הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

מחלקת החינוך באגודה פותחת שנה !

פורסם בתאריך 10 באוגוסט 2014

מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה לאחל לכל העוסקות והעוסקים בחינוך בישראל שנת לימודים פורייה ומוצלחת !

גם השנה מחלקת החינוך באגודה תקיים מגוון פעילויות חינוכיות שמטרתן הטמעת ערכי דמוקרטיה, זכויות אדם והתמודדות חינוכית עם גזענות.

על המציאות המורכבת בישראל בימי שגרה, ועל הצורך הנובע מכך לחזק את החינוך לערכים דמוקרטיים, אין צורך להכביר במילים. אולם השנה, נדמה שהצורך הופך להיות דחוף במיוחד. רוחות המלחמה, שעדיין אף לא ברור אם הן מאחורינו, סימנו שינוי לרעה במאפייניו של השיח הציבורי והתקשורתי. ערכים דמוקרטיים כגון חופש הביטוי, שיח ביקורתי, מגוון דעות והבעת עמדות מורכבות, נדחקו לאחור באווירת המלחמה, והתחלפו בשיח ציבורי מתלהם, פשטני, אלים ואף גזעני. אופני השיח הללו מביאים לתיוגם והדרתם של קולות אשר אינם מיישרים קו עם העמדה הרווחת. את אופני השיח הללו הטמיעו בני הנוער ברחוב, בבית, דרך ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות.

וכעת- חזרה לבית הספר וללימודים..

הנחת היסוד שלנו היא שהכיתה מהווה מיקרו- קוסמוס של המציאות החברתית. לכן, מגמות אלה, משפיעות ומעצבות את הדינמיקה הכיתתית. למעשה, מגמות אלה משפיעות על כל מי שהינו חלק מהמוסד החינוכי או קשור אליו- תלמידים/ות, חניכים/ות, מורים/ות, מדריכים/ות, מרצים/ות, הנהלה, הורים, ועוד.

איננו משלים את עצמנו. ברור לכל כי העבודה החינוכית בהקשר זה הינה מורכבת, סזיפית וטעונה ועל כן דורשת התייחסות מעמיקה, מקיפה ומקצועית. זו בדיוק ההתייחסות שאנו מציעים במחלקת החינוך.

 הזכות לחינוך

מה אנחנו מציעים/ות ? 

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ה, אנו מזמינים אתכם/ לקחת חלק בפעילויות המגוונות שלנו. אנו מזכירים כי האג'נדה המרכזית שלנו היא הכשרת והעצמת נשות ואנשי חינוך, מתחומי ידע שונים, על מנת להתמודד באופן מעמיק עם התופעות החברתיות הנגזרות מהמציאות בישראל , והמשתקפות ב"כאן ועכשיו" של המסגרות החינוכיות השונות.

כבר נעדכן כי בימים הקרובים מחלקת החינוך תצא בקמפיין חינוכי הקורא להתמודד בכיתות עם אירועי המלחמה בקיץ, במסגרת הרצון לחנך נגד גזענות.  במסגרת הקמפיין נציע כלים פדגוגיים ודידקטיים לניהול הדיונים הטעונים והשנויים העשויים להתעורר בכיתה.

עוד חשוב לציין כי תפיסתנו החינוכית בנושא גזענות קושרת בין מופעים שונים של אפליה ואי שוויון הנובעות מרקעים שונים, כגון מין, מגדר, מוצא אתני ותרבותי, צבע עור,  עדה, דת, בריאות פיזית, בריאות נפשית ועוד. כולם מעידים על הצורך בחינוך לקבלת ה"אחר" תוך עיסוק בסוגיות השונות מחד ובחינת המכנה המשותף בין הסוגיות הללו מאידך.

הפעילויות המרכזיות אותן נקיים גם השנה, הינן השתלמויות פסג"ה וחדרי מורים,  ליווי פרטני של צוותי חינוך והוראה, ביניהם מחנכים/ות ומורות/ים לאזרחות תהליכים חינוכיים במכללות להכשרת מורים, סדנאות והכשרות במסגרות בלתי פורמאליותותכניות ייחודיות נוספות.

כמו כן, אנו ממליצים להתרשם מהאתר שלנו, ה"סדנא",  בו תמצאו ערכות חינוכיות מעמיקות, בלוג המציע דיונים אקטואליים עם התלמידים/ות, מערכי שיעור בחלוקה לזכויות השונות, מטלות ביצוע ותכניות העמקה באזרחות,  מועדי זכויות אדם על פני לוח השנה, מידע שוטף על הפעילויות שאנו עורכים במסגרות השונות ועוד. מומלץ בחום להירשם באתר (למעלה בצד שמאל של דף הבית, במלבן הסגול !)  על מנת לקבל מאיתנו עדכונים חינוכיים הממוקדים בתחום החינוך הספציפי בו אתם/ן עוסקים/ות. היו עמנו בקשר!

