הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

שיעור באזרחות

פורסם בתאריך 23 בינואר 2014

אתמול נסעתי לכנסת. באו איתי שלושה תלמידים מכיתה י"ב, שניגשו בשבוע שעבר לבחינת הבגרות באזרחות. לקראת הבחינה תרגלתי איתם שאלות אינספור, שיננתי איתם מושגים, גישות ושסעים. בבחינה הם ענו על שאלות שנוגעות לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים, לגישות חברתיות ולשסעים בחברה בישראל. הצעתי להם לבוא איתי לחוות שיעור באזרחות, במקום שבו אמורים לחזות בדמוקרטיה בהתגלמותה. המשך…

האיומים האחרונים על חופש הביטוי – "משטרת מחשבות" או הגבלה לגיטימית ?

פורסם בתאריך 15 בינואר 2014

לאחרונה עלה לכותרת נושא חדש- ישן בישראל: גבולותיו של חופש הביטוי, זאת דרך שתי סוגיות מרכזיות שעלו לכותרות לאחרונה: 1. האם לעירייה מותר לגבות כסף מאזרחים המעוניינים לקיים הפגנה "בכיכר העיר" ? 2. האם יש לאסור על שימוש בסמלי שואה ובכינויים נאצים ?

סוגיות אלה אמנתם מתייחסות להיבטים שונים של חופש הביטוי, אך נמצאות תחת קורת גג אחת של  "איומים על חופש הביטוי". שתיהן משקפות תהליך רחב יותר של שחיקה בערכים דמוקרטיים, ומזכירות לנו כי כיום, בישראל, ערכי יסוד דמוקרטיים אינם מובנים מאליהם. דרך העלאת סוגיות אלה לדיון עם התלמידים, ננסה ללמוד מחדש מהן ההצדקות לקיומו של חופש ביטוי ומדוע הוא כה חיוני בדמוקרטיה מהותית. לשם כך, נזכיר מהם הצידוקים העיקריים לחופש הביטוי:

א. האדם הינו יצור תבוני, וככזה, אין למנוע ממנו להיחשף לעמדות שונות, גם אם הן שונות מאלו של השלטון. נקודת המוצא בדמוקרטיה  היא שאנשים מסוגלים לבחור מתוך ריבוי דעות במה שנכון עבורם. כמו כן – חופש הביטוי מאפשר לאדם מימוש עצמי, ופגיעה בזכות זו מהווה פגיעה בכבודו בחירותו.

ב. חופש הביטוי הכרחי לגילוי האמת: רק דיון חופשי מאפשר לגלות את העמדה המייצגת אמת. ייתכן, כי דווקא הדעה שהשמעתה נאסרה, היא הנכונה. ומצד שני, השקפה המבוססת על אמת תתחזק ותתגבר דווקא בעקבות עימות עם עמדה מנוגדת ושקרית.

ג. חופש הביטוי הכרחי להליך דמוקרטי תקין: הוא מאפשר לבקר את השלטון, לשנות את המציאות הפוליטית בדרכי שכנוע רציונאליות, ללא אלימות. מימושו עשוי למנוע עריצות שלטונית ופגיעה בו עלולה למנוע ביקורת חשובה על השלטון ובעלי הכוח.

מהו המחיר (הכספי)  של חופש הביטוי?

צילום: Avivi

צילום: Avivi

בחודש דצמבר האחרון, הגישה קבוצת אזרחים בקשה לעיריית תל אביב לקיים הפגנה ומיצג בכיכר רבין. על אף המדיניות הקיימת, בה אין דרישה לתשלום ממארגני הפגנות (אלא אם בקשו שירותים מן העירייה) דרשה עיריית תל אביב צ'ק בטחון על סה"כ 16,600 ₪. זאת בעקבות הערכת המארגנים כי בהפגנה ייקחו חלק יותר מחמשת אלפים איש. "אתה תיתן לי צ'ק ואם המשטרה תחליט שהיו רק 5,000 איש אתה תקבל את הצ'ק בחזרה" אמר סגן מנהל בתי העירייה לאחד מראשי המחאה.

