במהלך השנה אנו מעבירות הכשרות, קורסים וסדנאות רבות לחניכי מכינות קדם צבאיות ברחבי הארץ בנושא זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. כמו שרובכן יודעות, אילו הם נושאים מאוד מורכבים אשר מצריכים עבודת עומק ותהליכים ארוכי טווח על מנת לעסוק בהם באופן רציני ולעודד לחשיבה ביקורתית. בסיום אחד התהליכים שהנחתה שי כץ (מנחה במחלקת החינוך של האגודה) היא התבקשה לכתוב מילות סיכום ופרדה מהחניכים אותם ליוותה במהלך השנה. כל המכתבים אוגדו יחד לחוברת שחולקה לחניכים במסיבת הסיום. וגם אנחנו חשבנו לשתף אתכם/ן במילות הסיכום של שי.

זאבות וזאבים,

הייתם הקבוצה הראשונה שהנחיתי במסגרת התפקיד שלי באגודה לזכויות האזרח. המפגש אתכם היה עבורי כל כך מעניין, מספק, מאתגר ונעים, עד שחששתי להסכים להנחות קבוצה אחרת, חדשה: פחדתי שאתאכזב…

לאורך המפגשים שלנו עסקנו בדברים שקורים מסביבנו, כאן ועכשיו: מאבק על פתיחת בי"ס ערבי בעיר נצרת עילית; הפרטה של שירותים רפואיים; תפקידים מגדריים ופגיעה בנשים בחברה הישראלית; גדר ההפרדה; מחסום קלנדייה; עפרה והתנחלויות אחרות; עובדים זרים והמאבק על מעמד ילדיהם; קמפיין נגד גזענות; ומחאה חברתית דרך שירים.

תוך כדי לימוד, שמעתי וראיתי אתכם מתווכחים, שואלים, מבררים, מגבשים עמדה ומתנסים בתכנון מאבקים. לעיתים קרובות גם מצאתי את עצמי שותפה לתהליכים האלה, ומאותגרת על ידיכם.

בניגוד למה שחושבים לפעמים, הוויכוח, גיבוש העמדה והמעורבות בעשייה הם לא פעולות מיותרות שרק אנשים משועממים, מפונקים או יפי נפש יכולים להרשות לעצמם לעסוק בהן. בלי הפעולות האלה פשוט אין קיום לדמוקרטיה. כשאנחנו נמנעים מלקיים את הפעולות האלה, אנחנו נשארים חסרי ידע, עמדה והשפעה, ומוותרים על זכותנו להיות ריבונים בחברה שלנו. ואף פעם אין ואקום: כשאנחנו לא הריבונים של עצמנו, מישהו אחר הוא הריבון שלנו.

אבל גם לגבש עמדה ולפעול זה לא מספיק. אנחנו חייבים לדאוג שהעמדות והפעולות שאנחנו נוקטים בהן – הן מוסריות. וזו הבקשה שלי מכם לקראת פרידה: כחיילים וחיילות, וכאזרחיות ואזרחים, הישמרו בבקשה מעמדות ומפעולות שרומסות את כבודם, חירויותיהם ומעמדם של בני אדם בצורה מוגזמת, שרירותית או לא הכרחית. לצערנו הרב, במקומות רבים מדיי סביבנו עמדות ופעולות כאלה נחשבות נורמאליות.עלינו לזכור ש"בצלם" זה לא רק שם של ארגון שמאל שרבים כל כך אוהבים לשנוא: "בצלם" זו גם מילה מפסוק מפואר. פסוק, שמנחיל לנו שיעור גדול על ערכם של אנשים ונשים באשר הם במסורת שלנו.

ואחרי המילים הגדולות האלה, סיום סיומי בהחלט: אני רוצה להודות לצוותים החינוכיים הנהדרים באגודה לזכויות האזרח ובמכינה שלכם, שהיו עבורי מקור לחום, לפידבק חשוב ולהשראה של ממש. ולא פחות מכך, אני רוצה להודות לכם על שהכנסתם אותי לעולמכם בדרכים מגוונות – סיפרתם לי על חוויות אישיות ועל שיעורים שאתם עוברים ומעבירים; עדכנתן אותי ביזמות של אקטיביזם ומעורבות; הזמנתם אותי להרצאות ולסיור; נעזרתן בי כשבניתם את שבוע איו"ש; ואפילו הסכמתם לנגן לי בהפסקות… וכמובן, תודה גם על הרעיונות המרתקים, קבלות הפנים והפרידות החמות בתחילת ובסוף שיעורים,והפידבקים המשמחים. ותודה גם למי מכן שבחרו לשתף אותי בביקורת על המפגשים, כשהייתה להן כזו.

בתור הקבוצה הראשונה שלי באגודה לזכויות האזרח, תמיד יהיה לכם מקום מיוחד אצלי בלב. אשמח מאוד אם תהיו בקשר, תשתפו בלבטים ובדילמות, והעיקר – תעדכנו בשלומכם.

שלכם – שי, האגודה לזכויות האזרח ("שָּׁיְזְכוּ")

למעוניינות בסדנאות/הכשרות

ניתן לפנות למסי אייצק mesi@acri.org.il  052-4658595