פעילות מספר 2:
ענישה – כמידת אשמתו בלבד
הערה: פעילויות 1 ו-2 מהוות חטיבה אחת. שתיהן עוסקות באותו הנושא ומתבססות על אותו הסיפור. |
|
להכיר את כללי ההליך ואת מטרותיו: -
הגנה על חפים מפשע (השיעור הקודם). - התאמת העונש לעבירה. |
מטרה: |
45 דקות (שיעור אחד). |
משך הזמן: |
עיון בסיפור. |
סוג הפעילות: |
עותקים מהסיפור (עמ' 105-109) כמספר הילדים בכיתה. מהלך
הפעילות: שלב א' עיון ודיון בסיפור
-
בטור אחד – והצעות להמשך בירור העובדות וסיבת הפריצה
למחסן. -
בטור שני – הצעות לענישה.
(הוא
רצה לגנוב את הממתקים: ראה עשן יוצא מהמחסן וחשש שפרצה שריפה; ביקש לשחרר כלב
שחדר למחסן ולא הצליח לצאת; בא לקחת בגדים השייכים לו).
-
אם רצה יגאל לגנוב את הממתקים, אכן מגיע לו עונש של
שתי עבירות: פריצה וגניבה. ואולם דווקא במקרה זה חשוב כי לא ילדי הכיתה יבררו את
האמת ויחליטו כיצד להגיב, שכן הם מעורבים במקרה ועלולים לגזור עליו עונש כבד
מידי. הסבירו
לילדים כי לכל עבירה מותאם עונש, וכי אין להעניש יותר מן הראוי (כקבוע בחוק). -
אם נכנס יגאל כדי לקחת את בגדיו, כי אז אין המדובר
בגניבה, אולם יש כאן בכל זאת עבירה של שבירת המנעול. יש דרכים אחרות לקבל את
הבגדים; פריצה חושפת את שאר החפצים שבמחסן לגניבה. אילו
במקרה כזו לא היו מבררים את האמת עד תומה, והיו מניחים כי יגאל אכן גנב את הממתקים,
הוא היה מקבל עונש כבד מכפי אשמתו.
שלב ב' – סיכום הנושא כולו
-
כל אדם נחשב זכאי עד שהוכחה אשמות; -
אשמה יש להוכיח רק בדרך של הליך הוגן, כדלקמן: א. יש
לברר את העובדות. ב. יש
להגדיר במדויק את ההאשמה ("שבירת מנעול", "גניבה"). ג.
העונש חייב להיות מותאם לעבירה. ד. מי
שנפגע מהעבירה לא ישתתף בחקר האמת ובהחלטה על העונש. ללא
כללים אלה עלול אדם להיפגע על לא עוול בכפו – בגופו, בנפשו ובמעמדו החברתי. 10. בקשו
מן הילדים לתת דוגמאות נוספות למקרים שבהם עשויים אנשים להיפגע מהליך בלתי הוגן.
בשלב
זה תלויות בכיתה כרזות ובהן עיקרי הנושאים שנלמדו במהלך התוכנית כולה – שוויון,
הזכות לפרטיות, חופש הביטוי והזכות להליך משפטי הוגן. |
עזרים: |