הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

האחר הוא עני, העני הוא אני

פורסם בתאריך 2 בינואר 2014

כמה נתונים מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי 2013 של ארגון "לתת":

  • 29% מהילדים במשפחות הנתמכות על ידי ארגונים חברתיים וארגוני סיוע נשרו מהלימודים. כל הורה חמישי נאלץ להוציא ילד למסגרת פנימיה כתוצאה מהמצוקה הכלכלית.
  • 78% מהילדים לא השתתפו בפעילויות חברתיות בבית הספר בשל המצוקה הכלכלית.
  • ל-75% מהמשפחות אין יכולת כלכלית לרכוש לילדיהן את כל הספרים והציוד הלימודי הנדרשים לצורך הלימודים בבית הספר, עליה של 21% לעומת 2012.
  • ל-29% מהילדים אין נגישות לחוגים ושיעורים פרטיים.
  • עיקר התזונה של ילדים למשפחות נתמכות מבוססת על פחמימות. 37% מהילדים ניזונים מלחם וממרחים כמזון עיקרי. %60 מההורים דיווחו כי בשנה האחרונה נדרשו לצמצם את הרכב הארוחות של ילדיהם בשל המצוקה הכלכלית. %55 ציינו כי הדבר החסר ביותר לילדיהם, מתוך מכלול הצרכים החיוניים, הוא מזון מזין. %46 מההורים דיווחו כי קרה שילדיהם לא אכלו במשך יום שלם בשל המחסור במזון. %16 ציינו כי זוהי תופעה המתחוללת לעיתים קרובות.
  • רבע (%25) מהילדים הקטינים נאלצים לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה.

מדכא, נכון? ואלו רק חלק מהנתונים הקשים העולים מן הדו"ח. המשך…

מטלת ביצוע בנושא גזענות

פורסם בתאריך 1 בינואר 2014

anti-racism-t-shirt_design

מפת דרכים לכתיבת מטלת ביצוע בנושא גזענות

מורות ומורים לאזרחות – שלום רב,

מחלקת חינוך באגודה לזכויות האזרח שמחה לפרוש בפניכן/ם מפת דרכים המיועדת לסייע לכן/ם בהנחיית התלמידים/ות  בכתיבת מטלת ביצוע בנושא גזענות.

 גזענות היא תופעה מדוברת היטב. נדמה שישנו עיסוק ציבורי וחינוכי נרחב בתופעה, ובכל זאת, היא רחוקה מלהיעלם ממחוזותינו. מסיבה זו, ובמיוחד בחברה רב-תרבותית כמו זו הקיימת בישראל, הגזענות היא תופעה שיש לעסוק בה ללא הרף. הבנת שורשי הגזענות, המנגנונים פסיכו'-חברתיים העומדים בבסיס התופעה, ידע אינפורמטיבי בנוגע לתופעות של גזענות בארץ, כל אלו חייבים להיות מנת חלקו של כל תלמיד/ה בישראל, לאור הצורך היומיומי בהתמודדות עם התופעה. גילויי הגזענות מהווים אנטיתזה לחברה דמוקרטית, רב תרבותית, פלורליסטית ומכבדת זכויות אדם, ואנו סבורים כי דרך כתיבת מטלת ביצוע בנושא זה יוכלו התלמידים לראות את המורכבות שבסוגיה, לפתח רגישות לנושא וליזום פעולות אזרחיות בניסיון למגר את התופעה.

כתיבתה של מטלת ביצוע נותנת מקום רב לתהליך שעוברים התלמידים, ובמובן זה ישנו חיבור עמוק בין מטלת הביצוע לבין חינוך נגד גזענות, שמתרחש גם הוא באופן תהליכי, סמוי מן העין לעיתים, תוך ניסיון לבחינה עצמית ולהעלאת רמת המודעות והמעורבות האישית בנושא. החיבור קיים גם במישור העקרוני, שבו מטלת הביצוע מבקשת לעורר את מודעות התלמידים לעקרונות הדמוקרטיה, ובהם שוויון וכבוד, כאשר גילויי גזענות סותרים מעצם מהותם את העקרונות האמורים.

צוות מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח ישמח ללוות מורים/ות ותלמידים/ות בתהליך כתיבת העבודה, ולהנחות את הפונים לאור נקודות הציון המוצעות במסמך זה.

 מפת הדרכים:

1. מערכי שיעור – שלושה מערכים המוצעים כפתיחה לנושא גזענות.

