משמעות הדיון החינוכי- ערכי, בו המורה לא נוקט עמדה
מסי אייצ'ק
*לקריאת המאמר כקובץ P.D.F לחצו כאן.
במסגרת התוכנית לערכים המונהגת בבית הספר במבשרת ציון, דנו תלמדי כיתה ט' בשאלה שהוגדרה כך: "האם להמשיך להעסיק ערבים-ישראלים בעבודה בארץ, או שמא על רקע המצב הביטחוני, האלימות הקשה והמתיחות הרבה, יש לקבל החלטה נועזת ולפטר את אותם ערבים-ישראלים שכבר עובדים ואף לא להעסיק יותר את האוכלוסייה הזאת?" (מתוך הכתבה שהתפרסמה במקומן זמן מבשרת, 4.12.14, גיליון מס' 693 : "לפטר את ערביי ישראל מעבודתם, או לא ? ". להלן: הכתבה במקומון).
בכתבה שהתפרסמה במקומון נכתב: "הדיון העמוק והמורכב, התנהל במסגרת תוכנית הערכים המונהגת בבית הספר, לפיה נהוג לדון בדילמות ערכיות שונות המקושרות באופן ישיר לחיי היום יום. במקרה הנ"ל נדמה שאין אמת אחת, בטח לא תשובה אחת, כשלכול תשובה השלכות כאלה ואחרות. ועדיין, אחרי דיון מרתק התגבשו הטענות הבאות…. שורה תחתונה? בדיוק כמו בחיים המורכבים בארץ, בסוגיה זו אין שורה תחתונה. פשוט תחליטו באיזה צד אתם."
האומנם אין שורה תחתונה?
פעמים רבות אנו רואים כי נעשה שימוש במושג "חינוך ערכי" ודיון/דיאלוג ברוח דמוקרטית, אך למעשה הדיון מסתיר אג'נדות שהם פוגעניות ולא מכבדות זכויות אדם. כאשר קוראים את הטקסט הנ"ל מוצאים בו כשלים רבים ובעיקר בולט הניסיון שמנסים לייצר מצב מעומעם לסוגיה שהתשובה עליה היא ברורה. העמעום הזה נועד לטשטש את המציאות ולעוות את הדיון. אנו נתייחס לטקסט הנ"ל כמקרה בוחן לתרגול חשיבה ביקורתית באמצעות דיאלוג חינוכי וממליצים להשתמש בכתבה כהזדמנות חינוכית לדיון עם התלמידים.
לקטע המלא »
