הגעת לארכיון החומרים החינוכיים של האגודה לזכויות האזרח.
לאתר הסדנא החדש לחצו כאן >>

אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם

פורסם בתאריך 15 בדצמבר 2003
מתוך "זכויות או לא להיות – ספר פעילויות: מדריך לכל מורה בנושא זכויות אדם", שנכתב ע"י מחלקת החינוך של האגודה ופורסם בשנת 2005, ואשר מיועד לבתי הספר העל-יסודיים ולחטיבות הביניים.

אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם

ד"ר נעמי יוספסברג

לימוד של כל סוגייה חברתית, שהתוצאה שלו אינה פעולה, הוא לימוד חסר. טענה זו ברורה, בדרך כלל, כשמדובר בלימוד סוגיות חברתיות כמו איכות הסביבה או רווחתם של בעלי חיים (יש האומרים זכויותיהם של בעלי חיים). מכיוון שלימוד הסוגיות הקשורות בזכויות האדם גם הוא לימוד של סוגיות חברתיות, לא די לנו בחינוך להתנהגות שאינה פוגעת בזכויות האדם של הזולת, אלא נשאף גם להניע את הנוער לאקטיביזם חברתי, לפעולה לקידום זכויות האדם.

בפרק זה נציע מיפוי של האפשרויות לאקטיביזם חברתי בתחום זכויות האדם במסגרת בית הספר, כך שכל בית ספר, כל מורה, או כל נער ונערה, יוכלו לבחור מביניהן את המתאימה ביותר להשקפה, לאינטרסים או למזג שמאפיין אותם.

כיצד ניתן להניע נוער לפעולה?

אין לנו מתכון להצלחה בחינוך לאקטיביזם חברתי בכלל, ולקידום זכויות האדם בפרט, למעט כאשר מנהיג או מנהיגה מקרב הנוער מקבצים נערים ונערות ומובילים אותם לפעולה.

מעבר לכך, כל שנוכל להציע הוא שלוש דרכים שנמצאו אפקטיביות לקידום מחויבות לפעולה חברתית:

1. כאשר אדם מלמד אחרים, יש סיכוי שתיווצר אצלו מחויבות כלפי התוכן שהוא מלמד. מי שמלמדים מבקשים לשכנע, ויוצרים טיעונים (או מפנימים טיעונים של אחרים) שלדעתם ישכנעו. הוראה רב גילאית של זכויות האדם יכולה לסייע ליצירת מחויבות כלפי זכויות האדם אצל המלמדים, כשלב ראשון באקטיביזם לקידומן.

2. שמיעת סיפורי פעולה מקבוצת השווים גם היא בעלת פוטנציאל להשפיע. מורים ומורות לא ישכנעו נוער לפעול באותה מידה כמו נער או נערה מקבוצת השווים, שעשו, הצליחו וסיפרו. כך יקבלו השומעים רעיונות לפעולה, ויפגשו דוגמאות חיות לחיקוי, שיעידו שאפשר לפעול למען הזולת או למען החברה, גם כאשר הזמן הפנוי עמוס בחוגים, במשחקי מחשב, בצפייה בטלביזיה ובבילויים עם חברים ועם חברות.

3. למידה של הפרות של זכויות האדם – בסביבה הקרובה והרחוקה – שיש בסופה תכנון פעולה ("למדתי ש … ואני יכול/ה לעשות …."), וביצועה, היא דרך נוספת להשיג פעולה חברתית. דרך זו הולמת גישה חינוכית רווחת, שממליצה על למידה פעילה באמצעות "משימות אותנטיות".


מילים אחדות על התועלת של האינטרנט


לאקטיביזם חברתי

כשמדובר באקטיביזם חברתי בכלל, ולקידום זכויות האדם בפרט, האינטרנט אינו רק מקור למידע על מצב זכויות האדם בישראל ובעולם, אלא גם כלי תקשורת לפעולה, מפני שהוא מדיום זול יחסית עבור ארגונים חברתיים, שבמהותם אינם עסקיים, לפרסם את עצמם, וכן מפני שהוא מגיע לרבים, ואיש גם אינו שולט עליו.

