נהגתי לכתוב בנושא החופש הניתן למורים במערכת החינוך בהקשר של המאבק שלהם נגד הפגיעה השלטונית בחופש הביטוי שלהם. כמו כן, כתבתי בד"כ אודות ההסתה של קבוצות ימין קיצוניות נגד מורים שהביעו דעות בעד זכויות העם הפלסטיני וכאלה שהעזו להזכיר את הנכבה ואת התנגדותם לכיבוש בשיעורים שלהם. אלא, שלאור החלטתה של עיריית באקה אלגרביה לפטר את המחנך עלי מואסי בגין הצגת הסרט "עומר", ומסע ההסתה נגדו שיזמו חוגים אחדים והבולמוס שהפרשה עוררה, נאלץ אני לכתוב בנושא במסגרת השיח אודות דיכוי החירויות וחופש הביטוי בקרב החברה הערבית.

ביום שלישי, 23.2.2016, ארגנה מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח ומדרשת אדם- המדרשה לדמוקרטיה ושלום, סמינר בהשתתפות כ- 18 בתי ספר ערבים ויהודים בנושא אקטיביזם בתחום חופש ביטוי ונגד הסתה גזענית. סמינר זה הוא חלק מפרוייקט כוחה של מילה המשותף לשני הארגונים.

לקטע המלא »

פסילת הספר "גדר חיה", הצעת חוק הסימון, ארגון "שוברים שתיקה" מורחק מפעילות  בבתי הספר, פסילת ההצגה "הזמן המקביל", ועוד. אירוע רודף אירוע – כבר קשה לעקוב, לעצור ולקיים דיון מסודר על כל נושא בנפרד, דיון המבקש להעלות עם התלמידים/ות תהיות בנוגע למשמעות פעולות אלה בהיבט של עקרונות הדמוקרטיה בכלל, ובהיבט של חופש הביטוי בפרט. חשוב להדגיש- אלו לא רק דיונים תיאורטיים בשאלת חופש הביטוי – האם ראוי או לא ראוי להגבילו. כבר התקבלו החלטות מצד משרד החינוך לאסור על חשיפתם של התלמידים באופן ישיר לתכנים הללו, או במילים אחרות- לצנזר אותם תכנים. עם זאת,  בשאלת קריאת הספר גדר חיה לדוגמא, הסתבר כי לאחר החלטת השר,  בלא מעט כיתות נערכו דיונים – האם לאסור או לאפשר את קריאתו במסגרת לימודי הספרות המוגברים. באותו הקשר, פוסט זה מבקש לדון עם התלמידים בשאלה דומה, המזמנת רפלקציה על החלטת שר החינוך שלא לאפשר ל"שוברים שתיקה" להעביר פעילויות בבתי הספר – האם החלטה זו ראויה, או שמא יש בה פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ?

לקטע המלא »

הספר "גדר חיה" מאת דורית רביניאן עמד לאחרונה במרכז סערה ציבורית, שהדיה טרם שככו.

הספר מספר את סיפורם של ליאת הישראלית וחילמי הפלסטיני, המתאהבים בניו יורק כשברקע מהדהדת המציאות המסוכסכת בישראל ובשטחים הכבושים.

הנה תזכורת קצרה, למי שפספס/ה את השתלשלות העניינים: