ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

הפרדה: רב תרבותית או גזענות?

פורסם בתאריך 12 במרץ 2018

אתמול התקיים במכללת סמינר הקיבוצים הכנס השנתי לקראת היום הבין לאומי למאבק בגזענות שיחול ב- 21.3, בשיתוף עם בית הספר לחינוך יסודי, היחידה למעורבות חברתית ומחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. הכנס הוא פרי שיתוף הפעולה המוצלח ורב השנים של הסמינר והאגודה לקידום החינוך נגד גזענות ומהווה אירוע שיא לתהליך הלמידה המתמשך של הסטודנטיות לאורך השנה, הפעם עסקנו בנושא: "הפרדה – רב תרבותיות או גזענות?" מתי הפרדה היא פועל יוצא של מדיניות רב תרבותית ובאיזה מצבים מדובר בפרדה על רקע גזעני. הסוגיה הזו נידונה באמצעות תיאטרון פלייבק אקו, שהוא סוג ייחודי של תיאטרון אימפרוביזציה המשתף את הקהל במופע, השחקנים השתמשו בתיאורי מקרה שהביאו הסטודנטיות מההתנסויות שלהן בעבודת השדה. הפלייבק הנו כלי טבעי וזמין לחיזוק מיומנויות חברתיות, לטיפוח והעשרה, לביטוי ועיבוד תכנים חברתיים וחינוכיים בדרך ידידותית מהנה ונגישה.השחקנים בתאטרון הפלייבק אקו הינם בוגרים/ות של החוג לתיאטתרון במכללת סמינר הקיבוצים.

צילום: חולוד אידריס

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפרדת תלמידים עם מוגבליות במערכת החינוך פוגעת בשוויון

פורסם בתאריך 27 בפברואר 2018

מערכת החינוך השוודית מבוססת על הפילוסופיה שלכל התלמידים ישנה זכות זהה להתפתחות האישית ולחוויות הלמידה. זכות זו מצויה בסעיף 1 לחוק החינוך. הכללתם של כל התלמידים בעיקרון משמעותה היא שזכויות התלמידים הזקוקים לתמיכה מיוחדת אינן מובאות בנפרד. תכנית הלימודים הנוכחית לבתי ספר מקדמת את הרעיון שכל התלמידים יחונכו בכיתות כלליות או בקבוצות של ילדים. אם הדבר אינו אפשרי, על בית הספר לציין בבירור מדוע יש לשקול אפשרויות חינוכיות אחרות לתלמידים. זוהי נקודה פילוסופית חשובה לארגון בית הספר ולפעולה. דיונים קודמים התמקדו בתנאים מוקדמים לאינטגרציה. עכשיו הפוקוס השתנה הכלל הינו שילוב כל התלמידים והיוצא דופן הוא הצורך להצדיק אופציות נפרדות לתלמידים. תלמידים עיוורים או לקויי ראייה, אך ללא לקויות אחרות התחנכו בכיתות כלליות מאז 1988. עבור תלמידים עם לקויות למידה קשות ישנה תכנית מיוחדת בתוך בתי הספר הרגילים וקשורה קשר הדוק עם יתר הפעילויות של בת הספר. במסלולי ההוראה לחינוך מיוחד ישנם כיום שישה מסלולים הכוללים: שפה, כתיבה ופיתוח אוריינות, פיתוח מתמטיקה, חירשות או ליקויי שמיעה, ליקוי ראייה, ליקויי שפה וקשיי למידה קשים. יש גם חינוך פדגוגי מיוחד ללא כיוונים ספציפיים. וכל התחומים הללו הם במסגרת הרגילה של בתי הספר בהתאמה אישית לכל ילד/ה.

ובישראל "בשקט בשקט ובמהירות הבזק, ללא דיון ציבורי, מקדם שר החינוך נפתלי בנט הצעת חוק לתיקון חוק החינוך המיוחד, שתפגע אנושות בילדים עם מוגבלויות ועשויה לחרוץ את גורלם של עשרות אלפי תלמידים. הצעת החוק גובשה ללא שיתוף ארגוני הזכויות, ללא היוועצות עם נציבות שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות, עברה במהירות הבזק את ועדת השרים לחקיקה ואף עברה קריאה ראשונה ללא דיון ציבורי. דיון בועדת החינוך של הכנסת לקראת קריאה שניה ושלישית. הקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי קוראת לועדת החינוך של הכנסת לעצור את המחטף." מרכז אדוה

לנייר העמדה המלא: http://bit.ly/2BQ8bJZ

בקואליציה לחיזוק החינוך הציבורי חברים הארגונים:
מרכז אדוההל"ה – למען החינוךהאגודה לזכויות האזרח בישראלאגודת יהודי אתיופיה והקליניקה למשפט ומדיניות חינוך.

 

יום האישה הבינלאומי

פורסם בתאריך 25 בפברואר 2018

יום האישה הבינלאומי החל ב8/3 נועד לציין את הישגיהם הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של נשים ברחבי העולם ולהכיר בכך שקידום השלום והחברה כרוכים בהשתתפות פעילה ובשוויון של נשים. נדמה כי ב2018 יום האישה רלוונטי מתמיד, הניצוץ שנדלק ב2017 עם קמפיין #metoo שסחף את הרשתות החברתיות והתקשורת ועד הבחירה של מילון Mirriam Webster במילה "פמיניזם" כמילה של 2017. השיח החברתי על מעמדן של נשים אינו רק נחלתן של קבוצות פמיניסטיות בודדות, אלא הפך להיות נושא מרכזי בסדר היום, בעיקר עם הירתמות כוכבי וכוכבות הוליווד להעלאת נושאי ההטרדות המיניות ושוויון בשכר לשיח שהגיע לשיאה בטקס פרסי הגולדן גלובס 2018, בו נשים וגברים לבשו שחור כאות לסולידריות עם מאבק הנשים נגד הטרדות מיניות ושוויון בשכר. למרות שמרגיש שהעולם צריך ואפילו מוכן לשינוי החברתי-מגדרי בו נשים יקבלו את השוויון המלא שמגיע להן, יתכן ואנחנו עדיין לא שם, ואנחנו צריכות להמשיך לדבר על זה. סליחה, התכוונתי שאנחנו צריכות להתחיל לצעוק את זה.

שוק העבודה הוא אחד התחומים שהמאבק על השוויון בין גברים לנשים עוד בשיאו, ולמרות שהשתלבותן של נשים בתעסוקה עולה כל שנה, נתונים בישראל מראים שהשתלבות זו עדיין כרוכה בשכר לא שוויוני וחלוקה בין מקצועות "גבריים" ו"נשיים". בדוח אדווה האחרון (2017) העוסק בפערי השכר המגדריים בישראל, נכון ל2015, השכר הממוצע החודשי של אישה בישראל עומד על 68% משכרו של גבר (שכר גלובלי). נתון נוסף ומפתיע הוא שככל שרמת ההשכלה עולה, כך גם הפערים בשכר עולים, בעוד שעם תואר אקדמי גברים ירוויחו בממוצע 18,275 ₪, ונשים ירוויחו רק 11,804 ₪, משמע, נשים משתכרות 61% משכרם של גברים. הפערים בשכר לאלו בעלי השכלה נמוכה (עד 12 שנות לימוד) הפערים מצטמצמים ושכרן של נשים עומד על 65% משכר הגברים. נתונים אלו הם רק קצה הקרחון על אי השוויון בתעסוקה ובשכר. (לקריאה נוספת(.

