פעילות מספר 5:

הגבלות על חופש הביטוי

 

הכרת גבולות חופש הביטוי.

מטרה:

45 דקות (שיעור אחד).

משך הזמן:

קריאת שירים ודיון.

סוג הפעילות:

עותקים מכל אחד מהשירים (עמ' 95-96) כמספר הילדים בכיתה.

 

מהלך הפעילות:

שלב א' – מותר לומר הכל...

  1. חלקו לילדים את השיר מאת סילברסטיין "תודה...ושוב תודה" (ראו עמ' 96).
  2. בקשו מן הילדים להתחלק לקבוצות. כל קבוצה תגיב על השיר באופני ביטוי שונים, על פי בחירתה: ציור, דרמה, קולות, מוסיקה.
  3. בקשו מכל קבוצה להוסיף ארבע שורות המשך לשיר.
  4. עירכו דיון עם כל הכיתה בשאלה: האם נהניתם מביצוע הסעיפים 2-3. ואם כן – מה גרם לכם הנאה?
  5. מטרת התרגיל היא להראות לילדים, כי גם דברים שאין בהם חוכמה או טעם מותר לומר ולעשות כל עוד האדם מרגיש צורך בכך (מימוש עצמי) וכל אין הוא פוגע באף אחד/ת אחר/ת.

 

שלב ב' -...כל עוד לא פוגעים באף אחד

  1. חלקו לילדים את שירו של יהוד אטלס (ראו עמ' 95).
  2. הילדים יענו על השאלות ויתקיים דיון.
  3. בקשו מהילדים לציין את צורות הביטוי השונות המופיעות בשיר: האם אלה צורות ביטוי המקובלות עליהם?
  4. בקשו מן הילדים, שחשבו שצורות הביטוי המופיעות בשיר הן שליליות, להסביר מדוע.

יש צורות ביטוי שליליות הפוגעות באחרים. מי נפגע מכך? איך" כדאי לעשות הבחנה בין סוגי פגיעות שונים: נזק רגשי-נפשי (עלבונות), נזק גופני (אלימות).

  1. בקשו מן הילדים לציין אילו מהביטויים שבשיר גורמים לנזק רגשי ואילו לנזק גופני (בידקו אם יש פגיעות השייכות לשני הסוגים).
  2. הציגו לילדים את הדילמה:

מצד אחד, היינו רוצים שכולם יהיו חופשיים לומר או לעשות כל דבר העולה על דעתם (ראו דיון שלב א' – מותר לומר הכל...). מצד שני, לא היינו רוצים שמישהו אחר ייפגע (ראו דיון שלב ב' – כל עוד לא פוגעים באף אחד ואחת...).

הפתרון הוא לאסור בחוק רק ביטויים הגורמים לנזק ממי, כמו:

-          ביטויים המעודדים אחרים להשתמש באלימות (למשל, לשכנע חבר שירביץ לילד אחר).

-          ביטויים הפוגעים בשמו הטוב של אחר (למשל, לומר משהו רע ולא נכון על מישהו).

-          ביטויים הפוגעים בפרטיותם של אחרים (למשל, גילוי סודות של חבר/ה).

  1. בקשו מהילדים דוגמאות לכל אחד מהנ"ל

רישמו על הלוח את הדוגמאות תחת הכותרת המתאימה: "מותר", "אסור" "מותר אבל לא יפה","בעיה".

הכותרת האחרונה נועדה למקרים שקשה להחליט אם יש לאוסרם אם לאו. היא חשובה במיוחד, שכן היא מדגישה את המתח התמידי שבין חופש הביטוי לבין הרצון להגן על ערכים אחרים. ייתכן כי תחת כותרת זו ייכנסו גם דוגמאות של הילדים למקרים שבהם חופש הביטוי פוגע בזכות לפרטיות או בזכות לשם טוב, אבל לא פגיעה ממשית המצדיקה איסור – משום שלא לעולם גוברת הזכות לפרטיות, לשם טוב או לשלמות הגוף על חופש הביטוי. יש לבדוק כל מקרה לגופו.

שלב ג' – סיכום

  1. עירכו דיון על חופש הביטוי סביב הנושאים הבאים:

-          אילו דרכי ביטוי הן לגיטימיות ואילו אינן ליגטימיות?

-          במצבי כעס ותסכול, אילו דרכי ביטוי אפשריות עומדות לפנינו?

(שיחה גלויה על הדברים שמפריעים; האם ומתי יש צורך להשתמש בקללות ובביטויים מעליבים?)

-          בהנחה יש איסור בחוק רק לגבי פגיעה פיסית, חישבו כיצד נתמודד עם "ביטויים לא יפים" שאינם פוגעים פיסית שכנוע, סנקציות כמו לא לשחק עם חבר/ה ועוד).

  1. הוסיפו לכרזה מהפעילות הקודמת (סיסמאות התומכות בחופש הביטוי) התייחסויות לצורך בהגבלות על חופש הביטוי.

 

 

עזרים:

 

תודה...ושוב תודה – של סילברסטיין

 

זמזם זמזום סתום,

שרבט קשקוש בלום,

המהם דרך מסרק ישן

שיר-לכת של שום-כלום.

תרקוד על המרפסת

רקוד שאין בו טעם,

תרום לעולם איזו שטות יפה

שלא היתה אף-פעם

 

מתוך: "אור בעליית הגג", בתרגום שחר ובני הנדל, הוצאת "משכל" ו"ספרי עליית הגג", תל אביב.

 

בכתה שלנו... – יהודה אטלס

 

בכתה שלנו

בהפסקות

המון ילדים

הולכים מכות.

ועוד אף פעם

לא הצליחה המורה

לגלות מי התחיל

בגלל מי זה קרה.

כי אפילו אם

היא תדע איזה

ילד הרביץ הראשון

אולי השני לפני-זה

הוציא לו לשון

או זרק עליו גיר

או הלשין למורה

או קלל את אמו

בשנה שעברה

 

מתוך: "גם הילד הזה הוא אני" בהוצאת כתר

           כל הזכויות שמורות למחבר או לאקו"ם