הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

אחד (במאי) מי יודע?

פורסם בתאריך 19 באפריל 2012

היום, אולי יותר מתמיד, אנו עדים מדי יום להחרפת הפגיעה בזכויות העובדים והמובטלים. לקראת האחד במאי – יום הפועלים הבינלאומי – מציעה מחלקת החינוך של האגודה מערכי פעילות בנושא זכויות עובדים כזכויות אדם

צילום: יואב לף

צילום: יואב לף

האחד במאי נתפס לא פעם כשריד אנכרוניסטי לימים ואידיאולוגיות שחלפו מן העולם. האומנם הנושא של זכויות העובדים בישראל ובעולם הוא נושא שאבד עליו הכלח? לא ולא! היום, אולי יותר מתמיד, אנו עדים מדי יום להחרפת הפגיעה בזכויות העובדים והמובטלים. המשבר הכלכלי והפיטורים הרבים שבעקבותיו מחלישים את כוחם של העובדים, ובלא היכולת לדרוש זכויות אנו צפויים לפגיעה בזכויות רבות נוספות של העובדים.

המשבר הכלכלי הנוכחי הוא גלובלי, ומעלה גם את השאלה כבדת המשקל של השפעת הגלובליזציה על זכויות העובדים בארץ ובעולם. היווצרותו של שוק "חופשי" אחד ועולמי מעניקה אפשרויות רבות וחדשות של צריכה וחופש ביטוי ומידע, אך היא גם מציבה אתגרים קשים ביותר בפני העובדים. סגירת מפעלים, והעברתם למדינות המתפתחות אינן נדירות, כמו גם צריכת מוצרי יבוא זולים במיוחד שמחליפים את הייצור המקומי. תהליכי ההפרטה שמלווים את הגלובליזציה, אינם תורמים גם הם למצב זכויות האדם של העובדים.

ציון מאבקיהם של העובדים בכל רחבי העולם באחד במאי אינו מסתכל על העבר בלבד, אלא דווקא על ההווה – שבו מופרות זכויותיהם של העובדים, ואל העתיד שאליו יש לשאוף – שבו העבודה היא מקום בטוח ומיטיב לביטויו ולכבודו העצמי של האדם.

אנו מציעים לנצל את ההזדמנות שמציב בפנינו האחד במאי לשוחח על נושא כה חשוב, ועם זאת כמעט ולא מדובר במערכת החינוך – זכויות העובדים. לפניכם שני מערכי פעילות וקובץ כתבות אקטואליות שמתמקדות במצב בישראל. מערך הפעילות הראשון עוסק בזכות להתאגדות, ומאפשר לתלמידים להתנסות בדילמות מהתחום ולהבין את חשיבותה של זכות זו. המערך השני חושף את התלמידים לתופעה הקשה של עבודת-ילדים בעולם. לסיכום מובא בפניכם ריכוז אירועים הנוגעים לזכויות עובדים בצירוף שאלות מנחות לדיון בכיתה. המערכים המוצעים נכתבו ועובדו על-ידי איילה ולודבסקי, מנחה במחלקת חינוך, מתוך: Compass – a manual on human rights education with young people.

 

אנו במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל עומדים לרשותכם בכל שאלה, התלבטות והתייעצות.

בברכת יום פועלים בינלאומי משמעותי ומלמד,

יונתן יקיר- רכז חינוך עברי yonatan@acri.org.il

 

‏הזמנה לשיחה חינוכית בנושא זכויות עובדים ומאבקי עובדים

מערכי פעילות לציון האחד במאי: זכויות עובדים כזכויות אדם

פעילויות נוספות בנושא זכויות חברתיות

 

יום האדמה 2012- מה מדובר, ומה ראוי שידובר

פורסם בתאריך 29 במרץ 2012

ביום שישי הקרוב, ה- 30 במרץ, יציינו פלסטינים אזרחי ישראל ופעילי זכויות אדם את  יום האדמה, במחאה על מדיניות הפקעת הקרקעות, הריסת הבתים והאפליה המתמשכת של ישראל כלפי אזרחיה הערבים. אירועי יום האדמה התרחשו ב- 30.3.1976, במחאה על גל נוסף של הפקעת קרקעות מידי ערבים לטובת פרויקט יהוד הגליל. במהלך ההפגנות, נהרגו 6 אזרחים ערבים כתוצאה מאש צה"ל וכוחות המשטרה.

צילום: חגי אלעד

צילום: חגי אלעד

 

בחברה היהודית, הדיון סביב יום האדמה נע בעיקר סביב "גבולות המחאה" והחשש מגילויי אלימות של מפגינים שישתתפו באירועי מחאה שונים שיתקיימו ברחבי הארץ ובמדינות ערב השכנות. עם זאת, כמעט ולא נשמעים  קולות המתייחסים להקשר הרחב בגינו מצוין יום זה- קרי, האירועים והתהליכים המתקיימים גם בימינו אנו ואשר הופכים את יום האדמה לרלוונטי מתמיד. המשך…

חינוך נגד גזענות: ערכה חינוכית והזמנה להשתלמות

פורסם בתאריך 18 במרץ 2012

לרגל היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית שמצוין מדי שנה ב-21 במרץ, אנו מציעים לאנשי ונשות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ערכה חינוכית ייעודית והשתלמויות מקצועיות. הערכה החינוכית מהווה כלי עזר שימושי הן למי שמעוניין/ת לציין יום זה והן למי שרואה חשיבות בחינוך נגד גזענות לאורך כל ימי השנה. גם משרד החינוך קרא לבתי ספר לציין את היום נגד גזענות ולהקדיש שעתיים לפעילות חינוכית בנושא (לפרטים, ראו חוזר מנכ"ל מיוחד שהתפרסם באתר המטה לחינוך האזרחי).