2. סיפור מסגרת לנושא, המתאר את המצב החברתי, החוקי והמעשי של תופעת הגזענות בישראל.

3. גזירת בעיות – הצעות לבעיות אזרחיות ממוקדות שיוכלו לשמש את התלמידים, אם בפועל ואם כדוגמאות.

4. מסיפור מסגרת לבעיה אזרחית – כיצד גוזרים סוגיה ממוקדת מסיפור כללי.

5. רעיונות לפעולה אזרחית – שיוכלו לשמש את התלמידים בבואם להציע פתרונות ותוצרים.

6. סקירת ספרות – רשימה ביבליוגרפית ראשונית והצעות לאתרי אינטרנט המכילים מידע רלוונטי.

1. מערכי שיעור

מטלת ביצוע זו כוללת שלושה מערכי שיעור העוסקים בתופעת הגזענות. מטרת הפעילות הינה לחשוף בפני התלמידים את קיומה של התופעה, לאתגר את ההגדרה המסורתית לגזענות ולהציג הגדרה רחבה (פרטים בגוף המערכים) ולהעלות שאלות בדבר התקיימות התופעה בסביבה הטבעית של התלמידים. המערכים אינם תלויים זה בזה, כך שניתן לבחור מערך או שניים בהתאם ללוח הזמנים הקיים. עם זאת, אנו ממליצים לקיים את שלושת השיעורים ברצף, כך שהתלמידים יוכלו לקבל רקע רחב ככל הניתן בנושא, ולהעמיק את הבנתם במורכבות התופעה הקרויה גזענות.

 שיעור ראשון– כיצד הבדלים בין בני אדם יכולים לשמש בסיס לאפליה וגזענות.

שיעור שני–  הכרת המושגים השונים ל'גזענות', קישורם לתופעה והכרת השפעתם על זכויות האדם.

שיעור שלישי–  זיהוי פעולות והתנהגויות גזעניות אשר פוגעות בזכויות אדם.

2. סיפור מסגרת למטלת ביצוע בנושא גזענות

בישראל  2013 תופעת הגזענות עודנה חיה ונושמת ויש שיאמרו, הולכת ומחריפה. בעבר, הגזענות הוגדרה כייחוס של נחיתות, לאדם או לקבוצה, על ידי שימוש בתכונות סטריאוטיפיות ועל ידי ניסוח ההבדל בין הקבוצות במונחים של מהות ביולוגית שאינה משתנה. אך גזענות אינה מתקיימת רק על בסיס ביולוגי, אלא גם על בסיס תרבותי, דתי, חברתי, מגדרי וסוציו-אקונומי. לכן אנו נוטים כעת לדבר על המונח "הגזעה". זוהי פעולה של דמיון אנושי באמצעות מאפיינים ביולוגיים (כגון צבע עור), חברתיים (למשל עוני, ארץ מוצא ומעמד חברתי) או תרבותיים (למשל דתיות) ושימוש במאפיינים אלו, שנתפסים כטבעיים, בלתי משתנים, כדי להעניק לגיטימציה להיררכיות בין קבוצות ואנשים.

לחצו כאן לסיפור מסגרת למטלת ביצוע בנושא גזענות

3. גזירת בעיות

אנו ממליצים להתחיל בשלב של סיעור מוחות בכיתה. ניתן לחלק לתלמידים/ות כתבות מהעיתונים, להנחות משחקי תפקידים ולדון באופן פתוח בביטויי גזענות בסביבתם הקרובה או הרחוקה. מכאן ניתן להתמקד בחלק מהנושאים ולהציע הגדרה של בעיה אזרחית הנובעת מהם. הרשימה שלהלן מכילה מגוון בעיות אזרחיות הקשורות בגזענות, הרלוונטיות לכלל התלמידים/ות בישראל. כמובן, שכל מורה יסייע לתלמידיו למצוא את הבעיות הרלוונטיות ביותר לסביבתם, ולבחור נושא מסוים המעוגן בזמן ובמקום, בהתאם לדרישות מטלת הביצוע.

לרשימה המלאה של סוגיות לדוגמה לחצו כאן

4. מסיפור מסגרת לבעיה אזרחית

תלמידים רבים מתקשים לגזור בעיה אזרחית ממוקדת מסיפור מסגרת רחב. פרק זה נועד לסייע להם/ן לתרגם את הרקע התיאורטי שנפרש בסיפור המסגרת לבעיה אזרחית המעוגנת בזמן ובמקום, ומתרחשת בסביבתם הקרובה. אם כן, כיצד גוזרים בעיה אזרחית מסיפור מסגרת? להלן דוגמא לכך, המתבססת על סיפור המסגרת "פליטים? מסתננים? מבקשי מקלט?".

