בשבועות האחרונים מתקיים דיון ציבורי סוער בעקבות סקר עיתונאי שחשף הפרדה בחדרי הלידה בכמה בתי חולים בארץ בין יהודיות וערביות. הממצאים עוררו חרדה עמוקה בקרב אוכלוסיות שונות מפני חדירה של תופעת הגזענות למרחב אשר נחשב עד עתה דוגמה אפשרית לשיתוף פעולה וליחס שווה בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. זאת ועוד, ניתן היה למצוא בבתי החולים גם מטופלים המגיעים מעזה ומהשטחים הזוכים לטיפול מיטבי. המרחב הטיפולי עשוי היה להוות גם דוגמה לאפשרות לחיים משותפים בינינו לבין מי שנחשבים היום לאויבנו.
נוכחותם המשותפת של רופאים, אחיות, אנשי מנהל ושירותים הבאים מכל הקבוצות הלאומיות והתרבותיות, העובדים ביחד לטובת מטופלים הבאים אף הם מכל קבוצות האוכלוסייה עוררו לא אחת את השאלה, מדוע אנו זקוקים לסבל ולסכנת חיים כדי לחיות בכבוד הדדי? מדוע איננו מיישמים את הפרקטיקה השוויונית בבתי החולים בחיי היום יום?
אלא שהקריאה להפרדה בין נשים יהודיות לנשים ערביות בחדר הלידה הזכירה לכולנו כי גם במקום זה, אנו עלולים למצוא את עצמנו חשופים לאפליה ולגזענות, ויש אף שייטענו שאפליה כזו קיימת בה מאז ומתמיד.
האפליה באה לביטוי במקרים שונים, כמו האיסור על ישראלים בני הקהילה האתיופית לתרום דם, הזריקות שניתנו ליוצאות העדה ל"צמצום הילודה". (מידע נוסף בפרסום של "רופאים לזכויות אדם")
עם זאת לא כל אזרחי המדינה ולא כל חברי הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית סבורים שהדרישה להפרדה בין קבוצות אתניות ולאומיות בכלל ובמקרה של בתי החולים באופן מיוחד היא בהכרח גזענית. קיומו של ספק זה מחייב אותנו לחדד ולהבהיר, מתי הפרדה בין קבוצות, אתניות, לאומיות ומגדריות היא גזענית ומתי לא?
אין אנו הראשונים לעסוק בסוגיה זו בכלל ובמערכת הרפואית באופן מיוחד. הדיון בנושא המשמעויות של הפרדה בין קבוצות במרחב הציבורי והאפשרות לקיים הפרדה שוויונית העסיק ומעסיק את המחוקקים ואת הפעילים החברתיים במדינות דמוקרטיות שונות דורות רבים.
הדוגמה המוכרת אולי מבין כולן היא הדיון שהתקיים בנושא זה בארצות הברית לגבי ההפרדה במערכת החינוך – פסק דין בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה (1954). פסק דין זה קבע כי הפרדה בחינוך הציבורי על רקע גזעני הינה בלתי חוקתית. פסק הדין ביטל את דוקטרינת "נפרד אבל שווה" שהייתה קיימת בארצות הברית 80 שנה, וקבע כי בתי ספר נפרדים אינם שווים מאחר שבתי ספר לשחורים בלבד מפלים את השחורים לרעה". הדיון בארצות הברית הסתיים בתיקון לסעיף ה 14 בחוקה האמריקאית. לפי תיקון זה האפשרות לקיים הפרדה שתבטא שוויון בין קבוצות איננה אלא כסות להפליה ולגזענות ולכן יש לאסור עליה. היכרות עם שלבי הדיון על פסק הדין, עשויה להבהיר מדוע הגיע המחוקק האמריקאי למסקנה זו בסופו של דבר.
- הדרישה באה על פי רוב מהקבוצה החזקה והיא איננה פרי הסכמה בין הקבוצות, היא כפויה לפיכך בדרך כלל הקבוצה המוחלשת.
- הרצון להפרדה נובע מייחוס תכונות שליליות לקבוצה הדחויה הנובעת מדעות קדומות.
- ההפרדה בין הקבוצות גוררת בטווח הרחוק שתי מערכות שאינן שוות באיכותן. הכוחות המקצועיים והמשאבים נמצאים בידי הקבוצה החזקה וסביר להניח שעם הזמן דבר זה יבוא לביטוי באפשרות לתחזק ולהעצים את המערכות השייכות להם.
בשנים האחרונות זוכה דיון זה להתבוננות מחודשת מצדם של התומכים ברב-תרבותיות ובחשיבותה של הקהילה לקיום חיים מלאים לאדם הפרטי. הללו סבורים כי נקודת המוצא של המחוקק האמריקאי הייתה עיוורת לזכות הקהילתית לתרבות ולפיכך התעלמה מהצורך של קבוצות תרבותיות שונות להפרדה. כמו כן נוספה לדיון על ההפרדה והשוויון המודעות ליחסי הכוח בין הקבוצות, אשר העמידה את השאלה באור חדש: מה המשמעות של הפרדה בין קבוצות אתניות וקבוצות לאומיות עבור הקבוצה ההגמונית ומה משמעותה לקבוצות המוחלשות. האם דין הדרישה להפרדה של האחד כדין הדרישה של האחרת?
אם נחזור לדרישה של קבוצות בחברה הישראלית להפרדה בין יולדות יהודיות וערביות, נראה שכל הנימוקים שמנה המחוקק האמריקאי תקפים גם לגביה ואכן מדובר בדרישה גזענית. הדרישה הייתה חד צדדית, היא נובעת מדעות קדומות על האוכלוסייה הערבית ואין ספק שהפרדות במרחב הרפואי עלולות לייצר פערי טיפול. הדבר נכון גם לגבי ההפרדות הנעשות בין האוכלוסייה האתיופית לקבוצות האחרות בחברה הישראלית.
עם זאת עלינו להוסיף ולציין שהדרישה להפרדה מקבלת לעיתים ביטויים מעודנים יותר על ידי אוכלוסיות עתירות ממון. יולדות רבות מבקשות ללדת בחדרים נפרדים והן זוכות לכך בלי שהביקורת הנ"ל תלווה אותן. גם על היבט זה עלינו לתת את הדעת, שכן לעיתים היכולות הכלכליות מאפשרות הפרדות גזעניות שאינן נידונות ציבורית בהקשרים אלו.
נראה איפה כי נושא זה, כמו נושאים אזרחיים רבים אחרים, ראוי לעיון מעמיק יותר מזה שמאפשרים השיח הציבורי בתקשורת ובכלל.
השאלות שמזמן האירוע בבתי החולים לכולנו הן:
- מתי הפרדה בין קבוצות היא גזענית, מתי היא מעצימה ומתי אינה מעלה ואינה מורידה?
- מה צריך להיות היחס שלנו לטיעון שיש מצבים בהם "נפרד משמעו שווה" ?
- האם צריך להיות יחס שונה לדרישת הקבוצות החזקות או החלשות להפרדה?
- האם קיימת סתירה בין הזכות לתרבות לבין הזכות לבריאות? באילו מצבים וכיצד ניתן להתמודד אתה?
מערך הפעילות המוצע להלן "נפרדים ו/או שווים" נועד לפתוח סוגיות אלו לדיון ציבורי מושכל ופורה במערכת החינוך, במערכת הפוליטית ובהקהילה.
פורסם גם באתר מדרשת אדם
| במימון האיחוד האירופי |
