הזכות לחינוך

סטודנטים ערבים יתוקצבו בחצי לעומת יהודים

פורסם בתאריך 11 ביולי 2016

משרד החינוך מקדם שיטת תקצוב חדשה לסטודנטים במכללות לחינוך,  אשר עושה אבחנה בין קבוצות של סטודנטים על בסיס שייכותם הלאומית ואזור מגוריהם – כך חשפה בשבוע שעבר ירדן סקופ ב"הארץ". בהתאם לתכנית, משרד החינוך עתיד לתקצב סטודנט ערבי הלומד במכללה לחינוך באזור הצפון כבמחצית מהתקציב הכללי שנקבע לסטודנט באותה מכללה, העומד על כ-25 אלף שקלים בשנה.

זו דרכו של משרד החינוך להיאבק באבטלה הגואה בקרב מורות ומורים ערבים. במקום לטפל בשורש הבעיה, להשקיע בשילובם של מורים/ות ערבים/יות בבתי ספר יהודיים או בתקצוב שוויוני למערכת החינוך הערבי על ידי הקצאה שווה של שעות לימוד וצמצום הצפיפות בכיתות – פשוט מקצצים.  קיצוץ שמשמעותו אפליית סטודנטיות וסטודנטים ערבים ופגיעה בזכותם להשכלה ולתעסוקה, בזכות לשוויון ולנגישות שווה למוסדות חינוך, ובזכות לכבוד. להרחבה על הזכות לשוויון ומה בין שוויון פורמלי לשוויון מהותי 

האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר החינוך בדרישה דחופה לבטל את שיטת התקצוב החדשה. הנה הפנייה:

לקטע המלא »

כוחה של מילה: שוברים את ההשתקה- הצעה לדיון כיתתי

פורסם בתאריך 21 בינואר 2016

pasted image 0

פסילת הספר "גדר חיה", הצעת חוק הסימון, ארגון "שוברים שתיקה" מורחק מפעילות  בבתי הספר, פסילת ההצגה "הזמן המקביל", ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט. חשוב להדגיש- אלו לא רק דיונים תיאורטיים בשאלת חופש הביטוי – האם ראוי או לא ראוי להגבילו. כבר התקבלו החלטות מצד משרד החינוך לאסור על חשיפתם של התלמידים באופן ישיר לתכנים הללו, או במילים אחרות- לצנזר אותם תכנים. עם זאת,  בשאלת קריאת הספר גדר חיה לדוגמא, הסתבר כי לאחר החלטת השר,  בלא מעט כיתות נערכו דיונים – האם לאסור או לאפשר את קריאתו במסגרת לימודי הספרות המוגברים. באותו הקשר, פוסט זה מבקש לדון עם התלמידים בשאלה דומה, המזמנת רפלקציה על החלטת שר החינוך שלא לאפשר ל"שוברים שתיקה" להעביר פעילויות בבתי הספר – האם החלטה זו ראויה, או שמא יש בה פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ?

לקטע המלא »

מחאת יוצאי אתיופיה- דווקא עכשיו, בשוך הסערה

פורסם בתאריך 3 ביוני 2015

האם שמעתם על מחאות ההמשך, בעקבות אותה הפגנה גדולה ומפורסמת, של הקהילה האתיופית? ובסביבתכם, האם שמעו עליהן? כנראה שרובנו לא שמענו, או שבעצם, אולי הפסקנו להקשיב. הנושא אמנם זכה לסיקור בימים שאחרי אותה הפגנה, אך די במהירות חדל מלהיות "מעניין ו"חדש" ונמוג מסדר היום התקשורתי. עולה השאלה מה ההבדל המרכזי בין המחאות שהיו לפני ואחרי, לבין אותה הפגנה מתוקשרת שנערכה בתל אביב ? במילה אחת – אלימות. בהפגנה זו, כזכור לכולנו, נפצעו מפגינים/ות רבים/ות,  וגם שוטרים. האגודה לזכויות האזרח, במכתב ששלחה למפכ"ל המשטרה, קראה לבדוק את התנהלות המשטרה בהפגנות של יוצאי אתיופיה. ההפגנה האחרונה שנערכה בתל אביב, הייתה יחסית רגועה ושקטה וחוץ מכ-300 מפגינים שצעדו על רחוב אבן גבירול בתל אביב לכיוון כיכר רבין, לא נרשמו אירוע חריגים. אבל השאלה היא מה יקרה, או מה צריך לקרות מעתה והלאה? האם כל שעלינו לחפש , כאזרחים ואזרחיות, כאנשי ונשות חינוך, הוא "שקט תעשייתי" ? או שעלינו לדרוש טיפול מעמיק ומקיף בבעיות של הקהילה האתיופית ? האם זו רק בעיה של הקהילה האתיופית או שמדובר בסוגיה עמוקה יותר, הרלוונטית לעוד קבוצות אוכלוסיה ?

לקטע המלא »