פעילות מספר 5:
הגבלות על חופש
הביטוי
הכרת גבולות חופש הביטוי. |
מטרה: |
45 דקות (שיעור אחד). |
משך הזמן: |
קריאת
שירים ודיון. |
סוג הפעילות: |
עותקים
מכל אחד מהשירים (עמ' 95-96) כמספר הילדים בכיתה. מהלך
הפעילות: שלב
א' – מותר לומר הכל...
שלב ב' -...כל עוד לא פוגעים באף אחד
יש
צורות ביטוי שליליות הפוגעות באחרים. מי נפגע מכך? איך" כדאי לעשות הבחנה
בין סוגי פגיעות שונים: נזק רגשי-נפשי (עלבונות), נזק גופני (אלימות).
מצד
אחד, היינו רוצים שכולם יהיו חופשיים לומר או לעשות כל דבר העולה על דעתם (ראו
דיון שלב א' – מותר לומר הכל...). מצד שני, לא היינו רוצים שמישהו אחר ייפגע (ראו
דיון שלב ב' – כל עוד לא פוגעים באף אחד ואחת...). הפתרון
הוא לאסור בחוק רק ביטויים הגורמים לנזק ממי, כמו: -
ביטויים המעודדים אחרים להשתמש באלימות (למשל, לשכנע
חבר שירביץ לילד אחר). - ביטויים הפוגעים בשמו הטוב של אחר (למשל, לומר משהו רע ולא נכון על מישהו). - ביטויים הפוגעים בפרטיותם של אחרים (למשל, גילוי סודות של חבר/ה).
רישמו
על הלוח את הדוגמאות תחת הכותרת המתאימה: "מותר", "אסור" "מותר
אבל לא יפה","בעיה". הכותרת
האחרונה נועדה למקרים שקשה להחליט אם יש לאוסרם אם לאו. היא חשובה במיוחד, שכן
היא מדגישה את המתח התמידי שבין חופש הביטוי לבין הרצון להגן על ערכים אחרים.
ייתכן כי תחת כותרת זו ייכנסו גם דוגמאות של הילדים למקרים שבהם חופש הביטוי
פוגע בזכות לפרטיות או בזכות לשם טוב, אבל לא פגיעה ממשית המצדיקה איסור – משום שלא
לעולם גוברת הזכות לפרטיות, לשם טוב או לשלמות הגוף על חופש הביטוי. יש לבדוק כל
מקרה לגופו. שלב
ג' – סיכום
-
אילו דרכי ביטוי הן לגיטימיות ואילו אינן ליגטימיות? - במצבי כעס ותסכול, אילו דרכי ביטוי אפשריות עומדות לפנינו? (שיחה גלויה על הדברים שמפריעים; האם
ומתי יש צורך להשתמש בקללות ובביטויים מעליבים?) -
בהנחה יש איסור בחוק רק לגבי פגיעה פיסית, חישבו כיצד
נתמודד עם "ביטויים לא יפים" שאינם פוגעים פיסית שכנוע, סנקציות כמו
לא לשחק עם חבר/ה ועוד).
|
עזרים: |
תודה...ושוב תודה – של סילברסטיין
זמזם זמזום
סתום,
שרבט קשקוש
בלום,
המהם דרך
מסרק ישן
שיר-לכת של
שום-כלום.
תרקוד על
המרפסת
רקוד שאין
בו טעם,
תרום לעולם
איזו שטות יפה
שלא היתה
אף-פעם
מתוך: "אור בעליית הגג",
בתרגום שחר ובני הנדל, הוצאת "משכל" ו"ספרי עליית הגג", תל
אביב.
בכתה שלנו... – יהודה אטלס
בכתה שלנו
בהפסקות
המון ילדים
הולכים
מכות.
ועוד אף
פעם
לא הצליחה
המורה
לגלות מי
התחיל
בגלל מי זה
קרה.
כי אפילו
אם
היא תדע
איזה
ילד הרביץ
הראשון
אולי השני
לפני-זה
הוציא לו
לשון
או זרק
עליו גיר
או הלשין
למורה
או קלל את
אמו
בשנה שעברה
מתוך: "גם הילד הזה הוא
אני" בהוצאת כתר
כל הזכויות שמורות למחבר או לאקו"ם