האם שמעתם על מחאות ההמשך, בעקבות אותה הפגנה גדולה ומפורסמת, של הקהילה האתיופית? ובסביבתכם, האם שמעו עליהן? כנראה שרובנו לא שמענו, או שבעצם, אולי הפסקנו להקשיב. הנושא אמנם זכה לסיקור בימים שאחרי אותה הפגנה, אך די במהירות חדל מלהיות "מעניין ו"חדש" ונמוג מסדר היום התקשורתי. עולה השאלה מה ההבדל המרכזי בין המחאות שהיו לפני ואחרי, לבין אותה הפגנה מתוקשרת שנערכה בתל אביב ? במילה אחת – אלימות. בהפגנה זו, כזכור לכולנו, נפצעו מפגינים/ות רבים/ות, וגם שוטרים. האגודה לזכויות האזרח, במכתב ששלחה למפכ"ל המשטרה, קראה לבדוק את התנהלות המשטרה בהפגנות של יוצאי אתיופיה. ההפגנה האחרונה שנערכה בתל אביב, הייתה יחסית רגועה ושקטה וחוץ מכ-300 מפגינים שצעדו על רחוב אבן גבירול בתל אביב לכיוון כיכר רבין, לא נרשמו אירוע חריגים. אבל השאלה היא מה יקרה, או מה צריך לקרות מעתה והלאה? האם כל שעלינו לחפש , כאזרחים ואזרחיות, כאנשי ונשות חינוך, הוא "שקט תעשייתי" ? או שעלינו לדרוש טיפול מעמיק ומקיף בבעיות של הקהילה האתיופית ? האם זו רק בעיה של הקהילה האתיופית או שמדובר בסוגיה עמוקה יותר, הרלוונטית לעוד קבוצות אוכלוסיה ?