בחברה דמוקרטית חופש הביטוי הוא ערך בסיסי שמבטיח את קיומה הליברלי. בג"צ  אף פסק ב- 2008 כי חופש הביטוי הוא ביסודו בעל אופי ציבורי פוליטי ולכן שימוש במרחב הציבורי הוא מתבקש (בג"צ 4846/08 עמותת עם כלביא נ' מפקד מחוז ירושלים). יש לזכור שאין מדיניות מוסדרת בחוק בנוגע למרחב ציבורי וחופש הביטוי, כמו להפגין כיכר רבין, ולכן מימוש חופש הביטוי דרך הפגנה תלוי פעמים רבות ברשות המקומית. האם זה אומר שלכל דעה וצורת התבטאות יש מקום במרחב הציבורי ? או שמא יש דברים שצריכים להישאר בין אזרח לחבריו? האם לעירייה יש את הזכות לקבוע מחיר כספי לחופש הביטוי והזכות להפגין בשטח ציבורי ? מומלץ לקרוא את ההתכתבות בין האגודה לעיריית תל אביב בנושא, וגם את הביקורת שמותח נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, על עיריית ת"א במהלך דיון בעתירה קשורה.

גם בדמוקרטיה יש גבולות ולכן, אל שאלות אלו מצטרפת שאלה עקרונית: האם נושא ההפגנה המדוברת רלוונטי לדיון? במידה ויש חשש להסתה לאלימות או גזענות, או המסר עצמו חותר תחת אשיות המשטר הדמוקרטי, אז כן- ניתן להטיל מגבלות. מקרה הבוחן האחרון היה הניסיון לארגן הפגנה נגד שחרור מחבלים, חיקוק עונש מוות חובה למחבלים (שרצחו), הגברת הגיבוי לצה"ל, משאל עם על בנוגע לשחרור מחבלים ללא דם על הידיים וכדומה. למרת שמסרים אלה אינם פשוטים, ויש שיאמרו אף מקוממים, אין בהם יסוד המאפשר את הגבלתם, שכן אין בהם מרכיב ברור  של הסתה.

שימוש בסמלי שואה- פוגעני ומקומם, אך האם פלילי ? 

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בחוק האוסר על שימוש בכינויים וסמלים נאציים, אלא למטרות לימוד, תיעוד, עבודה מדעית או דיווח היסטורי.  זאת חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה. קראו את נייר העמדה שהגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדת השרים, לפני ההצבעה, על מנת להבין את הטיעונים המגנים על חופש הביטוי, גם במקרה קיצוני זה. בין השאר, נטען כי "השואה תופסת מקום מרכזי בזיכרון ההיסטורי והתרבותי של תושבי מדינת ישראל . מדובר בנושא קשה וכאוב מנשוא, ושימוש בלתי רגיש בסמלי השואה אכן עלול לפגוע קשות ברגשותיהם של רבים. אולם, דווקא בשל חשיבות ומרכזיות השואה, חמור במיוחד הניסיון להכתיב מתי ובאיזה הקשר מותר להתייחס אליה. חופש הביטוי הוא הזכות להגיד דברים קשים, נוקבים ואפילו פוגעים. עוד נטען כי "מתנגדי ההתנתקות שעשו שימוש בטלאי הצהוב כדי למחות נגד מדיניות הממשלה; ההוגה פרופ' ישעיהו ליבוביץ' שנקט בביטוי החריף יודו- נאצים, ג'רי סיינפלד שעשה שימוש סאטירי במונח "נאצי" בתוכניתו, ואף ניצולי שואה שלבשו בגדי פסים וטלאי צהוב במצעד מחאה לפני שנים אחדות- כל אלה עלולים היו לרצות עונשי מאסר על פי הצעת החוק.."

הצעה לדיון  בכיתהdemonstration

– הציגו לתלמידים את עיקרי דרישות עיריית ת"א, כפי שניתן למצוא בכתבה הבאה. 

– האם לעירייה יש את הזכות לקבוע מחיר לחופש הביטוי והזכות להפגין בשטח שאינו פרטי? מה יהיו טענות העירייה לדעתכם/ן ?

–  האם צריך להיות קשר בין תוכן המסרים בהפגנה, לבין קבלת אישור על קיומה ? מתי כן צריך להיות קשר ? מתי לא ?