צילום: מוחמד אמין

צילום: מוחמד אמין

הערכה שלפניכם/ן היא הזמנה. אנו מזמינים אתכם/ן להיענות לאתגר ולהיאבק בצורה חינוכית בגזענות שפושה בישראל. זו האחריות של כל אדם העוסק בחינוך לעשות מעשה בהקשר זה. אנו ממליצים לפעול בכיתות הלימוד ומחוצה להן, דרך השיעורים הפרונטליים ודרך החינוך החברתי כאחד. ניתן להטמיע את הנושא בתכנית הלימודים הרשמית, במסגרת לוח השנה הבית-ספרי והטקסים השונים ובחינוך הלא פורמאלי.

 

לצד ערכה זו, אנו מציעים סדנאות והשתלמויות לסגלי חינוך בנושא. מטרת ההשתלמויות להרחיב את הידע הקיים בקרב אנשי/נשות חינוך ולשכלל את "ארגז הכלים" שלהם/ן על מנת להתמודד כראוי עם תופעת הגזענות בין כתלי המוסד החינוכי בו הם/ן פועלים/ות. המעוניינים/ות מוזמנים/ות ליצור קשר עם רכזי/ות מחלקת חינוך באגודה.

 

על הערכה:

[הערכה נכתבה על ידי רוז עאמר – רכזת חינוך נגד גזענות וקבוצת הפעולה בכפר קאסם]

בשנים האחרונות תופעת הגזענות הולכת ומתרחבת בחברה הישראלית. הגזענות מופנית נגד קבוצות מיעוט שונות בישראל: המיעוט הפלסטיני, קבוצות אתניות בתוך החברה היהודית, כמו יוצאי אתיופיה, וכן מהגרי עבודה ופליטים. בנוסף אנחנו מפנים זרקור לגזענות בתוך החברה הפלסטינית בישראל, כמו לדוגמה הגזענות כלפי שחורים, שאליה אנחנו מתייחסים בערכה זו. לפי הדו"ח שפרסם המטה למאבק בגזענות בישראל, מתברר שמספר אירועי הגזענות שתועדו בשנת 2011 הוכפל בהשוואה לשנה שקדמה לה: 552 מקרים בשנת 2011 לעומת 287 שנרשמו בשנת 2010. להערכתנו, הנתונים שתועדו בדו"ח זה משקפים רק חלק קטן מהמציאות הקשה במדינה, ועל אף התרחבות התופעה לצערנו עדיין אין מספיק מאמץ בחברה למיגורה.

 

ערכה חינוכית זו מצטרפת לערכה נוספת שהפקנו בשנה שעברה, ומיועדת למחנכות ומחנכים במערכת החינוך ובתנועות הנוער המעוניינות/ים לעשות מעשה חינוכי נגד הגזענות ולהיאבק בעלייה המדאיגה בערכים אנטי-דמוקרטיים בקרב בני נוער. הערכה יוצאת לאור לקראת היום הבינלאומי למאבק בגזענות, אך היא מציעה הפעלות וחומרים חינוכיים בהם מומלץ להשתמש לאורך כל ימי השנה. לצד מאמר אקדמי קצר שנכתב על ידי פרופ' יהודה שנהב במיוחד עבורה, כוללת ערכה זו מערכי פעילות מגוונים שמתאימים לגילים שונים, רעיונות לציון היום למאבק בגזענות בבתי ספר ובמסגרות שונות, וכן רעיונות לאקטיביזם נגד תופעה זו. נשמח מאוד לקבל משוב מכם/ן על החומרים שבערכה ועל ההתנסויות שלכם/ן בהעברתם.

ליצירת קשר ולהזמנת השתלמות אנא פנו לרכזי/ות המחלקה.

לערכה המלאה (PDF)

רעיונות לפעולה נגד גזענות

פורסם בתאריך

* זהו פרק הסיכום של הערכה החינוכית נגד גזענות, שכוללת הצעות שונות להפעלות.

לאחר שלב הדיון בכל הפעלה, ניתן לבקש מהתלמידים להציע הצעות לפעילות. להלן מוצגות דוגמאות להצעות לפעילויות חינוכיות בכיתה ובבית הספר, וגם הצעות לפעולה אקטיביסטית מחוץ לכותלי בית הספר.

