הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

ברוכים.ות הבאים.ות לסדנא!

אם אתם מאמינים בחינוך ערכי ולא רק הישגי, שחינוך הינו מרכזי בשינוי חברתי ושכל אשת ואיש חינוך יכול/ה להשתתף בבנייה של חברה סובלנית, דמוקרטית ונקייה מגזענות, הגעתם למקום הנכון. הצטרפו לקהילת א/נשי חינוך המחנכים צעירים להפוך לאזרחים בוגרים עם תודעה דמוקרטית. האתר נועד לסייע לכם- א/נשי חינוך שחושבים אחרת

חומר רקע – הזכות לפרטיות

פורסם בתאריך 7 במאי 2011

 

הזכות לפרטיות נועדה להותיר לפרט מרחב שבו יוכל לנהל את חייו האישיים בלא שייחשפו וללא התערבות הזולת, ולאפשר לו לשלוט במידע על אודותיו. הזכות לפרטיות מהווה חלק חשוב בסוגיה הרחבה של כבוד האדם, היות שלא פעם פגיעה בפרטיות גוררת פגיעה בכבוד ובשם הטוב.

הזכות לפרטיות זוכה בישראל להגנה חוקית וחוקתית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו" וכי "אין פוגעים בסוד שיחו של אדם". נוסף על העיגון החוקתי, מעוגנות זכויות אלו בחוק הגנת הפרטיות ובחוק האזנת סתר. החקיקה הקיימת מבקשת להגן על הפרטיות מחד גיסא, אך מאידך גיסא מתירה פגיעה בפרטיות במקרים שבהם אינטרסים חברתיים אחרים מצדיקים זאת.

 

 

acri-postcard-privacy.FH8

 

למערכי שיעור בנושא הזכות לפרטיות

חומר רקע – גזענות

פורסם בתאריך

בשנים האחרונות, מתרבים גילויי הגזענות בחברה בישראל. כמעט לא עובר יום, מבלי שאמצעי התקשורת ידווחו על אירוע גזעני חמור. כמו בכל מקום אחר בעולם, קבוצות מוחלשות בחברה, כגון מיעוטים ומהגרי עבודה, הם הקורבנות העיקריים של תופעה זו. לא במקרה רוב האירועים הגזעניים שהגיעו לתקשורת לאחרונה, מדווחים על גילויי גזענות נגד ערבים, חרדים, מהגרי עבודה,  נשים, אתיופים ועוד. תפיסות עולם גזעניות קיימות גם בתוך קבוצות אלה, דוגמת הגזענות המופנית כלפי שחורים בחברה הערבית,  וגם מופנות נגד קבוצות הרוב ההגמוניות.

 גילויי הגזענות צריכים להדאיג את כולנו. אבל מה שצריך להדאיג אותנו יותר מכל  אלה תפיסות העולם הגזעניות,  הגזענות הסמויה המתוחכמת שקשה לחשוף אותה ולהיאבק בה, ובעיקר הגורמים החברתיים-כלכליים ופוליטיים שגורמים לעליית תפיסות עולם גזעניות בחברה. חשוב לזכור כי בני אדם לא נולדים גזעניים.

הגזענות פוגעת בזכות לכבוד ובזכות לשוויון. חינוך נגד גזענות, הוא בעצם חינוך לערכי דמוקרטיה, חינוך לרב תרבותיות ולסובלנות, חינוך לזכויות אדם. חינוך נגד גזענות כולל גם תהליך למידה של הגזענות כתופעה חברתית שפוגעת בערכי דמוקרטיה וזכויות אדם, ואת התובנה כי תפקידו של כל אזרח להיאבק בה. תהליך חינוכי משמעותי, גורם לאדם להתבונן בעצמו, בסביבתו הקרובה ובמעגלים החברתיים השונים סביבו. תהליך חינוכי משמעותי, מחזק את החוש הביקורתי של התלמיד ומעודד אותו לקחת חלק פעיל במאבק בתפיסות עולם גזעניות.

 

למערכי שיעור  בנושא גזענות.

