ברוכים הבאים לסדנא

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

יום האישה הבינלאומי

פורסם בתאריך 25 בפברואר 2018

יום האישה הבינלאומי החל ב8/3 נועד לציין את הישגיהם הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של נשים ברחבי העולם ולהכיר בכך שקידום השלום והחברה כרוכים בהשתתפות פעילה ובשוויון של נשים. נדמה כי ב2018 יום האישה רלוונטי מתמיד, הניצוץ שנדלק ב2017 עם קמפיין #metoo שסחף את הרשתות החברתיות והתקשורת ועד הבחירה של מילון Mirriam Webster במילה "פמיניזם" כמילה של 2017. השיח החברתי על מעמדן של נשים אינו רק נחלתן של קבוצות פמיניסטיות בודדות, אלא הפך להיות נושא מרכזי בסדר היום, בעיקר עם הירתמות כוכבי וכוכבות הוליווד להעלאת נושאי ההטרדות המיניות ושוויון בשכר לשיח שהגיע לשיאה בטקס פרסי הגולדן גלובס 2018, בו נשים וגברים לבשו שחור כאות לסולידריות עם מאבק הנשים נגד הטרדות מיניות ושוויון בשכר. למרות שמרגיש שהעולם צריך ואפילו מוכן לשינוי החברתי-מגדרי בו נשים יקבלו את השוויון המלא שמגיע להן, יתכן ואנחנו עדיין לא שם, ואנחנו צריכות להמשיך לדבר על זה. סליחה, התכוונתי שאנחנו צריכות להתחיל לצעוק את זה.

שוק העבודה הוא אחד התחומים שהמאבק על השוויון בין גברים לנשים עוד בשיאו, ולמרות שהשתלבותן של נשים בתעסוקה עולה כל שנה, נתונים בישראל מראים שהשתלבות זו עדיין כרוכה בשכר לא שוויוני וחלוקה בין מקצועות "גבריים" ו"נשיים". בדוח אדווה האחרון (2017) העוסק בפערי השכר המגדריים בישראל, נכון ל2015, השכר הממוצע החודשי של אישה בישראל עומד על 68% משכרו של גבר (שכר גלובלי). נתון נוסף ומפתיע הוא שככל שרמת ההשכלה עולה, כך גם הפערים בשכר עולים, בעוד שעם תואר אקדמי גברים ירוויחו בממוצע 18,275 ₪, ונשים ירוויחו רק 11,804 ₪, משמע, נשים משתכרות 61% משכרם של גברים. הפערים בשכר לאלו בעלי השכלה נמוכה (עד 12 שנות לימוד) הפערים מצטמצמים ושכרן של נשים עומד על 65% משכר הגברים. נתונים אלו הם רק קצה הקרחון על אי השוויון בתעסוקה ובשכר. (לקריאה נוספת(.

אחת הסיבות לאי השוויון המגדרי בשוק העבודה נובע מכך ששוק העבודה תקוע בתקופה בה נשים לא יצאו לעבוד ותפקידן החברתי היה בתחומי המשפחה והטיפול. כאשר נשים יצאו לעבוד, הן הוצבו במקצועות שחפפו לעבודתן בבית: טיפול, חינוך ועזרה. גישה מיושנת זו, של מקצועות "גבריים" ו"נשיים" פוגעת בשכרן של נשים ובמקצועות אליהן הן פונות או מופנות. אז הבנו שמשכורת נשים נמוכה ביחס לגברים, ונשים נתפסות כ"מפרנסות שניות", תוסיפו לתמונה ילודה ומשפחה, שוק העבודה לא באמת לאימהות ולא משתלם כלכלית לתא המשפחתי שאישה תישאר כמפרנסת עיקרית בעת גידול הילדים, זו קוטעת את השתלבות הנשים בשוק העבודה לאורך זמן, מקשה על השתכרות בכבוד, ומניחה כי נשים תלויות בגברים, וכתוצאה מכך הן גם מופנות לעבודות במשרה חלקית כאשר ואם הן יכולות לחזור לשוק העבודה[1]. דוגמא לכך הוא מקרה שהגיע עד בית הדין הארצי לעבודה. המקרה דן בחברת ביטוח שסירבה להעסיק עורכת דין בעלת כישורים שהגיע לראיון עבודה. האישה, עורכת דין במקצועה היא אימא מהמגזר הדתי, בעוד שבחברה שאליה היא פנתה לעבודה סירבו לקבלה מטענה כי היא תרצה להביא עוד ילדים רבים והדרישות בעבודה הם "לעבוד כמו גבר", והחליטו בשבילה כי היא אינה בנויה לזה. אני שמחה להגיד כי בבית הדין השופטת קבעה כי אי ההעסקה של עורכת הדין הוא על בסיס המגדר שלה והאפליה במקרה זה ברורה (לקריאת הכתבה). אך עדיין, היינו מצפות שב2018 הכוחות שמניעים את שוק העבודה בישראל יתאימו את עצמם לזמנינו ולשינויים המבורכים שמתרחבים שחברה, שכן תקרת הזכוכית של נשים בשוק העבודה היא לא טבעית, מישהו שם אותה שם.

