מי הם אזרחי העתיד שעל מערכת חינוך לחנך ומהו התפקיד המיועד להם בחברה? סביב שאלה זו ניטשים מאבקים רבים בין כוחות שמושכים לכיוונים שונים. במרכז מאבקים אלה עומדות בעיקר שאלות הקשורות לזהות הלאומית, האתנית והדתית של התלמידים ולתפקידים הכלכליים שהם עתידים למלא בחברה. בחברות המתאפיינות במיליטריזם ובסכסוכים מתמשכים מתווספת לדיון עוד סוגיה, הקשורה לתפקיד מערכת החינוך בהכשרת "חיילים טובים". כל המאבקים האלה מתרחשים בהקשר נתון של יחסי כוח הנובע מאי-השוויון המובנה בחברה. בצל דיונים ומאבקים אלה, שאלת תפקידה של מערכת החינוך לחנך "אדם להיות אוהב אדם", שהוא אחת המטרות של החינוך הממלכתי בישראל, הופכת לזניחה, ואף למכשול, בעיני רבים, בפני חינוך לזהויות קבוצתיות מסוימות.
ביום ראשון 13.3 ארגנו בשיתוף פעולה עם סמינר הקיבוצים יום עיון לרגל היום הבינלאומי נגד גזענות שחל בתאריך 21.3.
צילמה: נעמי בייט-צורן
פסילת הספר "גדר חיה", הצעת חוק הסימון, ארגון "שוברים שתיקה" מורחק מפעילות בבתי הספר, פסילת ההצגה "הזמן המקביל", ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט. חשוב להדגיש- אלו לא רק דיונים תיאורטיים בשאלת חופש הביטוי – האם ראוי או לא ראוי להגבילו. כבר התקבלו החלטות מצד משרד החינוך לאסור על חשיפתם של התלמידים באופן ישיר לתכנים הללו, או במילים אחרות- לצנזר אותם תכנים. עם זאת, בשאלת קריאת הספר גדר חיה לדוגמא, הסתבר כי לאחר החלטת השר, בלא מעט כיתות נערכו דיונים – האם לאסור או לאפשר את קריאתו במסגרת לימודי הספרות המוגברים. באותו הקשר, פוסט זה מבקש לדון עם התלמידים בשאלה דומה, המזמנת רפלקציה על החלטת שר החינוך שלא לאפשר ל"שוברים שתיקה" להעביר פעילויות בבתי הספר – האם החלטה זו ראויה, או שמא יש בה פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ?
