תמונה: פייסבוק

אורנה באשי-אטלס, מנחה ותיקה ונהדרת של מחלקת החינוך, נפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן.
אורנה התחילה לעבוד איתנו כמנחה בשנת 2005 ומאז היתה חלק בלתי נפרד מהצוות.
היא היתה אישיות מיוחדת, נעימת הליכות, סקרנית ומלאת אופטימיות. העבודה המשותפת עם אורנה היתה תמיד נעימה, ובכל מפגש הורגשה הפתיחות ונדיבות הלב שלה. גם בתקופת נסיגת המחלה אורנה מיד רצתה לחזור לפעילות, להנחיה ולמפגשי הצוות שלנו, ואנחנו כמובן שמחנו בנוכחותה.
אורנה תחסר לנו מאוד.

שרון רזון מצוות ההנחיה שלנו, שעבדה עם אורנה מ-2005 ועד שחלתה לפני כשלוש שנים, כתבה:

זכיתי להכיר את אורנה כקולגה במחלקת החינוך של האגודה יותר מעשר שנים.
אורנה,
חברה יקרה לדרך של חינוך לזכויות אדם, מחויבת לשלום, לשוויון ,לצמיחתן של נשים ולצדק חברתי.
אישה חכמה ורב תחומית, האדם הכי לא שיפוטי שהכרתי. מנחה מעוררת השראה שרואה את הטוב שבכל אדם.
באהבה וגעגועים
שרון רזון

מיכל אילן, שעבדה עם אורנה במחלקת החינוך בשנים 2005-2010, כתבה:

ארנה שלי הייתה
אשה יפה בכל מובן
מדויקת, אמיתית
עמוקה ואפילו שובבה.
נאמנה לעצמה ולדעותיה. פתוחה לרעיונות ודעות שונות.
משב רוח רענן ומשובח.
אהבתי אותה כל כך
כל מפגש איתה העשיר
ושימח. תהום נפערה
כבר חסרה.
מיכל אילן

ישי זיו, עו"ס המרכז הכשרות לעובדים סוציאליים בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים לשירותים החברתיים, כתב:

בהמלצת שרון רזון, עמיתה וחברה לעבודה גייסתי את אורנה באשי אטלס כמרצה בנושא זכויות מקבלי שירות ועובדיהם במסגרות חוץ ביתיות לאנשים עם מוגבלויות. אורנה התגלתה כמרצה ומנחה נפלאה שידעה להציב את השאלות, הדילמות והידע הנדרש בבהירות ובחדות כה גדולה ולאחר מכן להקשיב ברוך, נעימות ובהבנה כה נוגעת לדברי חברי הקבוצה שכה התחברו אליה.
הלמידה אתה היתה נפתחת תמיד בהצגה ודיון בסוגיות ודילמות אנושיות הקשורות בכך וממשיכה ברצף של שיח קולח המשלב בו את ידע מזוקק וחיוני מאוד, לבטים ותהיות כיצד ליישם את הנלמד לאור מורכבותם של חיינו.
בגלל איכות הסדנאות והלמידה עם אורנה חזרתי להזמינה להרצות וללמד כמה וכמה פעמים ותמיד נותרנו – אני ותלמידי – עם טעם של עוד.
כואב הלב ועצוב מאוד לשמוע שאורנה איננה אתנו.
נוחי על משכבך בשלום אורנה יקרה מאוד.

הלוויה התקיימה אתמול, 10.9.19, והשבעה תתקיים ברחובות הנהר 14, רמת גן.