[1] אהרון, גלית. (2016). קריירות מגדריות בישראל והשפעתן על השכר. בתוך: סוציולוגיה ישראלית. כתב עת לחקר החברה בישראל.

 

אפליית נהגי מוניות ערבים בנמל תעופה בן גוריון

פורסם בתאריך 24 בפברואר 2018

ביום 18.2.2018 פנתה האגודה לזכויות האזרח במכתב למנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, בדרישה להפסיק באופן מיידי את האפליה הפסולה של נהגים ערבים בנתב"ג. פנייתנו באה בעקבות תלונות שקיבלנו לאחרונה מנהגי מוניות ערבים, שמחו על היחס המפלה של סדרני רשות שדות התעופה כלפיהם בהמתנה בתור המוניות בנתב"ג: הסדרנים נענים לבקשות של נוסעים יהודים שלא לעלות למונית שנוהג בה ערבי. כאשר הם מקבלים דרישה כזו מנוסע, הם פונים לנהג המונית שעומד ראשון בתור ושואלים אם הוא ערבי או יהודי. אם הוא ערבי, הם מדלגים עליו ועוברים הלאה עד שמאתרים נהג יהודי, מאפשרים לו לעקוף את הנהגים הערבים לאסוף את הנוסע.

עו"ד רגד ג'ראיסי הסבירה במכתב ש"אסור לרשות שדות התעופה — תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק – לשתף פעולה עם העדפת נהגים המבוססת על מניעים גזעניים. אם נוסעים מסוימים יעדיפו לבחור את נהג המונית מכל סיבה שהיא, ובפרט על בסיס שייכותו הלאומית או מניעים גזעניים אחרים, עליהם לספוג את מחיר העדפותיהם, ולהמתין בתור עד להגעת נהג 'התואם' את העדפותיהם".

פניית האגודה לזכויות האזרח לרשות שדות התעופה, 18.2.2018

 

קישורים:

עופר מתן, הנסיעה לא בשבילך, ידיעות אחרונות, 19.2.2018

  • LinkedIn

יום השואה הבינלאומי – הסיפורים שלא מדברים עליהם

פורסם בתאריך 25 בינואר 2018

יום השואה הבינלאומי מצוין בתאריך 27 בינואר, יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ בסיום מלחמת העולם השנייה. יום זה נקבע על ידי ארגון האו"ם שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם שיתוף פעולה בין מדינות, לקדם את זכויות האדם וכדי למנוע מאסון נוסף בסדר גודל של מלחה״ע ה-2 להתרחש. יום השואה הבינלאומי הוכרז באו"ם בשנת 2005 והוא מצוין על ידי מדינות רבות ברחבי העולם. בנוסף לקביעת יום השואה הבינלאומי, נקבעו החלטות הקוראות למדינות העולם לפעול כנגד הכחשת שואה ולעודד מדינות לשמור על אתרים היסטוריים ששימשו את הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה (כמו מחנות השמדה ומחנות ריכוז)[1]. פעולות אלו של הארגון נובעות מתוך הגישה שאומרת "לעולם לא עוד", יש לזכור את אסונות ההיסטוריה האנושית ולפעול למען זכויות אדם.

בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בכ"ז בניסן, יום מרד גטו וורשה ובו מציינים את רצח שישה מיליון יהודים בעת המלחמה שמרביתם יהודי אירופה ומקצתם יהודי צפון אפריקה. הנרטיב הישראלי מתמקד בסיפורם של יהודי אירופה, סיפורי הזוועה, הגבורה ועדויות הניצולים. סיפורם של יהודי צפון אפריקה כמו גם סיפורם של קבוצות אוכלוסייה נוספות נדחקו לשוליים למרות החשיבות והמשמעות החברתית וההיסטורית שיש לסיפורים אלו וכיצד אלו הושפעו ונפגעו מהאידיאולוגיה הנאצית. השלטון הנאצי ששלט בגרמניה מ1933 ראה בטיהור הגזע הארי אידיאולוגיה עיקרית. האידיאולוגיה התבססה על עיוות מדעי הטבע כמו פרשנות סוציולוגית של עקרון "הברירה הטבעית" שטבע צ׳ארלס דארווין בבסיס תורת האבולוציה ועקרונות אאוגניים מתוך חקר הגנטיקה. התפיסה האידיאולוגית של הנאציזם קבעה מדרג היררכי של גזעים חברתיים ואתניים שלפיהם העולם צריך להתקיים. בדרגים נמוכים נמצאים העמים הסלאבים, שיועדו לעבוד ולשרת את העם הגרמני ובתחתית ההיררכיה היו קבוצות שנתפסו כ"נחותות" ויש להשמידם. האוכלוסייה העיקרית שנפגעה מרעיון המדרג ההיררכי ואידיאולוגיית תורת הגזע הם היהודים שנרדפו ונרצחו ברחבי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם, כמו גם קבוצות מיעוט רבות נוספות שנתפסו כנחותות ושיש להשמידן, ביניהן: המשך…

חוסן בחינוך ומאבק בגזענות במרחבים השונים

פורסם בתאריך 4 בינואר 2018

החיבור בין האקדמיה ככלל והעוסקים/ות בהכשרת מורים בפרט, לבין האגודה לזכויות האזרח בישראל, ארגון זכויות האדם הגדול בישראל, הוא חיבור טבעי. חיבור שמביא להעשרה ולמידה הדדיים, שיתוף בניסיון המצטבר של ארגוני חברה אזרחית בשטח לבין המקום בו מתפתחות הגישות התיאורטית ובו נעשית הכשרת הדור הבא. חיבור זה הופך את האקדמיה לרלוונטית יותר לשטח, ואכן את הפועלים בשטח למחוברים לחידוש ולשיח האקדמי. אנו מברכים על שיתוף הפעולה הזה ומעוניינים לחזק אותו. אנו גאים בפעילות שאנו מקיימים במכללות ובאוניברסיטאות ושואפים שחינוך נגד גזענות וחינוך לדמוקרטיה יהיו אבן יסוד בהכשרת מורים בישראל.

אנו מברכות את מכללת קיי על הכנס החשוב הזה שמובילה המכללה מזה כשמונה שנים שעניינו מעמד הילד בחברה . הכנס הנוכחי שנעשה בשיתוף פעולה עם האגודה לזכויות האזרח עסק בחיבור של זכויות הילד וזכויות האדם, לחינוך ומאבק בגזענות. אנו רואות בנושא זה אחד מהסוגיות החשובות ביותר כיום המעסיק נשות ואנשי חינוך רבים במסגרות השונות והוא גם ונמצא בחזית המאבק למען זכויות אדם בחברה הישראלית.

