פעילות מספר 2:

חשיבות חופש ביטוי

 

להכיר את חשיבות חופש ביטוי:

-          כאמצעי לתקשורת ולשינוי בדרך של שכנוע ללא אלימות.

      -     ככלי למימוש עצמי (פעילות מספר 3).

מטרה:

45 דקות (שיעור אחד).

משך הזמן:

משחק ודיון.

סוג הפעילות:

חפיסות קלפים של משחק ה"טאקי" כמספר רבע מילדי הכיתה;

תפוז.

 

מהלך הפעילות:

שלב א' – משחק התנסות 1

הערה: פעילות זו מבוססת על משחק קבוצתי ועל הצורך בתקשורת בין הילדים תוך כדי משחק. להלן הצעה אחת; לאחר תיאור הפעילות, שלב א', ניתנת הצעה למשחק נוסף היכול לשמש תחליף ל"טאקי".

  1. חלקו את הכיתה  לקבוצות של ארבע ילדים.

כל קבוצה תקבל חפיסה אחת של קלפים.

  1. בשלב ראשון ישחקו הילדים במשחק לפי ההוראות הרגילות (כחמש עד עשר דקות).
  2. בשלב שני יתבקשו הילדים להמשיך לשחק, אלא שהפעם אסור להשמיע אף מלה או לכתוב פתקאות (הורדת הביטוי המילולי).
  3. בשלב שלישי יתבקשו הילדים להמשיך לשחק, אלא שהפעם אסור להם להתקשר אחד עם השנייה בכל דרך שהיא (הורדת הביטוי הלא מילולי). אם נתקלים בבעיה מוותרים לחבר/ה וממשיכים הלאה או מפסיקים את המשחק ומחזירים את הקלפים למורה.

אפשרו לתלמידים לשחק בחמש דקות נוספות לפי הכללים החדשים.

  1. הציגו לילדים את השאלות הבאות:

-          באיזה מהשלבים של המשחק נהניתם יותר? מדוע?

-          מה קורה כשלא מאפשרים לנו להתבטא? מה זה גורם לנו?

(חוסר יכולת לבטא רגשות, חוסר יכולת לתקשר, חוסר יכולת להשיג את מה שמגיע לי לפי כללי המשחק, תסכול וכדומה).

 

הצעה חלופית למשחק הטאקי:

"רכבת דומינו" הרכבת צורות קוויות מקוביות דומינו העומדות לגובה, על צדן הצר, במרחקים קצרים, כשכל ילד/ה שמים קוביית דומינו בתורם. לבסוף מפילים את הקובייה הראשונה. אם הקוביות הוצבו נכון – הפלת הקובייה הראשונה תגרום להפלת זו שאחריה וכן הלאה, לאורך הצורה הקווית שבנתה הקבוצה.

 

שלב ב' – משחק התנסות 2

הערה: בשלב זה הגבלת השימוש במלים משמעותית יותר, מכיוון שהאינטראקציה מבוססת בעיקר על תקשורת מילולית.

  1. שני ילדים יתבקשו לצאת מהכיתה. עליהם להתרחק מטווח השמיעה של הכיתה עד שייקראו לחזור.
  2. זוג ילדים שני יתבקש לשחק את המשחק הבא:

האחד יקבל תפוז. הסבירו לילדים כי זהו התפוז היחיד שנשאר בעולם. מקליפתו ניתן להפיק תרופה יקרה ונדירה.

ילד/ה ב' תצטרך לשכנע את ילד/ה א' כי יתן לה את התפוז, מאחר שהיא זקוקה לתרופה.

  1. לאחר כמה דקות, כשתחושו שהדיון בין בני הזוג מוצה, הזמינו לכיתה את זוג הילדים הראשון.
  2. יוסברו להם כללי המשחק והם יתבקשו לשחק בו, אך הפעם ללא שימוש במלים. ההנחה היא כי זוג הילדים השני יגלוש לגילויי אלימות.
  3. דונו עם הילדים בהבדלים בין שני ניסיונות השכנוע.

רישמו על הלוח את השלבים השונים ובידקו יחד עם הילדים אילו שלבים עבר כל זוז, למשל:

-          פנייה ללבו של בעל התפוז שיתחשב באדם חולה.

-          ניסיון למשא ומתן על רכישת התפוז (בכסף או תמורת דבר אחר).

-          פשרה: החולה יקבל את הקליפה (ממנה מופקת התרופה) ובעל התפוז את הפרי עצמו.

-          איום עצמו.

-          איום באלימות.

-          אלימות.

 

שלב ג' – דיון

  1. במסגרת הדיון הכיתתי בקשו מן הילדים להעלות מקרה מחיי הכיתה שהיה בו שימוש באלימות.
  2. נסו לברר את פרטי המקרה ואת מקור הבעיה באמצעות שיחה, ועודדו את הילדים להציע פתרונות אפשריים נוספים, שאין בהם שימוש באלימות. בקשו מהם לנסות לשכנע  ילדים אחרים.
  3. הצביעו על היתרונות של דיון מילולי:

-          הוא נותן הזדמנות לביטוי היבטים שונים של המקרה ולשכנוע אחרים.

-          הוא מאפשר הצגת פתרונות נוספים לבעיה מעבר לאלימות.

 

 

עזרים: