מורים ומורות הם דמויות משמעותיות שביכולתן להעניק חוויות המעצבות תפיסת עולם: המורה למתמטיקה שמחברת את חומר הלימוד למציאות החיים בישראל, המורה לספרות שעצר את השיעור כשנזרקה הערה פוגענית כלפי אחד התלמידים, או מחנכת הכיתה שהקדישה את שעות החינוך לניתוח ביקורתי של אירועים אקטואליים. כל מורה היא מחנכת לערכי דמוקרטיה וכנגד גזענות. לכן, תהליך ההכשרה של מורים ומורות בישראל, בכל התחומים, חייב לכלול רכיב משמעותי של חינוך לערכים אלו. על מורים ומורות לצאת לבתי הספר כשהם מצוידים בכלים להתמודדות עם גזענות בכיתה, ועם יכולת לשלב חינוך לערכי דמוקרטיה בתכנית הלימודים ובאקלים הלימודי.
כיום קיימת עשייה במספר מוסדות להכשרת מורות ומורים בתחום זה. מחלקת החינוך של האגודה פועלת בשנים האחרונות בשיתוף פעולה עם המוסדות, לפיתוח תכנים, השתלמויות ותהליכי למידה משותפים. מתוך הבנה כי יוזמות מקומיות אינן מספיקות, פעלנו לשילוב כוחות של מכללות ואוניברסיטאות העוסקות בתחום. יחד עם פורום לאוטמן למדיניות החינוך כינסנו בשנה האחרונה שני שולחנות עגולים בהשתתפות כשלושים נציגים/ות מעשרה מוסדות מובילים להכשרת מורים/ות, ממגוון קבוצות בחברה בישראל. ד"ר גליה זלמנסון לוי מסמינר הקיבוצים הנחתה את הדיונים ואספה את תובנותיהם לתוך נייר עמדה מקיף הכולל המלצות והצעות קונקרטיות לפעולה.
מטרתו של נייר העמדה היא להוביל מהלך משותף לגיבוש מדיניות אשר מחברת בין הקיים, לבין כל שעוד יש וניתן לעשות, תחת הכותרת של חינוך נגד גזענות בהכשרת מורים ומורות. ראשית הוגדרו מספר אתגרים מרכזיים: אתגר מערכות החינוך הנפרדות, אתגר שילוב הנושא בתכניות הלימוד הקיימות, ואתגר הגזענות המבנית. לאחר סקירה קצרה של ספרות ומחקר בנושא, מוצעים כיווני פעולה אפשריים – ברמת הסטודנטים/יות, ברמת הסגל האקדמי והמנהלי, וברמת המוסד. שיתוף פעולה בין המוסדות וחיבור שלל הכוחות הפועלים בתחום פותחים פתח ללמידה הדדית, למפגשים בין קבוצות שונות בחברה בישראל, ולאמירה משותפת על תפקידה של מערכת החינוך ביצירת חברה שוויונית יותר וגזענית פחות.
נייר זה נכתב הודות לתרומתה הנדיבה של קרן MEPI שתמכה במהלך שנה"ל 2014-2015 בפעילות האגודה במכללות.