לענייננו מומלץ לעשות שימוש באינטרנט גם מפני שנוער אוהב לעבוד אתו בדרך כלל, ומפני שהוא מאפשר לבנות "ידע עולם", ולקשר את הנוער אל העולם הרחב.

הרעיון ליצור תקשורת עם נוער במקומות אחרים לפעולה משותפת אינו רעיון חדש. יש דוגמאות לא מעטות של שיתוף פעולה בין ארגונים לבין כיתות נוער במדינות שונות, בעיקר בתחום איכות הסביבה. גם מורות ומורים, שמעונינים לעודד אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם, יוכלו לעודד קשרים עם ארגונים ועם קבוצות נוער במדינות שונות, באמצעות האינטרנט. ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר תמצאו דוגמאות לארגוני נוער, ששמים להם למטרה לקדם את זכויות האדם, ושמספרים על פעילותם באינטרנט.


זכויות אדם של מי לקדם?

אנו נבחין בין שני סוגי אוכלוסיות כיעד לפעולה: האוכלוסייה שהנער או הנערה שייכים אליה, ו"שאר העולם".
יתכן שהנער או הנערה בא/ה מסביבה הסובלת מפגיעה בזכות זו או אחרת מזכויות האדם, וירצו לפעול כדי לקדם את קיום הזכות הזו עבור האוכלוסייה שהם שייכים אליה, אחרי שנחשפו לרעיון זכויות האדם במסגרת הפעילות החינוכית בבית הספר.
אך יתכן גם, שהנער או הנערה ירגישו מונעים לפעולה למען מה שמכונה "תיקון עולם", למען רווחת ציבור מוחלש שהם אינם חלק ממנו.


אילו סוגי פעילות?

אנו נבחין בין שני סוגי פעילות למען קידום זכויות האדם: פעילות שמטרתה להניע את שלטונות המדינה לקיים את חובתן כלפי זכויות אלה או אחרות של אוכלוסיות אלה או אחרות, ופעילות שמטרתה לבוא במקום רשויות המדינה, ולמלא מחסור הקשור בזכות אדם זו או אחרת. יש הרואים זאת כהבחנה בין פעילות למען הצדק לבין פעילות של צדקה.

אם ניקח כדוגמה את זכות האדם למזון, הנער או הנערה יוכלו לבחור להצטרף לאחד מארגוני הצדקה שפועלים לאספקת מזון למי שאין בידם להשיגו בעצמם, או לפעול כדי שהמדינה תמלא את חובתה לדאוג שאיש לא ימצא את עצמו רעב ללחם במדינה.


היכן לפעול?

אנו נבחין בין ארבעה מעגלים של פעולה, מהקרוב ביותר אל הרחוק ביותר: פעולה למען זכויות האדם בתוך הכיתה, או בית הספר, או המשפחה; פעולה בתוך הקהילה או השכונה של הנער או הנערה; פעולה בתוך המדינה של הנער או הנערה; ופעולה בינלאומית, כלומר, פעולה למען זכויות האדם בארצות אחרות.

1. פעולות לקידום זכויות האדם בבית הספר או בכיתה:
להלן הצעות אחדות לקידום זכויות האדם בבית הספר:

  • אפשר להתחיל את תכנון הפעולה במדידת מצב זכויות האדם בבית הספר, באמצעות השאלון המופיע בנספח לפרק זה (המורים או המורות יוכלו, כמובן, להתאים את השאלות לבית הספר או לכיתה). הפעולות יתוכננו לאחר ניתוח הממצאים שנאספו באמצעות השאלון.
  • אפשר למנות "תורני זכויות" בכיתה או בבית הספר, שיתחלפו מעת לעת, עד שכל אחד ואחת יהיו תורנים. תפקידם יהיה לדאוג לכבודם של כל נער ונערה בכיתה, בהפסקה ובכל פעילות בתוך בית הספר, תוך כדי אבחון תופעות שחוזרות על עצמן. למשל, במקרה של קללות או של עלבונות משפילים, חוזרים ונשנים, הקשורים במוצא של נער או נערה (תופעה מוכרת ומצערת), יוכלו התורנים להעלות את התופעה הזו אל המודעות, ולהציע לקיים עליה דיון בכיתות ב"שפת זכויות האדם" (תוך התמקדות בזכות האדם לכבוד אנושי).
  • עוד הצעות, הקשורות בפעולה בתוך בית הספר בימים מיוחדים לאורך שנת הלימודים, או בהגברת המודעות לזכויות האדם באמצעות אומנויות הבמה, ראו בפרק 2 בספר זה.פעולות לקידום זכויות האדם בתוך המשפחה:
    אפשר להתאים את השאלון שבנספח לפרק זה למדידת המציאות של המשפחה, ולעודד את הנער או את הנערה לפעול לקידום זכויות אלה ואחרות, אם נמצא שהן נפגעות במשפחה.

2. פעולות לקידום זכויות האדם בקהילה או בשכונה:

  • אפשר להתאים את השאלון שבנספח לפרק זה כדי למדוד את המציאות של הקהילה או של השכונה, ולתכנן פעולה לאחר ניתוח הממצאים שנאספו. דוגמא להתאמת השאלון היא שאלה הבודקת את מידת הנגישות של הסביבה המיידית בקהילה או בשכונה לאנשים עם מוגבלויות: מבני הציבור – מוסדות החינוך, סניף קופת החולים, סניף הבנק, סניף הדואר – הירידה מהמדרכה אל הכביש, התאמת הרמזורים לאנשים בעלי מוגבלות בראייה וכיוצ"ב.
  • אפשר לארגן פגישות בין הנערים והנערות לבין אוכלוסיות מוחלשות, שזכויותיהן נפגעות או אינן ממומשות, כדי לבחון איתן במשותף דרכים לשיפור מצבן, בין אם באמצעות פעולה מול הרשויות ובין אם באמצעות פעולות בתוך הקהילה להקלה על מחסור זה או אחר אצל מי מחברי הקהילה.
  • אפשר לארגן "יום מודעות לזכויות האדם בקהילה", למשל תוך כדי צירוף פעולות של נוער מבתי ספר אחדים בקהילה.
  • אפשר גם ליצור קשר עם הרשות המקומית: להזמין נציג או נציגה של המועצה, להשתתף בישיבות המועצה, או ליצור שדולות של נוער כדי לקדם את ענייניו בקהילה.

3. פעולות לקידום זכויות האדם במדינה:

  • האגודה לזכויות האזרח בישראל מפרסמת כל שנה – גם באינטרנט – דו"ח שנותן תמונת מצב על קיום זכויות האדם בישראל.
    מתוך הדו"ח אפשר להציע לכיתה לבחור סוגייה שמעניינת אותה, לחקור אותה ולהציע פעולה כדי לקדם זכות אדם זו או אחרת, על פי בחירה, באמצעות עצומה, מכתבים למוסדות המדינה, תאטרון נודד בישובים שונים, משחקי ספורט להעלאת המודעות, וכיוצא באלה פעילויות.
  • אפשר להצטרף לפעולות של ארגונים, הפועלים בתחומים ספציפיים הקשורים בזכויות האדם (כגון זכויות עובדים זרים, זכויות נשים מוכות, זכויות ילדים וכיוצ"ב).