א.      רעיונות לפעילות בתוך הכיתה או בית הספר לאורך שנת הלימודים:

–          מורים/ות לשפות: לבקש מהתלמידים לכתוב חיבורים בנושא גזענות, ולשוחח על כך איתם. ניתן גם לבחור בטקסטים שעוסקים בתופעה, או להדגיש ערכים דמוקרטיים בטקסטים אחרים.

–          מורים/ות להיסטוריה: לדבר על סיפורים היסטוריים על גזענות, מה לומדים מהם? ולקשר את זה לחברה היום.

–          מורים/ות לספורט: לדבר על אמירות גזעניות במגרשים, ועל גזענות בספורט בכלל.

–          לעודד חינוך ערכי בבית הספר ולהדגיש מושגים שחשוב להתייחס אליהם: כבוד, זכויות אדם, הוגנות, שונות, רב תרבותיות.

–          לחבר אמנה בית ספרית נגד גזענות.

–          לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות, שיכינו אמנה שתסייע במאבק באפליה וביחס לא הוגן כלפי תלמידים  בכיתה ובבית הספר. לאחר מכן דיון כיתתי והסכמה על ניסוח אמנה משותפת.

–          לחבר זוגות של תלמידים "שונים", בדגש על זוגות שאינם מכירים אחד/ת את השני/ה היטב. הזוגות ינהלו תיעוד במשך כמה ימים של היחס השונה שכל אחד/ת מהם מקבל/ת, וינסו לחשוב האם היה משהו ביחס זה שנחווה מבחינתם כ"מפלה" או "לא הוגן".

–          התלמידים יחשבו על מאפיינים אצל קבוצה אחרת שהם לא מכירים ושמרתיעים אותם (אוכל "מסריח", מילים שהם שומעים שעושים בהן שימוש רב והם לא מבינים מדוע וכו'), ויבדקו כיצד מאפיינים אלה מתוארים על ידי אותה קבוצה. השלב השני יהיה לנסות לחשוב על מאפיינים כאלה בתרבות שאנחנו שייכים אליה, העלולים להרתיע אנשים שהם מחוץ לתרבות שלנו.

–          לנהל רישום של הומור שמופנה כנגד קבוצות מסוימות בבית הספר: בדיחות על ערבים/רוסים/אתיופים וכו'.

–          לחפש בשכונה או בבית הספר כתובות, מודעות, גרפיטי וכו' שיש להן נגיעה לנושא הגזענות (לטוב או לרע) ולצלם.

–          לדון בידיעות ובסיפורים שעלו לאחרונה בתקשורת אשר עוסקים בתופעת הגזענות. ניתן לתת בנושא משימות לתלמידים (למשל לחפש באינטרנט סיפורים ולהציג אותם בכיתה).

–          לחפש מקרים של מאבקים מפורסמים/מתוקשרים של מאבק בגזענות ולענות בהתאם להנחיות: א. ספרו בקצרה על המקרה. ב. מהי בדיוק ההתנהגות הגזענית במקרה זה? ג. תארו את ההתרחשויות מנקודת מבטו של הנפגע/ת, ושל הפוגע/ת. ד. תארו כיצד אותו/ה נפגע/ת פעל/ה במקרה זה. ה. האם הסביבה הגיבה לפעולות אלו? האם תמכה או התנגדה? ו. האם המאבק הצליח? מדוע?

–          לנהל יומן במשך שבוע ולתעד ממקורות שונים בתקשורת שפה שיש בה הכללות, סטריאוטיפים, דעות קדומות או התייחסות למאפיינים שונים תוך תיאורם כשליליים וכבלתי משתנים.

ב.      רעיונות לפעילות לציון היום הבינלאומי לביטול אפליה גזעית – 21/3: 

–          להקדיש שעה או יותר לשיחה על הנושא; להעביר הפעלות בשעת מחנך/ת.

–          להזמין פעילויות תרבות בנושא (הצגות תיאטרון, סרטים דוקומנטריים, תערוכות אמנות וצילום וכו'). לאחר כל פעילות חשוב לנהל דיון עם היוצרים.

–          לארגן הרצאות, פאנלים ועוד.

–          להכריז על תחרות צילום, ציור, כתיבת חיבור או מאמר, הכנת כרזות, כתבה או סרטון בנושא גזענות בחברה. לדבר על היצירות בכיתות.

ג.       רעיונות לאקטיביזם נגד גזענות: 

–          להעיר לחברים על התבטאויות גזעניות (זו פעולה מאוד חשובה שעושה דה-לגיטימציה לתופעה).

–          לכתוב מייל לעיתונאי/ת, חבר/ת כנסת או איש/אשת ציבור שהשתמש/ה באמירה סטריאוטיפית נגד קבוצה מסוימת או נגד אדם מסוים.

–          להשמיע קול מחאה וגינוי לתופעה באתרי חדשות, בפייסבוק וברשתות החברתיות האחרות. לדוגמה, להעלות סטאטוס בפייסבוק.

–          לכתוב מכתב למקבלי החלטות, שמוחה נגד אפליה או נגד אקט גזעני מסוים.

 לקבלת חומרים חינוכיים נוספים לחצו על 'הצטרפו לקבלת עדכונים'

במשבצת הסגולה משמאל, למעלה