אחת הסיבות לאי השוויון המגדרי בשוק העבודה נובע מכך ששוק העבודה תקוע בתקופה בה נשים לא יצאו לעבוד ותפקידן החברתי היה בתחומי המשפחה והטיפול. כאשר נשים יצאו לעבוד, הן הוצבו במקצועות שחפפו לעבודתן בבית: טיפול, חינוך ועזרה. גישה מיושנת זו, של מקצועות "גבריים" ו"נשיים" פוגעת בשכרן של נשים ובמקצועות אליהן הן פונות או מופנות. אז הבנו שמשכורת נשים נמוכה ביחס לגברים, ונשים נתפסות כ"מפרנסות שניות", תוסיפו לתמונה ילודה ומשפחה, שוק העבודה לא באמת לאימהות ולא משתלם כלכלית לתא המשפחתי שאישה תישאר כמפרנסת עיקרית בעת גידול הילדים, זו קוטעת את השתלבות הנשים בשוק העבודה לאורך זמן, מקשה על השתכרות בכבוד, ומניחה כי נשים תלויות בגברים, וכתוצאה מכך הן גם מופנות לעבודות במשרה חלקית כאשר ואם הן יכולות לחזור לשוק העבודה[1]. דוגמא לכך הוא מקרה שהגיע עד בית הדין הארצי לעבודה. המקרה דן בחברת ביטוח שסירבה להעסיק עורכת דין בעלת כישורים שהגיע לראיון עבודה. האישה, עורכת דין במקצועה היא אימא מהמגזר הדתי, בעוד שבחברה שאליה היא פנתה לעבודה סירבו לקבלה מטענה כי היא תרצה להביא עוד ילדים רבים והדרישות בעבודה הם "לעבוד כמו גבר", והחליטו בשבילה כי היא אינה בנויה לזה. אני שמחה להגיד כי בבית הדין השופטת קבעה כי אי ההעסקה של עורכת הדין הוא על בסיס המגדר שלה והאפליה במקרה זה ברורה (לקריאת הכתבה). אך עדיין, היינו מצפות שב2018 הכוחות שמניעים את שוק העבודה בישראל יתאימו את עצמם לזמנינו ולשינויים המבורכים שמתרחבים שחברה, שכן תקרת הזכוכית של נשים בשוק העבודה היא לא טבעית, מישהו שם אותה שם.

[1] אהרון, גלית. (2016). קריירות מגדריות בישראל והשפעתן על השכר. בתוך: סוציולוגיה ישראלית. כתב עת לחקר החברה בישראל.

 

אפליית נהגי מוניות ערבים בנמל תעופה בן גוריון

פורסם בתאריך 24 בפברואר 2018

ביום 18.2.2018 פנתה האגודה לזכויות האזרח במכתב למנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, בדרישה להפסיק באופן מיידי את האפליה הפסולה של נהגים ערבים בנתב"ג. פנייתנו באה בעקבות תלונות שקיבלנו לאחרונה מנהגי מוניות ערבים, שמחו על היחס המפלה של סדרני רשות שדות התעופה כלפיהם בהמתנה בתור המוניות בנתב"ג: הסדרנים נענים לבקשות של נוסעים יהודים שלא לעלות למונית שנוהג בה ערבי. כאשר הם מקבלים דרישה כזו מנוסע, הם פונים לנהג המונית שעומד ראשון בתור ושואלים אם הוא ערבי או יהודי. אם הוא ערבי, הם מדלגים עליו ועוברים הלאה עד שמאתרים נהג יהודי, מאפשרים לו לעקוף את הנהגים הערבים לאסוף את הנוסע.

עו"ד רגד ג'ראיסי הסבירה במכתב ש"אסור לרשות שדות התעופה — תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק – לשתף פעולה עם העדפת נהגים המבוססת על מניעים גזעניים. אם נוסעים מסוימים יעדיפו לבחור את נהג המונית מכל סיבה שהיא, ובפרט על בסיס שייכותו הלאומית או מניעים גזעניים אחרים, עליהם לספוג את מחיר העדפותיהם, ולהמתין בתור עד להגעת נהג 'התואם' את העדפותיהם".

פניית האגודה לזכויות האזרח לרשות שדות התעופה, 18.2.2018

 

קישורים:

עופר מתן, הנסיעה לא בשבילך, ידיעות אחרונות, 19.2.2018

  • LinkedIn