בברכת שנה של שלום ורווחה לכל העוסקים והעוסקות במלאכת החינוך בישראל.  תהא זו שנה של מאבק חינוכי אפקטיבי על המרחב הדמוקרטי של כולנו ! 

ליצירת קשר בנוגע לפעילויות השונות, פנו ל:

יונתן יקיר, רכז חינוך פורמאלי:  yonatan@acri.org.il

מסי אייצ'ק , רכזת תחום נוער וצעירים: mesi@acri.org.il

מילות סיכום…..

פורסם בתאריך 15 ביוני 2014

במהלך השנה אנו מעבירות הכשרות, קורסים וסדנאות רבות לחניכי מכינות קדם צבאיות ברחבי הארץ בנושא זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. כמו שרובכן יודעות, אילו הם נושאים מאוד מורכבים אשר מצריכים עבודת עומק ותהליכים ארוכי טווח על מנת לעסוק בהם באופן רציני ולעודד לחשיבה ביקורתית. בסיום אחד התהליכים שהנחתה שי כץ (מנחה במחלקת החינוך של האגודה) היא התבקשה לכתוב מילות סיכום ופרדה מהחניכים אותם ליוותה במהלך השנה. כל המכתבים אוגדו יחד לחוברת שחולקה לחניכים במסיבת הסיום. וגם אנחנו חשבנו לשתף אתכם/ן במילות הסיכום של שי.

זאבות וזאבים,

הייתם הקבוצה הראשונה שהנחיתי במסגרת התפקיד שלי באגודה לזכויות האזרח. המפגש אתכם היה עבורי כל כך מעניין, מספק, מאתגר ונעים, עד שחששתי להסכים להנחות קבוצה אחרת, חדשה: פחדתי שאתאכזב…

לאורך המפגשים שלנו עסקנו בדברים שקורים מסביבנו, כאן ועכשיו: מאבק על פתיחת בי"ס ערבי בעיר נצרת עילית; הפרטה של שירותים רפואיים; תפקידים מגדריים ופגיעה בנשים בחברה הישראלית; גדר ההפרדה; מחסום קלנדייה; עפרה והתנחלויות אחרות; עובדים זרים והמאבק על מעמד ילדיהם; קמפיין נגד גזענות; ומחאה חברתית דרך שירים.

תוך כדי לימוד, שמעתי וראיתי אתכם מתווכחים, שואלים, מבררים, מגבשים עמדה ומתנסים בתכנון מאבקים. לעיתים קרובות גם מצאתי את עצמי שותפה לתהליכים האלה, ומאותגרת על ידיכם.

בניגוד למה שחושבים לפעמים, הוויכוח, גיבוש העמדה והמעורבות בעשייה הם לא פעולות מיותרות שרק אנשים משועממים, מפונקים או יפי נפש יכולים להרשות לעצמם לעסוק בהן. בלי הפעולות האלה פשוט אין קיום לדמוקרטיה. כשאנחנו נמנעים מלקיים את הפעולות האלה, אנחנו נשארים חסרי ידע, עמדה והשפעה, ומוותרים על זכותנו להיות ריבונים בחברה שלנו. ואף פעם אין ואקום: כשאנחנו לא הריבונים של עצמנו, מישהו אחר הוא הריבון שלנו.

אבל גם לגבש עמדה ולפעול זה לא מספיק. אנחנו חייבים לדאוג שהעמדות והפעולות שאנחנו נוקטים בהן – הן מוסריות. וזו הבקשה שלי מכם לקראת פרידה: כחיילים וחיילות, וכאזרחיות ואזרחים, הישמרו בבקשה מעמדות ומפעולות שרומסות את כבודם, חירויותיהם ומעמדם של בני אדם בצורה מוגזמת, שרירותית או לא הכרחית. לצערנו הרב, במקומות רבים מדיי סביבנו עמדות ופעולות כאלה נחשבות נורמאליות.עלינו לזכור ש"בצלם" זה לא רק שם של ארגון שמאל שרבים כל כך אוהבים לשנוא: "בצלם" זו גם מילה מפסוק מפואר. פסוק, שמנחיל לנו שיעור גדול על ערכם של אנשים ונשים באשר הם במסורת שלנו.

ואחרי המילים הגדולות האלה, סיום סיומי בהחלט: אני רוצה להודות לצוותים החינוכיים הנהדרים באגודה לזכויות האזרח ובמכינה שלכם, שהיו עבורי מקור לחום, לפידבק חשוב ולהשראה של ממש. ולא פחות מכך, אני רוצה להודות לכם על שהכנסתם אותי לעולמכם בדרכים מגוונות – סיפרתם לי על חוויות אישיות ועל שיעורים שאתם עוברים ומעבירים; עדכנתן אותי ביזמות של אקטיביזם ומעורבות; הזמנתם אותי להרצאות ולסיור; נעזרתן בי כשבניתם את שבוע איו"ש; ואפילו הסכמתם לנגן לי בהפסקות… וכמובן, תודה גם על הרעיונות המרתקים, קבלות הפנים והפרידות החמות בתחילת ובסוף שיעורים,והפידבקים המשמחים. ותודה גם למי מכן שבחרו לשתף אותי בביקורת על המפגשים, כשהייתה להן כזו.