– מה הקשר בין גביית כסף עבור מימוש חופש הביטוי וההפגנה , ובין מימוש הזכות לשוויון ? (למורה- כוונו את התלמידים לחשוב על אזרחים שירצו להפגין אך ידם לא תהיה משגת עקב התעריף הגבוה..)

– הציגו לתלמידים את הידיעה הבאה בנושא הצעת החוק האוסרת על שימוש בסמלי שואה.

– מדוע לדעתכם מקודמת הצעת חוק זו ? על מה ועל מי היא מבקשת להגן ?

– איזו חשיבות כן יכולה להיות לשימוש בסמלי השואה בכל זאת ? (למורה- יש לכוון את התלמידים להצדקות של חופש הביטוי).

– מדוע לדעתכם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, טען באחת מפסיקותיו  כי "ההקבלה בין חייל גרמני וחייל יהודי צורבת את לבי. עם זאת אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אשר צריבת לב כזו היא לב ליבה של הדמוקרטיה" ?

למורה המעוניינ/ת לקיים שיעורים מעמיקים בנושא חופש הביטוי:

הצעות שונות לפעילות בנושא חופש הביטוי

מערך שיעור מלא  וכרזה חינוכית  המלווה את הפעילות.

 

זכויות אדם, דמוקרטיה והקשר לעבודת ההוראה

פורסם בתאריך 7 בינואר 2014

יום עיון בנושא "הטמעת שיח זכויות אדם ודמוקרטיה בעבודת ההוראה"

את שנת 2014 פתחנו בכנס חשוב ומעניין במכללת בית ברל, בנושא  הטמעת שיח זכויות אדם ודמוקרטיה בעבודת ההוראה. הכנס התקיים במסגרת התכנית לתואר שני M.TEACH' והובילה אותו רכזת תחום חינוך נגד גזענות באגודה לזכויות האזרח, נעמי בייט- צורן, שהיא גם בוגרת התכנית הנ"ל במכללה.

לצד הברכות, הכנס כלל פאנל בנושא זכויות אדם ודמוקרטיה בישראל. בפאנל דברו עו"ד עודד פלר, ועו"ד נסרין עליאן מהאגודה, עו"ד יעל כפרי וד"ר אורי ארבל-גנץ דיקאן הפקולטה לחברה ותרבות בבית ברל. הפנל השני התמקד בהיבט החינוכי בהשתתפות נשות ואנשי חינוך מתחומים שונים.

החלק האחרון של היום כלל 7 סדנאות בהשתתפות 180 סטודנטים/ות ומרצים של התכנית  בהנחיית מנחי ומנחות מחלקת החינוך באגודה.

פאנל מנחים בכנס צילום: אבי מנקס

פאנל מנחים בכנס
צילום: אבי מנקס

כי גרים הייתם בארץ מצרים…..

פורסם בתאריך 5 בינואר 2014

הבוקר פתחו בשביתה בת שלושה ימים מבקשי המקלט האפריקנים וצעדו באלפים אל עבר כיכר רבין בתל אביב למפגן מחאה שקט כנגד מדיניות הממשלה ובדרישה לבטל את התיקון לחוק ההסתננות, להפסיק את המעצרים ברחובות, לשחרור כל העצורים ולבחינת בקשות המקלט העומדות תלויות באופן שקוף והוגן. בדרכי לכיכר נסעתי בקו 125 ונדהמתי לשמוע את השיחות שהתנהלו בתוך האוטובוס כלפי מבקשי המקלט. במקום שהפגנת המחאה תעורר בהם אמפתיה הקולות שנשמעו היו מאוד קסנופוביות. כל פחדים הקלאסיים של קסנופוביה נכחו באוטובוס הזה. "הם רוצים להשתלט על המדינה ולהפוך אותה למוסלמית", הם לוקחים לנו את מקומות העבודה ועכשיו הם עוד יוצאים לשביתה" , "הם אלימים ומסוכנים", "הם נכנסו לכאן בדרך לא חוקית אז למה הם מצפים?" ועוד… המכנה המשותף לכל הטענות שהושמעו כנגדם נובע בעיקר מחוסר הבנה של תופעת הפליטות וחוסר הבנה לגבי חובתה של ישראל להגן על פליטים מתוקף האמנות הבינלאומיות. עלתה בי המחשבה שאם כך חושבים מבוגרים מעניין איך תלמידים מתייחסים לסוגייה זו? האם יש להם את האינפורמציה הרלוונטית לגבי מהי פליטות? ומהי חובתה של ישראל כלפי פליטים ומבקשי מקלט? לא יכולתי שלא לתהות לגבי העובדה שאין לנו בקרה לגבי מה שתלמידים שומעים ברחובות, למידע אליו הם נחשפים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. אם אנחנו כאנשי חינוך לא נדון בסוגיות אלה עם התלמידים ונאפשר להם במה לשיח מבוקר ולקבל את הכל המידע הנחוץ להם בנושא כדי לגבש את עמדתם, אנו משאירים אותם חשופים אל מול המידע הא-סימטרי אליו ייחשפו בסביבתם ובעקבות כך עלולים גם הם לפתיח עמדות מוטעות כלפי ציבור זה.

