יום הנכבה מציין את עזיבתם, גירושם ובריחתם של 700,000  פלסטינים שהפכו לפליטים במהלך מלחמת העצמאות. ה"נכבה" (نكبة) היא מילה בערבית שפירושה "אסון גדול" או "קטסטרופה". המילה מתייחסת להרס רוב היישובים הפלסטיניים ב-1948, להפיכת תושביהם לפליטים ולהרס התרבות והחיים הפלסטינים.

מלבד שרוב תושבי ישראל היהודים יודעים מעט על הנכבה, גם לתושבי ישראל הפלסטינים ישנו איסור ללמוד על הנכבה, על אף שזהו מרכיב מרכזי בזהות תושבי ישראל הפלסטינים וחלק מההיסטוריה של כולנו. ב-2010 הוצע חוק יום העצמאות, לפי הנוסח המקורי של הצעת החוק, מי שיציין את יום העצמאות של מדינת ישראל כיום אבל – ייאסר. ההצעה זכתה לתמיכת הממשלה אך בעקבות לחץ ציבורי הוסכם על נוסח חלופי, שלפיו יוסר הסעיף הפלילי, והענישה תתמקד בשלילת מימון ציבורי ממוסדות שיציינו את יום הנכבה, ונקבע שם חדש: הצ"ח יסודות התקציב (תיקון מספר 39) (הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה). גם בגרסה החדשה מדובר בחקיקה הפוגעת קשות בחופש הביטוי, כאשר עמדה פוליטית מסוימת נאסרת על ידי הרוב הפוליטי.

לפעילויות בנושא זכויות המיעוט הערבי.