ה 25 למרץ הוא יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות העבדות וסחר בבני אדם מציין תקופה של 400 שנה בהיסטוריה האנושית, בה נעשה סחר כפוי בין יבשתי בבני אדם, בעיקר מיבשת אפריקה לצפון אמריקה שנכפתה עליהם עבדות[1].
בעוד עבדות מתארת מצב בו אדם נמצא בבעלות אדם אחר[2], סחר בבני אדם מתאר העברה של בני אדם, לרוב בין מדינות ויבשות של בני אדם לצורכי ניצול[3]. כיום, סחר בבני אדם ועבדות הינם מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם ובאמנות בין לאומיות.
על אף שיום הזיכרון נקבע על ידי האו"ם ומכוון על תקופה חשוכה בהיסטוריה האנושית, מצער להיווכח כי סחר ועבדות אינם נחלת העבר והיקף התופעה כיום רחב ונפוץ ומגיע למיליוני גברים, נשים וילדים/ות, ומוערך שקיים בצורה זו או אחרת ב161 מדינות ברחבי העולם, ובניהן ישראל.
סחר ועבדות מודרנית נפוצים ופוגעים בקבוצות האוכלוסייה הפגיעות ביותר, שכן רוב הקורבנות כיום הן נשים, ילדים וילדות מאזורים מוחלשים מבחינה סוציו-אקונומית ברחבי העולם, 1 מכל 5 קורבנות עבדות וסחר הם ילדים/ות ונכון ל2016 71% מהקורבנות הן נשים וילדות[4]. המונח "עבדות וסחר מודרני" צובעת את מעשה העבדות והסחר בגוון ליברלי ופחות מאיים כפי שנעשה בעבר, אך בפועל אין הדבר כך, שכן הקלות שבה אפשר כיום להעביר אנשים ממדינה למדינה, תקשורת זמינה וצורך מתמיד בכוח עבודה זמין וזול מאפשר לסחר ועבדות לשגשג מתחת ומעל פני השטח. מסחר בין יבשתי שנעשה באלימות וכפייה לצורכי עבדות, וכלה בעבודות כפייה שנפוצות בכל רחבי העולם בהן אנשים, נשים וילדים/ות נאלצים לעבוד ו/או לתת שירותים בניגוד לרצונם/ן תחת אלימות, איומים וענישה (רוב עבודות הכפייה מתרחשות במפעלים, בבתי בושת וניצול מיני על גווניו, חקלאות ואף בתים פרטיים) וסוג עבדות נוסף מכונה "מלכודת עבדות" שבה עבודתו של אדם משמשת אמצעי תשלום על חוב או הלוואה שנעשתה[5]. אחת הדוגמאות שהיו ועדיין נפוצות לסחר ועבדות ברחבי העולם היא חטיפת ילדים וילדות לצרכים צבאיים ואלו הופכים לחיילים וחיילות בניגוד לרצונם/ן. חטיפה, סחר ועבדות ילדים לצורכי מלחמה מנוגדת לאמנות בינלאומיות כמו האמנה בדבר זכויות הילד, חוק העבודה הבינלאומי והחוק ההומניטרי הבינלאומי. בפועל, עשרות אלפי ילדים/ות מתחת לגיל 18 נלקחים בניגוד לרצונם על ידי ארגונים לוחמה, צבאות ומדינות ברחבי העולם, בניהן מדינות באפריקה ואסיה. דוגמא נוספת ונפוצה היא בתעשיית המין שרובה מבוססת על סחר ועבדות תחת איומים ואלימות ומנצלת מאות אלפי אנשים, נשים, ילדים וילדות ברחבי העולם. דוגמאות נוספות הן סחר ועבדות של ילדים לעבודות כפייה במכרות באפריקה, עבדות במפעלים שמייצרים טכנולוגיות כמו פלאפונים חכמים ומחשבים בהם אנשים עובדים רוב שעות היום והלילה, בתנאים מחפירים, ללא תזונה נאותה, ללא הפסקות וכל זה בעבור סחר זעום.
היינו מצפים/ות שכיום, עם המודעות החברתית הגוברת על זכויות אדם, זכויות ילדים/ות ונשים, הפעולה נגד סחר ועבדות יהיו בראש מעייני מדינות, גופים בינלאומיים וקהילות מקומיות, אך תופעה זו לעיתים נדחקת לשולי הדיון ונשארת נחלת ארגונים שפועלים ישירות להפסקת הסחר והעבדות. הניצול, המניפולציה והאלימות שבסחר ובעבדות אמורים להניע את כולנו, כחברה וכבני אדם לפעול בצורה כזו או אחרת נגד מעשים אלו שחותרים נגד כל טענה שרואה בבני אדם כשווי זכויות.
נקודות לדיון:
יום השואה הבינלאומי מצוין בתאריך 27 בינואר, יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ בסיום מלחמת העולם השנייה. יום זה נקבע על ידי ארגון האו"ם שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה במטרה לקדם שיתוף פעולה בין מדינות, לקדם את זכויות האדם וכדי למנוע מאסון נוסף בסדר גודל של מלחה״ע ה-2 להתרחש. יום השואה הבינלאומי הוכרז באו"ם בשנת 2005 והוא מצוין על ידי מדינות רבות ברחבי העולם. בנוסף לקביעת יום השואה הבינלאומי, נקבעו החלטות הקוראות למדינות העולם לפעול כנגד הכחשת שואה ולעודד מדינות לשמור על אתרים היסטוריים ששימשו את הנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה (כמו מחנות השמדה ומחנות ריכוז)[1]. פעולות אלו של הארגון נובעות מתוך הגישה שאומרת "לעולם לא עוד", יש לזכור את אסונות ההיסטוריה האנושית ולפעול למען זכויות אדם.
בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בכ"ז בניסן, יום מרד גטו וורשה ובו מציינים את רצח שישה מיליון יהודים בעת המלחמה שמרביתם יהודי אירופה ומקצתם יהודי צפון אפריקה. הנרטיב הישראלי מתמקד בסיפורם של יהודי אירופה, סיפורי הזוועה, הגבורה ועדויות הניצולים. סיפורם של יהודי צפון אפריקה כמו גם סיפורם של קבוצות אוכלוסייה נוספות נדחקו לשוליים למרות החשיבות והמשמעות החברתית וההיסטורית שיש לסיפורים אלו וכיצד אלו הושפעו ונפגעו מהאידיאולוגיה הנאצית. השלטון הנאצי ששלט בגרמניה מ1933 ראה בטיהור הגזע הארי אידיאולוגיה עיקרית. האידיאולוגיה התבססה על עיוות מדעי הטבע כמו פרשנות סוציולוגית של עקרון "הברירה הטבעית" שטבע צ׳ארלס דארווין בבסיס תורת האבולוציה ועקרונות אאוגניים מתוך חקר הגנטיקה. התפיסה האידיאולוגית של הנאציזם קבעה מדרג היררכי של גזעים חברתיים ואתניים שלפיהם העולם צריך להתקיים. בדרגים נמוכים נמצאים העמים הסלאבים, שיועדו לעבוד ולשרת את העם הגרמני ובתחתית ההיררכיה היו קבוצות שנתפסו כ"נחותות" ויש להשמידם. האוכלוסייה העיקרית שנפגעה מרעיון המדרג ההיררכי ואידיאולוגיית תורת הגזע הם היהודים שנרדפו ונרצחו ברחבי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם, כמו גם קבוצות מיעוט רבות נוספות שנתפסו כנחותות ושיש להשמידן, ביניהן:
לקטע המלא »
