פעילות מספר 2:

מקום סודי

 

להמשיך את הדיון על הצורך בפרטיות ולהראות עד כמה מכאיבה עלולה להיות הפלישה לתחום הפרט.

מטרות:

45 דקות (שיעור אחד).

משך הזמן:

כתיבה יצירתית, דיון, פעילות דרמה.

סוג ההפעלה:

עותקים של הסיפור "מקום סודי" מאת מירה מינצר-יערי (מתוך אולי רק אני מבין אותי ויש לי זמן אלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה) כמספר הילדים (ראו עמ' 62-63);

עפרונות, פסי ניר, דבק ודפים.

 

מהלך הפעילות:

שלב א' – הצורך בפרטיות

  1. חלקו לכל הילדים עותק של החלק הראשון של הסיפור, עד למשפט: "בבוקר קם יואל ורץ אל העץ להמשיך בבניין הסוכה" (עמ' 62).
  2. הכנה לעבודה על הסיפור:

מה ירצה יואל לעשות בסוכה? מה ירצה לשים בה?

שלב זה בא לגרות את החשיבה של הילדים לקראת השאלה הבאה (הרצון במקום פרטי).

עם זאת, לא מומלץ לשאול מה את/ה היית רוצה לשים שם, כדי למנוע חשש מחשיפה ישירה.

  1. עבודה על הסיפור:

-          כל ילד/ה יסמנו בסיפור משפטים המבטאים את רצונו של יואל במקום פרטי וסודי.

-          הילדים ינסחו את המשפטים מחדש בגוף ראשון ויעתיקו כל אחד מהם על פס נייר נפרד.

-          הילדים יארגנו את פסי הנייר כרצץ של סיפורו של יואל, שבו הוא מבטא את חלומותיו ואת הצורך שלו בפרטיות.

הערה: הילדים יכולים לערוך את הסיפור מחדש – להשמיט, להוסיף או להשתמש בחלקי משפט.

 

שלב ב ' – פגיעה בפרטיות

  1. חלקו לילדים את החלק השני של הסיפור (עמ' 63).

       קיראו את הסיפור באוזניהם.

  1. ילדי הכיתה יסמנו בצבע אחד את המשפטים המציינים את יחס הילדים בסיפור אל יואל ובצבע שני את תגובתו של יואל.
  2. הילדים ישוחחו בזוגות על רגשותיו ומחשבותיו של יואל.
  3. כל זוג מילדי הכיתה יתבקש לכתוב את המכתב שהיה יואל רוצה לשלוח לעיתון בית הספר, מכתב הממוען אל הילדים האלמונים שהפריעו לו.
  4. דיון כיתתי: בקשו מהילדים המעוניינים בכך לקרוא בקול את המכתבים שכתבו.

 

הצעה נוספת:

  1. הילדים בכיתה יתחלקו לקבוצות. כשמטרתם היא לשחזר את הסיפור בצורה דרמתית.
  2.  חלוקת התפקידים בקבוצה תהיה כדלקמן: אחד הילדים ימלא את תפקיד יואל. והאחרים ישחקו את שאר ילדי הקבוצה.
  3. בסיפור מופיע המשפט הבא: "ואז בבת אחד התפוצץ השקט...". הקבוצה תחליט כיצד להמחיש את המשפט בצורה דרמתית.
  4. ילדי הכיתה ימחיזו את הסיפור בשלוש תמונות:

-          "יואל" יספר מדוע הוא רוצה מקום סודי.

-          ילדי הקבוצה ימחישו את המשפט "ואז התפוצץ השקט".

-          הקבוצה תדבר על האירוע, כאשר "יואל" אומר את אשר על לבו ושאר ילדי הכיתה מגיבים.

  1. יתקיים דיון כיתתי לשם מיצוי הנושא. הדיון יסוב סביב השאלות הבאות:

-          מדוע עשו הילדים את אשר עשו? מדוע הרסו ליואל את חלום הפרטיות?

-          איך מתקשר הסיפור עם פעילות מספר 1 (הקופסאות)?

-          לו היו הילדים מהסיפור מתנסים בפעילות עם הקופסאות, האם היו נוהגים כפי שנהגו?

הערה: חשוב שהמורה יבחר לתפקיד יואל ילד שאינו סובל מקשיים חברתיים.

עזרים:

 

מקום סודי – מירה מינצר-יערי

 

יואל תמיד רצה מקום שיהיה רק שלו.

מקום סודי שרק הוא יידע עליו, ויוכל להינות בו לבדו ובאין רואה.

ומפני שיואל כל-כך רצה מקום כזה – הוא לקח פטיש, ומסמרים, וכמה קרשים, וסחב והעביר את כל הדברים ליד גזעו של אקליפטוס ענקי, שעמד יחיד בין הכביש והשדות כבר המון שנים.

זה המקום שיואל בחר לבנות בו סוכה, שתיהי רק שלו ורק הוא יידע עליה, ויוכל להיות בה לבדו ובאין רואה.

דבר ראשון הוא תקע קרשים בגזע העץ, וכך עשה סולם לעלות בו.

ואז עלה יואל בסולם, בחר ענף רחב ועבה, שבו הוא יקבע את הקרשים ברצפת הסוכה.

 

וכשהיה לו סולם וענף, התחיל יואל למשוך קרשים, ולחבר אותם במסמרים וחבלים, ולבנות מהם סוכ, שתהיה רק לשו.

הוא בנה ועבד עד שהיום פנה והחשיך סביבו.

רק אז ירד יואל מהעץ, כשהוא משאיר את הכלים לעבודה שימשיך בה מחר. נתן חיבוק ונשיקה לגזע הענקי ורץ הביתה.

ארוחת ערב אכל יואל בתיאבון רב, ובלי לספר אפילו במלה אחת על מקום סודי שהוא בונה, שיהיה רק שלו, רק הוא יידע עליו, ויוכל להיות בו לבדו ובאין רואה.

אחר כן התרחץ ושכב לישון, כשהוא מלא שמחה והתרגשות אל יום המחר.

בבוקר קם יואל, ורץ אל העץ להמשיך בבניין הסוכה.

האקליפטוס הענקי כאילו חיכה לו בין הכביש והשדות, ואפילו לבש לכבודו פסים של אור, ורוח מאוד נעימה.

יואל נתן חיבוק ונשיקה לגזע, וכבר כמעט עלה בסולם, ואז בבית אחת התפוצץ השקט, ונקרע ברעש צעקות וצחוק.

ומלמעלה, מתוך הענפים, פגע ביואל מטר ענבים, והתיז על גופו וראשו ופניו.

הדמעות שירדו מעיניו נצבעו בעסיס ענבים אדום, ונמרחו כמו פצעים עם העלבון והבושה.

הצחוק עם רעש צעקות הוסיף ליפול עליו מתוך הענפים בעוד יואל עומד ומחבק את גזע האקליפטוס, ובוכה.

אף פעם לא גילה יואל מי היו הילדים, שלקחו לו את העץ והתחבאו בין הענפים, בשביל לירות בו ענבים עד שיברח משם.

ומאז גם לא נמצא ליואל מקום, שיהיה רק שלו, ורק הוא יידע עליו, ויוכל להיות בו לבדו ובאין רואה.

 

מתוך הספר: ואולי רק אני מבין אותי ויש לי זמן אלי, הוצאת הקיבוץ המאוחד.