אמנה בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית

חומר רקע – פעולה לשינוי חברתי

פורסם בתאריך

 

בצד פגיעה מתמשכת, ואף מתגברת, בזכויותיהם של חלק מבני האדם, אנו עדים גם לתהליך הפוך, של מימוש רב יותר של זכויות האדם לעומת המצב בעבר. לאורך ההיסטוריה הובילו יחידים ותנועות מאבקים חברתיים למען זכויות הפרט, למען זכויות הקבוצה שאליה השתייכו או למענם של משוללי זכויות אחרים. אלה מבין המאבקים אשר הוכתרו בהצלחה חוללו שינויים של ממש – חוקיים ואחרים. הדוגמאות הן רבות – החל במאבקי עובדים למען מימוש זכויותיהם וחקיקת חוקי עבודה, דרך מאבקים פמיניסטיים למען שוויון לנשים, וכלה במאבקים של קבוצות אתניות נגד ניצולן ולמען שוויון.

השאלה מה מניע אנשים לפעול למען זכויותיהם שלהם או למען זכויותיו של האחר מורכבת עד מאוד, ואי אפשר לענות עליה בפשטות. מחד גיסא, אך הגיוני הדבר שבני אדם אשר נשללת מהם זכות כלשהי ללא הצדקה יפעלו למען מימושה ולא יתנו יד לפגיעה בהם, אך מאידך גיסא אנו עדים לכך שיחידים ומגזרים הסובלים מאפליה מתמשכת ומשלילת זכויות נוטים להימנע מפעולה בשל חששם מהסמכות שפוגעת בהם – המדינה, המעסיק או החברה הפטריארכלית – וכדי לא לסכן את הזכויות המעטות שממימושן הם כן נהנים. פעמים רבות נפגעים אלה אף אינם מודעים לכך שזכות זו או אחרת נשללת מהם, כיוון שאין הם מסוגלים להעלות בדעתם מצב שונה מזה שבו הם שרויים ושאליו נולדו.

גם ההתגייסות לפעולה בעבור זכויותיו של האחר ושל החלש ממני אינה פשוטה. לא פעם, מאבק למען שוויון ביני לבין האחר פירושו פגיעה בזכות היתר שלי, וכללית אפשר לומר שאזרחים רבים בארץ ובעולם נוטים לקבל את הסדר החברתי הקיים – על מימוש הזכויות שבו ועל שלילתן – כטבעי, כ"מובן מאליו" וכבלתי ניתן לשינוי.

 

למערכי שיעור בנושא פעולה לשינוי חברתי.

חומר רקע – זכויות עובדים

פורסם בתאריך

המגמות הניאו-ליברליות והשינויים המבניים בכלכלה ובחברה בעשורים האחרונים, הפכו את המושג "זכויות עובדים" לדבר שאפשר לוותר עליו. בשם היעילות וההשתלבות בשוק הגלובלי פגעו המעסיקים, בהסכמת קובעי המדיניות, בתנאי ההעסקה ובזכויות שהעובדים הצליחו להשיג לאחר מאבקים ממושכים. החלשת האיגודים המקצועיים פגעה גם ביכולתם של העובדים להיאבק על זכויותיהם.

אולם התוצאות הקשות של הפגיעה בזכויות העובדים (כגון תנאי העסקה ירודים של חלק גדול מהעובדים, תופעה של עובדים עניים, התרחבות הפערים החברתיים והעוני והתרחבות האבטלה), הביאו גם להתעוררותו של דיון ציבורי ביקורתי בנושא זכויות עובדים. את הדיון הזה, שמתקיים כיום באמצעי התקשורת ובמקומות נוספים, חשוב להחדיר גם למערכת החינוך. התלמידים, יש לזכור, הם עובדי המחר, אך יותר מכך – רבים מהם נמנים גם על עובדי ההווה. כאשר הם מתנסים בעבודה בחופשות או אחרי שעות הלימודים, רבים מהם חווים ניצול מתסכל.

זכויות עובדים אינן רק חלק מ"אג'נדה" פוליטית כזו או אחרת. הן חלק בלתי נפרד מזכויות אדם, כפי שהדבר אף מתבטא בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. כך, בין השאר, מצוין בהכרזה כי כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה; כי כל אדם זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה, ללא אפליה; כי כל עובד זכאי לשכר הוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי, וכי כל אדם זכאי להצטרף לאגודות מקצועיות ולאיגודי עובדים. כן מציינת ההכרזה כי כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה להגבלת שעות העבודה במידה וחופשה בתשלום – ערכים שנשכחו בעידן ה"וורקהוליזם".

 

למערכי שיעור בנושא עבודה.