ניתן להשתמש בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" ב-27.4.2012, שעסקה בסוגיית מבקשי המקלט והאירועים שהתרחשו בשכונות דרום תל אביב בעניין זה. על בסיס הכתבה ניתן לבצע הדגמה, כיצד מתמקדים בקושי מסוים העולה מהסיפור, ומגדירים מי הם בעלי העניין, מהם המושגים הרלוונטיים מלימודי האזרחות, ועוד.

לכתבה- (http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1695003)

להדגמה כיצד גוזרים בעיה אזרחית מסיפור מסגרת – מסיפור מסגרת לבעיה אזרחית

בחורה עם לפטופ

5. רעיונות לפעולה

לאחר הלמידה וההעמקה בנושא ניצור הנעה לפעולה. חלק זה מציג רעיונות אותם יוכלו התלמידים/ות ליישם במסגרת הצעות הפתרון והתוצרים שלהם.

לרשימת רעיונות לפעולה עבור התלמידים לחצו כאן

6. סקירת ספרות

אנו ממליצים על רשימת קריאה ראשונית לתלמידים המבצעים מטלת ביצוע בנושא גזענות. תלמידים המעוניינים בהרחבת רשימת הקריאה או מבקשים חומרי קריאה בנושאים ספציפיים הנוגעים לבעיה האזרחית בה בחרו להתמקד יוכלו לפנות למחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח ולקבל הכוונה וסיוע.

רשימה ביבליוגרפית לסקירת ספרות – לרשימה המלאה לחצו כאן

למסמך המלא לחצו כאן – מטלת ביצוע בנושא גזענות – המסמך השלם

לפרטים נוספים פנו ליונתן יקיר – yonatan@acri.org.il
או לנעמי בייט-צורן – naomib@acri.org.il

כיצד ניגשים לסוגיית מבקשי המקלט בישראל ?

פורסם בתאריך 19 בדצמבר 2013

 

צילום: רותם אילן

צילום: רותם אילן

כיצד ניגשים לסוגיית מבקשי המקלט ?  מדוע חשוב להעלות אותה לדיון בכיתה ? 

אתמול, ב- 18/12, ציינו בעולם את יום המהגר הבינלאומי. יום זה נועד לציין את תרומתם/ן של מהגרי ומהגרות העבודה למדינות בהם/ן הם שוהים ולהעלות למודעות את הבעיות עמם/ן הם מתמודדים/ות במדינות הקולטות אותם/ן. במקביל, אנו עדים בשבועות האחרונים להתרחשות דרמטית בסוגיית המהגרים האפריקאים הנמצאים בתחומי ישראל. ביום ראשון האחרון החלו כ- 150 מבקשי מקלט לצעוד לכיוון הכנסת במחאה על כליאתם המתמשכת. הם יצאו ממתקן השהייה הפתוח 'חולות' בדרישה לממש את זכותם לחיות בחירות. בתום יומיים של צעידה בתנאים קשים, הגיעה קבוצת הצועדים האמיצה אל משכן הכנסת והפגינה למען זכויותיה, עד שלבסוף נעצרו כולם על ידי המשטרה והוחזרו אל מתקן הכליאה.

שני אירועים אקטואליים אלה מזמנים את האפשרות לקיים דיון חינוכי בנוגע לסוגיה הבוערת של מבקשי המקלט החיים בישראל, ולשאול את השאלות הקריטיות: מי הם אותם "מסתננים" ? האם הם מהגרי עבודה? האם פליטים ומבקשי מקלט ?  ומה יש לעשות בנדון ?

כ-53,000  מבקשי מקלט שוהים כיום במדינת ישראל. מרביתם הגיעו מאריתריאה וחלקם מסודן. רובם הגיעו לישראל דרך מצרים, בדרכים לא דרכים. רבים מהם מגיעים ממדינות ומאזורים שבהם מתרחשים מעשי טבח ורצח עם, מלחמות אזרחים, הפרות זכויות אדם ורדיפות על רקע פוליטיים.

עם זאת, גורמים רשמיים רבים אינם משתמשים במושג  'מבקשי מקלט' אלא בכינויים כגון מסתננים ומהגרי עבודה. השימוש במושגים השונים מעלה את השאלה בנוגע למעמדם של אנשים אלו. מהם הזכויות שלהם, איך עלינו להתייחס אליהם ומהי האחריות שלנו, אם בכלל, על אוכלוסיה זו שהתהוותה בישראל ?