4. פעולות לקידום זכויות האדם במרחב הבינלאומי:
תוכלו להתרשם מפעולות של נוער לקידום זכויות האדם במרחב הבינלאומי דרך אתרי האינטרנט של ארגוני נוער, שכללנו ברשימה הביבליוגרפית בסוף ספר זה. האקטיביזם של ארגוני הנוער הללו מתרכז, למשל, בסיוע לילדים ולנוער שנמנעו מהם חינוך, או טיפול רפואי, או מזון; במחאה נגד עבדות ילדים במדינות שונות; או במצוקות של ילדים במקומות שיש בהם מלחמות או סכסוכים מזוינים.
ארגונים אלה יכולים לתת השראה לפעולה, אך הם יכולים להוות גם כתובת להצטרפות, בעזרת המורה לאנגלית.


מומלץ להקדיש זמן כדי לאפשר לנער ולנערה היחידים – או לכיתה שלימה – לבחור את צירוף הפעולות שמדבר אל ליבם: בקרב איזו אוכלוסייה לפעול; איזה סוג של פעולה; והיכן – בהתאם להבחנות שהצענו לעיל. מתן אפשרות הבחירה יש בו כדי להגדיל את המוטיבציה של הנער ושל הנערה לפעול.


אילו מיומנויות ניתן לפתח באמצעות אקטיביזם חברתי?

כדי להגדיל את פוטנציאל ההצלחה של אקטיביזם חברתי, נדרשות מיומנויות מסוימות, שאינן נדרשות ללימוד עיוני גרידא, למשל: מיומנויות של עבודה קבוצתית לתכנון פעולה; מיומנות שכנוע תוך כדי ניסיון לגייס מצטרפים; מיומנויות של הכנת שאלונים לסקר עמדות לפני שמחליטים על דרכי פעולה; מיומנויות של דיבור בטלפון עם נציגי/ות ציבור ושל כתיבת מכתבים (למשל כדי לבקש מידע ממוסד ציבורי, כדי להודות על תמיכה מצד ארגון, כדי לשכנע נבחר/ת ציבור לפעול, כדי להביע עמדה בעיתון, וכיוצ"ב); מיומנויות של שימוש במדיה השונים כדי לרכז תשומת לב ותמיכה (ברדיו מקומי וארצי, בעיתונות מקומית וארצית, בטלביזיה מקומית וארצית); מיומנויות של יצירת כרזות ועלונים; מיומנויות של פרסום מושך בעיתונות, ברדיו או בטלביזיה; מיומנויות של התראיינות בכלי התקשורת כדי לגייס תמיכה; מיומנויות שקשורות ביצירת אתר ידידותי באינטרנט, כדי לפרסם את הפעילות וכדי לגייס מצטרפים; ומיומנויות של גיוס כספי תמיכה מהקהילה, מנדבנים ומארגונים עסקיים.

אנו ממליצים לפתח את המיומנויות הללו תוך כדי הפעילות, בין השאר באמצעות לימוד ממי שהצליחו.


שאלון למדידת הטמפרטורה של זכויות האדם


בבית הספר שלי

השאלות שבשאלון תואמות את רשימת הזכויות שב"ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", וקשורות לזכות האדם לחינוך כפי שמופיעה בסעיף 26 (2) בהכרזה:

"החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסודיות"

כאשר מוזכרת הפליה בשאלון, מדובר בהפליה על רקע רבגוני: גזע, צבע, מין, גיל, לשון, אמונה דתית, דיעה (פוליטית או אחרת), מוצא (לאומי או חברתי או תרבותי), רכוש, נטייה מינית, יכולת גופנית/שכלית, חוג החברים/ות, ידידות, ובחירה בסגנון חיים.

תוצאות המשאל תאפשרנה להעריך את אקלים בית הספר ב"משקפיים" של "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם".

