית לזכויות הילד
מבוססת על הפעלה מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם – מדריך למורה, משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, 2000
מטרות
- לחשוף את המשתתפים לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
- לפתח מודעות לזכויות היסוד שילדים זכאים להן כבני אדם. מרגע לידתם, ללא יוצא מן הכלל וללא כל הבדל ואפליה.
- להבהיר שתלותם של ילדים במבוגרים אין בה כדי לשלול מהם את זכויות היסוד הללו.
מסגרת הפעילות
45-90 דקות
משתתפים ומנחים
כיתה ומורה
עזרים
עותקים של האמנה, בריסטולים, צבעים
1. המורה מספר לתלמידים שיש אמנה, עליה חתומות מדינות שונות ברחבי העולם, בה מרוכזות זכויות שמגיעות לכל ילדי העולם. המורה שואל: למה צריכה להיות אמנה כזו המרכזת זכויות שמגיעות לילדים? התלמידים יעלו השערות שונות, יציינו מה מאפיין ילדים ומדוע צריך להגן עליהם.
2. בצוותים – כל קבוצה תקבל סעיף אחד באמנה. עליה להסביר את תוכן הסעיף, להגדיר את הזכות ואת הסיכון והסכנה שבאי מילוי זכות זאת על ידי החברה. התלמידים יכינו את הסעיף להצגה בפני הכיתה (באמצעות כרזה, מצגת, אירוע, בית משפט וכד`).
3. הצגת הסעיפים במליאה. אפשר לאסוף אל כל העבודות ולהכין ספר זכויות ילדים של הכיתה.
הפעלה מס` 2: זכויות הילד בבית הספר
תבוא לאחר פעילות מקדימה בזכויות אדם
מטרה
לברר את מקומן של זכויות הילד במסגרת המערכת הבית-ספרית
מסגרת הפעילות
45-90 דקות
משתתפים ומנחים
כיתה ומורה
עזרים
עותקים של האמנה
1. המורה יקרא לתלמידים את סעיף 28.2 באמנה לזכויות הילד: "המדינות החברות ינקטו בכל האמצעים המתאימים על מנת להבטיח כי המשמעת בבתי הספר תונהג באופן המתיישב עם הכבוד האנושי של הילד, ובהתאם לאמנה זו".
2. התלמידים ייצרו רשימה של כללי המשמעת בבית הספר.
3. התלמידים יתחלקו לקבוצות. כל קבוצה תבחר כלל ותנתח אותו בשפת זכויות: מה מטרת הכלל (על מה הכלל מגן), אילו זכויות נפגעות, האם הפגיעה מוצדקת, האם ניתן לצמצם את הפגיעה.
4. הצוותים יציגו את הניתוח בפני הכיתה.
5. המורה ישאל: מדוע צריך משמעת, מדוע האמנה לוקחת את המושג משמעת כמובן מאליו בבית הספר. כאן המקום לדיון על ה"ויתור" על זכויות אדם המתקיים למען סדירות החיים החברתיים, מדוע צריכה דמוקרטיה להגביל זכויות (בעיקר של הרוב), אילו דוגמאות קיימות של חוקים הפוגעים בזכויות אדם, מה סיבת הפגיעה (יש מקרים מוצדקים, כמו הטלת מסים על הכנסות, ויש מקרים שאינם מוצדקים, כמו חוקי האפרטהייד בדרום אפריקה).