בתור הקבוצה הראשונה שלי באגודה לזכויות האזרח, תמיד יהיה לכם מקום מיוחד אצלי בלב. אשמח מאוד אם תהיו בקשר, תשתפו בלבטים ובדילמות, והעיקר – תעדכנו בשלומכם.

שלכם – שי, האגודה לזכויות האזרח ("שָּׁיְזְכוּ")

למעוניינות בסדנאות/הכשרות

ניתן לפנות למסי אייצק mesi@acri.org.il  052-4658595

יום ירושלים – האמנם עיר מאוחדת ?

פורסם בתאריך 27 במאי 2014

יום ירושלים המצוין בחגיגיות מחר, ה- 28 במאי, נקבע ע"י הכנסת ב"חוק יום ירושלים" , 1979. יום זה מציין את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים. עיר ישראלית מאוחדת המשמשת לנו כבירה, כדוגמה וסמל לריבונות הישראלית. האמנם עיר מאוחדת תחת אחריותה של המדינה ושל עיריית ירושלים?  היכן בא לידי ביטוי אותו איחוד ? ובאופן מדויק יותר נשאל- האם ישנו מאמץ של ראשות העיר לטפל בבעיות השכונות השונות בשני חלקי העיר,  באופן הולם ושוויוני?

לפני הכל, חשובה ביותר העובדה, כי ירושלים המזרחית סופחה על ידי ישראל בניגוד לחוק הבינלאומי, ועל כן נתפסת בקהילה הבינלאומית כשטח כבוש, וודאי שנתפסת כך שעל ידי הפלסטינים.  לתפיסתנו, בכל שיעור שדן בסוגיות של ירושלים המזרחית, חשוב להביא בפני התלמידים את ההקשר הרחב בנוגע למעמדה הכולל של ירושלים. זאת, על מנת להימנע מ"נרמול" המצב, ומיצירת הנחת יסוד סמויה, כאילו טיפול מעמיק בתשתיות, והקצאת משאבים שווניוית יהוו את מכלול הפתרונות לבעיותיה של מזרח העיר, מעמדה החוקי, ומצב התושבים החיים בה.

המציאות המורכבת של ירושלים מציבה אל מול החברה הישראלית מראה, המעלה תהיות בנוגע לסוגיה מרכזית- כיצד אנו מגדירים את המונח 'אחריות', מונח שבהקשרה של ירושלים, ממשלת ישראל ראתה בעצמה אחראית על כל חלקי העיר,  כאשר הכריזה על איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי. האם עיריית ירושלים וממשלת ישראל, שדרשה ריבונות על שכונות ירושלים המזרחית, באמת מממשות הלכה למעשה את אותה אחריות ? המשך…

17/5 – היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה

פורסם בתאריך 14 במאי 2014

משנת 2005 העולם מציין בתאריך זה את המאבק בפוביות, הדיכוי והאפליה כנגד הומואים, לסביות, טארסג'נדרים/יות  וביסקסואלים/ות. תאריך זה מציין את ה17 במאי 1990, יום שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת הפרעות הנפש, אך הדרך עוד ארוכה.

נכון להיום, ב-72 מדינות ברחבי העולם נישואים חד מיניים הם מחוץ לחוק, כשבחלקן עונש על הומוסקסואליות הוא מאסר בין שנה למאסר עולם וב-7 מהן מוחל עונש מוות.

ברוסיה, לדוגמא,  ב- 2012, עבר חוק הומופובי האוסר על יציאה מהארון, כשהקנס לעובר על החוק עשוי להגיע על למיליון למאתיים אלף שקל. בתגובה לחוק פעילי זכויות אדם מרחבי העולם יצאו בקריאה לחרם תיירותי.

לכן, מדינת ישראל קוראת לאזרחיה להצטרף למאבק העולמי הכולל כ- 100 מדינות, כל אחד ואחת בדרכו שלו-ה. החל מיום עיון בנושא באוניברסיטת תל אביב, עצרת תנועות הנוער בהשתתפות שרת החינוך לשעבר יולי תמיר ועוד.

לאתר הבנ"ה המרכז את הפעילויות סביב יום זה, ולקריאה נוספת של חומרים  – לחצו כאן

למערכי פעילות של מחלקת החינוך בנושא שוויון וקהילת הלהט"ב – לחצו כאן

הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופוביים ברוסיה  צילום: CharlesFred

הפגנה באמסטרדם נגד החוקים ההומופוביים ברוסיה
צילום: CharlesFred