ה-1 במאי מצויין מדי שנה ברחבי העולם לביטוי הסולידריות בין פועלים וארגוני עובדים במאבק לתנאי עבודה טובים יותר.

ההפגנה הראשונה באחד במאי התרחשה בטורונטו ב-15 באפריל 1872 על ידי פדרציית ארגוני העובדים שדרשו לשחרר ממעצר 24 פועלי דפוס שהנהיגו שביתה. העצורים שבתו בדרישה להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. כיוון שהתאגדויות ושביתות היו באותו הזמן לא חוקיות,  השובתים נעצרו ופדרציית ארגוני העובדים ניצלה את ההזדמנות לקיים הפגנה למען זכויות עובדים והגבלת יום העבודה.

בעקבות הצלחת המאבק בקנדה, פדרציית ארגוני העובדים בארצות הברית פתחו בשביתה כללית בדרישה להגביל את יום העבודה ל-8 שעות. השביתה לוותה בהפגנות ומהומות בהן נהרגו כ-7 שוטרים וכ-60 מפגינים אשר לזכרם שינתה התנועה הסוציאליסטית את צבע דגלה לאדום לזכר "דם מעמד הפועלים שנשפך".

בעקבות אירועים אלו, החל מ-1889 ה-1 במאי נחגג רשמית ברחבי העולם כיום חג לפועלים.

למערך פעילות בנושא.

לפעילויות נוספות בנושא זכויות עובדים וזכויות חברתית.