אילוסטרציההכנס עסק ב "חוסן בחינוך ומאבק בגזענות במרחבים השונים", ההרצאה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי עסקה מודל שלושת המרחבים לשינוי חברתי ועסק בשאלה כיצד מובילים שינוי לעומת שימור מנגנונים של דיכוי, אפליה, הדרה וגזענות באמצעות מודל שלושת המרחבים:

המרחב הפדגוגי "במרחב הפדגוגי מתרחשת האינטראקציה בין מורים לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. המרחב הפדגוגי הוא המרחב הבסיסי שבלעדיו אין מתרחשת הפעולה החינוכית. בחינוך מורים בישראל מתקיים המרחב הפדגוגי בעיקר בכיתת ההדרכה הפדגוגית והאינטראקציה מתקיימת בין המדריכה הפדגוגית לסטודנטים בכיתה ובקבוצה הלומדת. ( טימור, 2010)  בכל תוכנית לחינוך מורים יש לזהות את המקום או המסגרת הדומים  שבהם מתקיימים יחסים אלו ושם לזהות את המנגנונים  לשימור ולשינוי של מרחב זה"

המרחב הארגוני "המרחב הארגוני כולל את התוכנית לחינוך מורים  על היבטיה התוכניים הפיסיים והארגוניים. מרחב זה הוא המסגרת אשר בתוכה מתרחש המרחב הפדגוגי בקורסים כאלו או אחרים. לדרך בה מתנהלות תוכניות לחינוך מורים יש השפעה על  ההכשרה עצמה ועל המרכיבים הפדגוגיים הנכללים בה. ניהול התוכניות לחינוך מורים הוא מרכיב אחד במרחב הארגוני לצד תוכניות הלימודים. חלק גדול מההכרעות החינוכיות החשובות בחינוך מורים מתקבלות עוד לפני שהמורה נכנס לכיתה והן באות לידי ביטוי ברמה המוסדית. כל פעולה של הוראה ולמידה מחייבת ארגון שלו באופן כלשהוא. דרך ארגון הידע ברמה המוסדית מתייחסת למקצוע ( school subject) ולפריסת הזמן בנקודת  זמן מסוימת ולאורך שנות הלימודים. (Carmon,2006) מהות  התכנים עצמם ודרכי  ארגון הידע הם אלו העומדים בבסיס ההגדרה שלהם כמנגנונים לשימור ושינוי חברתי".

המרחב המערכתי "במרחב המערכתי נקבעת המדיניות הכוללת בתוכה מתנהלת התוכנית לחינוך מורים. המרחב המערכתי מכיל בתוכו את המרחב הארגוני המכיל את המרחב הפדגוגי. במרחב המערכתי נקבעות הדרכים הפורמאליות בהם מתנהל המוסד וכן מוגדרים שעריו ותנאי הכניסה בהם. המרחב המערכתי הפנים מכללתי עומד אמנם בפני עצמו, אך  מושפע ממדיניות כוללת בתחום עליו הוא אחראי, וממדיניות חברתית בכלל". ( Anyon, 2005)

ההרצאה של ד"ר מרסלו וקסלר עסקה "בחוסן בתהליך חינוכי בונה סולידריות נגד גזענות, אפליה, הדרה ואלימות.

מה הוא חוסן? "חוסן הינו סך המיומנויות שיש לאדם או לקבוצה, כדי להתמודד עם משברים שונים, גם בתנאיי אי וודאות. מיומנויות החוסן, אינו מבטיח שינוי של הקונטקסט אשר מביא למשבר, אבל הוא יכול לבנות את האפשרות לראות את האלטרנטיבות הקיימות, במסגרת המשבר. זאת בכל מישורי החיים, ההתנהגותיים, הנפשיים, החברתיים, הערכיים ועוד. במילים פשוטות חוסן אינו תרופת פלא, לכל הצרות שבחיים, אבל הוא מאפשר להתמודד איתם ביתר שאת בהשוואה לבני אדם חסרי חוסן, או עם יכולות נמוכות מאוד" (Kaplan 2005).

אילוסטרציהלאחר מכאן התקיימו סדנאות שתרגלו כיצד אנשי ונשות חינוך יכולים/ות לפתח מיומנויות אשר בונות חוסן בקרב תלמדיהם.