1

צילום: מסי אייצק

92 אחוז ממבקשי המקלט בישראל הינם אזרחי סודאן ואריתראה 67 אחוז מהם אריתראים ו25 אחוז סודאנים (נכון לנתוני משרד הפנים מאוקטובר 2013). בהעדר מדיניות ברורה וטיפול כלשהו מטעם רשויות המדינה נוצר מצב של מצוקה אמיתת בקרב ציבור מבקשי המקלט שלא זוכים למקלט הולם והסעד היחידי שהם מקבלים הוא סעד מינימאלי שמוענק להם ע"י עמותות ואזרחים מודאגים. מצוקה זו משפיעה באופן עקיף גם על תושבי השכונות בהם התיישבו מבקשי המקלט. מומלץ לקרוא את הפוסט שכתב יונתן יקיר: כיצד ניגשים לסוגיית מבקשי המקלט בישראל – מבט חינוכי

השנה נבחר נושא הדגל במשרד החינוך "האחר הוא אני" עקרונות התכנית קוראות לחינוך לערכים אוניברסליים של כבוד האדם, שוויון, צדק, סובלנות וקבלת השונה והאחר. אמונה בכושרו של החינוך לעצב את דמותם של היחידים ושל החברה. אמונה שמערכת החינוך מסוגלת להוביל שיח דמוקרטי ערכי, המכבד את האחר ודואג לחלשים בחברה, הוקעת תופעת הגזענות ומיגורה מהחברה הישראלית. למרות הנושא מעורר התקווה שבחר המשרד לעסוק בו, יש החשים שתפיסת ה"אחר" בעייני המשרד הינה מצומצמת. מורות ומורים רבים התגייסו והפיצו עצומה שתשלח לשר החינוך, הרב שי פירון עם בקשה להעלות לסדר היום החינוכי את נושא היחס כלפי פליטים ומבקשי מקלט, ושמשרד החינוך יבהיר את עמדתו בנושא. א/נשי חינוך רבים שואלים האם "האחר" בנושא השנתי מתייחס גם לפליטים ומבקשי המקלט? "אנו נשות ואנשי חינוך השמים לעצמינו את המטרה החשובה מכל, ללוות את ילדי מדינת ישראל בהתבגרותם ועיצוב אישיותם בתוך המציאות בה אנו חיים, מבקשים ממך כבוד השר וממשרד החינוך כולו לפרוס את היריעה ההומאניסטית גם מעל לראשם של מבקשי המקלט ובכך לעזור לנו לצאת מהמבוכה ול"אחר" להיות מוכר ומכובד" . מספר החותמים/ות בעצומה זו הגיע עד כה ל-600 מורים/ות. דווח גם שח"כ מיכל רוזין התכוונה לדבר על העצומה בכנסת במסגרת "נאומים בני דקה" וכמו-כן הוזמנו על ידה למפגש עם שר החינוך בנושא מבקשי המקלט.

א/נשי חינוך יקרים/ת, אנו מעודדים אתכן/ם להעלות לסדר היום החינוכי את סוגיית הפליטים ומבקשי מקלט ולאפשר לתלמידים/ות במה לדיון חינוכי בנושא. לקבלת חומרים חינוכיים וחומרי עזר ניתן לפנות למסי אייצק mesi@acri.org.il

2

צילום: מסי אייצק