צילום: רותם אילן

צילום: רותם אילן

מצד אחד, יש הרואים בסעיף הרלוונטי בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם (סעיף 14) כדרך הנכונה להתייחס למצב זה- "כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מקלט מרדיפות", ושעל ישראל, כמדינה החתומה על ההצהרה, ועל אמנת הפליטים של האו"ם, לקחת אחריות. מנגד, יש החוששים וספקנים יותר בנוגע לעמדה זו, בלשון המעטה,  ורואים בה פרצה להפיכת ישראל למדינת 'כל מסתנניה' ו"איום דמוגרפי". יש לציין כי הרשויות השונות בישראל הזניחו לאורך השנים את הטיפול בסוגיה, מה שהביא לריכוזם של מבקשי מקלט רבים חסרי מעש באזורים מוחלשים, כגון בשכונות דרום תל אביב ובערים נוספות בדרום הארץ. כך, הועברה הצעת החוק המתוקנת הידועה כחוק המסתננים ב- 17 בנובמבר 2013, הצעה שניסוחה הקודם נפסל על ידי בג"צ , כחודשיים לפני כן בלבד.

שתי הפרשנויות לסיטואציה שבה עומדת מדינת  ישראל מראות את המורכבות שבעניין. בבואנו לגבש עמדה בנושא, עלינו לשאול את עצמנו:  האם אנו יודעים מספיק על עברם של אנשים אלו ? מה משפיע על עמדתנו בנושא ?  כיצד שילובם לחברתנו ישפיע וישנה?  והאם ייתכן כי המדיניות הקיימת היא אינה פתרון מתאים לחברה הישראלית ולמבקשי המקלט? מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט "דברים שאומרים לנו על מבקשי מקלט" על מנת לקבל יותר אינפורמציה בנושא, ובעיקר על מנת להבין עד כמה דיסאינפורמציה קיימת סביב נושא מבקשי המקלט.

צילום: רמי סלומון וכנרת לוי

צילום: רמי סלומון וכנרת לוי

מעבר לעובדות ולפרטים היבשים, בבואנו להביא את הנושא לדיון חינוכי, נשאלת השאלות:  כיצד רואה הציבור, ובכלל זה התלמידים/ות, אשר אינם נחשפים לכל המורכבויות, את קבוצת אוכלוסיה זו ? מדוע מתפתחות תפיסות גזעניות כנגד מבקשי המקלט ? וכיצד משפיעות אמירות של אישי ציבור מרכזיים על התפתחות תפיסות אלה ?

אין לכך פתרון פשוט, מהיר או מוחלט ולכן יש לדון עם התלמידים/ות  בעניין. דיון מעמיק בחששות ואמונות התלמידים/ות לגבי מבקשי המקלט, כמו גם חשיפתם בפני מידע עובדתי שאינם/ן מכירים/ות, עשוי לתרום תרומה משמעותית למעשה החינוכי שלכם/ן המורים/ות, נגד התפשטות תפיסות גזעניות, בפרט נגד מבקשי המקלט.

נק' כרונולוגיות לדיון בכיתה 

1. כתבו על הלוח את הפסקה הרלוונטית מתוך הצהרת זכויות האדם: "כל אדם זכאי לבקש ולמצוא בארצות אחרות מיקלט מרדיפות"

2.ערכו דיון בשאלה  " מדוע החלו להגיע מהגרים אפריקאים לישראל?" כתבו את התשובות בצידו האחד של הלוח.

3. ערכו סבב נוסף  " מה קורה איתם לאחר שהגיעו לארץ ומדוע?" כתבו את התשובות בצידו השני של הלוח.

4. שאלו את הכיתה: אילו מהתשובות בשני צידי הלוח  עומדות בקנה אחד עם הצהרת זכויות האדם ? אילו מהתשובות לא ?

5. שאלו את התלמידים/ות: מהיכן אתם/ן שואבים את הידע בנושא ? איזה ידע חסר לכם/ן בנושא על מנת לגבש עמדה בנושא ? סייעו לתלמידים בהבנת העובדות הרלוונטיות.

6. לסיכום- בקשו מהתלמידים להציע פתרונות שיתחשבו הן במצבם של מבקשי המקלט ושל תושבי הערים והשכונות אליהם הגיעו אותם מבקשי מקלט.

 

 

מערך פעילות לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי

פורסם בתאריך 15 בדצמבר 2013

ב-10 בדצמבר מצוין ברחבי העולם יום זכויות האדם הבינלאומי, בתאריך שבו ניתנה הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם. כמדי שנה מציעה האגודה לזכויות האזרח פעילות חינוכית המבוססת על כרזה שהוכנה במיוחד לציון יום זה

השנה יוקדשו הפעילות והכרזה לזכותו של כל אדם להשתתף בהנהלת ארצו – בין בהשתתפות ישירה ובין באמצעות הנציגות שנבחרה בבחירות חופשיות.

poster20101-0011

כרזה
מערך פעילות

בדמוקרטיה נתפס האדם כיצור תבוני, אוטונומי, חופשי, וכבעל יכולת לקבל החלטות לגבי חייו, הן כפרט והן כחבר בקבוצה. העם, הוא הריבון, מורכב מפרטים שונים ומקבוצות שונות, וכולם בעלי אינטרסים שונים ותפיסות עולם שונות, כאשר כל האזרחים שווים בזכותם לקחת חלק בהכרעות. את ריבונותו מבטא האזרח באמצעות השתתפות פוליטית, המכוונת להשפיע על פעילות הממשל: הן השפעה ישירה על עיצוב מדיניות או על יישומה, והן השפעה בלתי ישירה, דרך בחירת נציגיו בשלטון.

להשתתפות פוליטית, כפעולה המכוונת להשפיע על קבלת ההחלטות הדמוקרטית, יש חשיבות רבה במשטר דמוקרטי. ראשית, בהעניקה לגיטימציה לשלטון, השתתפות פוליטית מהווה את הכוח המניע בדמוקרטיה. שנית, ההשתתפות הפוליטית מהווה את ערוץ התקשורת דרכו יכולים אזרחים להעביר אל אנשי הציבור מידע המתייחס לשיקול דעתם ולבחירותיהם בשאלות מדיניות שונות, ואף להפעיל עליהם לחץ על מנת שהכרעותיהם ימצאו בהלימה עם העדפות אלה.

גם אם מרבית ההכרעות בדבר דרכה של המדינה מתקבלות על ידי נציגי העם שנבחרו בבחירות, עדיין דורשת הדמוקרטיה אזרח אקטיבי שיהיה שותף בשיח הציבורי במדינה, הן באמצעות פעילות בקמפיינים של בחירות והן באמצעות התארגנויות חברתיות שונות שמטרתן להשפיע על השיח הציבורי. במיוחד בעשורים האחרונים גברה באופן ניכר המעורבות של קבוצות שונות בתהליך הפוליטי ? גם באמצעות תנועות חברתיות חוץ-פרלמנטריות, וגם באמצעות קבוצות אד הוק. בהקשר זה משמש השיח באינטרנט אמצעי משמעותי, לצד הכלים הוותיקים יותר כמו אמצעים משפטיים, הפגנות, עצומות וכיו"ב. לסיכום, ברור היום שכדי שאזרח בפועל או אזרח עתידי ייקח חלק בהנהגת ארצו וישפיע ברצינות על קבלת החלטות, עליו לא להסתפק רק בפתק ההצבעה בבחירות, החשוב לכשעצמו, אלא להביע דעתו ולנסות להשפיע בצורה פעילה כל הזמן ובכל מקום.

אנו מקווים שתמצאו את מערך הפעילות המוצע תואם את מטרותיכם החינוכיות. מערך הפעילות נכתב בשיתוף המטה לחינוך אזרחי במשרד החינוך. שימו לב שהמערך המוצע הינו מודולארי, גם אם אנו ממליצים לקיימו על פי השלבים המוצעים. שימו לב גם שבניגוד לשנים קודמות, יש לפנות לאגודה לזכויות האזרח כדי לקבל את הכרזה המודפסת בפורמט לתלייה. המעוניינות/ים מוזמנות/ים לפנות לעודד ציפורי, במייל odedz@acri.org.il.

הנכן/ם מוזמנות/ים לפנות למחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח גם לקבלת חומרים נוספים בנושא זכויות האדם, להזמנת הרצאות או להתייעצות. חומרי למידה נוספים בנושא זכויות האדם ועקרונות הדמוקרטיה נמצאים באתר המטה לחינוך אזרחי (יישום דוח קרמניצר). ניתן לפנות לרפרנטיות ולמדריכות של המטה לקבלת סיוע בנושאים אלה.