הפעילות מתאימה לתלמידי/ות כיתות ז` – יב`, למורים/ות, להורים ולמנהלים/ות


הנחיות

מדדו את הטמפרטורה של זכויות האדם בבית הספר. ליד כל היגד סמנו במספר עד כמה הוא מתאר את בית הספר. קחו בחשבון את כל יצורי האנוש בבית הספר (תלמידים/ות, מורים/ות, מנהלנים/ות וכו`). בסוף חברו את התוצאות ותנו ציון כולל לבית הספר.


סולם ההערכה

1 – אף פעם
2 – במידה מועטה
3 – במידה מסוימת
4 – במידה רבה
5 – תמיד
0 – לא יודע/ת

1. ביה"ס שלי הוא מקום שבו תלמידים/ות מרגישים/ות ביטחון אישי (סעיפים 3, 5 בהכרזה).

2. כל התלמידים/ות בביה"ס שלי מקבלים/ות מידע שווה ועידוד שווה בעניין ההזדמנויות שיש להם/ן ללמוד ולהתפתח (סעיף 2 בהכרזה).

3. אין הפליה בין חברי/ות קהילת ביה"ס בגלל סגנון החיים שבחרו, הידידים/ות שבחרו, או פעילויות שמחוץ לביה"ס (סעיפים 2, 16 בהכרזה).

4. ביה"ס שלי דואג לשוויון בנגישות, במשאבים, ובפעילויות לכל מי שנמצא/ת בו (סעיפים 2, 7 בהכרזה).

5. חברי/ות קהילת ביה"ס שלי יתנגדו לפעולות שיוצרות הפליה או להתנהגויות משפילות (סעיפים 2, 5, 7 בהכרזה)

6. כאשר מישהו/י בביה"ס שלי משפיל/ה או מפר/ה את הזכויות של מישהו/י אחר/ת, מסייעים לו/ה ללמוד איך לשנות את התנהגותו/ה (סעיף 26 בהכרזה).

7. לחברי/ות קהילת ביה"ס שלי אכפת שאתפתח במלוא אישיותי, ולשם כך אני מקבל/ת סיוע ככל שאני צריך/ה (סעיפים 3, 22, 26 בהכרזה).

8. כאשר מתקבלות בהנהלה תלונות על הטרדה או על הפליה, היא נוקטת צעדים לתיקון (סעיפים 3, 7 בהכרזה).

9. במקרים הקשורים בהפרת משמעת (כולל השעיה והרחקה), מובטח לכל חברי/ות קהילת ביה"ס שלי יחס הוגן, בלא משוא פנים, בקביעה של אשמה ובהטלת העונש (סעיפים 6, 7, 8, 9, 10 בהכרזה).

10. בביה"ס שלי לא מטילים עונשים משפילים או מתייחסים ביחס משפיל כלפי אף אחד/ת (סעיף 5 בהכרזה).

11. כאשר מאשימים מישהו/י בביה"ס שלי במעשה לא נאות או בעבירה, מניחים שהוא/היא זכאי/ת עד שהוכחה אשמתו/ה (סעיף 11 בהכרזה).

12. בביה"ס שלי מכבדים את המרחב הפרטי שלי ואת רכושי הפרטי (סעיפים 12, 17 בהכרזה).

13. קהילת ביה"ס שלי מקבלת בברכה תלמידים/ות, מורים/ות ומנהלנים/יות וכל שאר הצוות, ממוצא ורקע תרבותי מגוונים, כולל מי שלא נולדו בישראל (סעיפים 2, 15 בהכרזה).

14. בביה"ס שלי יש לי החירות לבטא את אמונתי ואת עמדותי (הפוליטיות, הדתיות, התרבותיות וכו`) (סעיף 19 בהכרזה).

15. בביה"ס שלי מקפידים להציג מגוון של קולות ונקודות מבט (למשל בקשר עם מגדר, גזע, מוצא אתני, נטייה מינית ועמדה אידיאולוגית) בכיתה, בספרי הלימוד, בספריה, ובאסיפות בביה"ס (סעיפים 2, 19, 27 בהכרזה).

16. בביה"ס שלי יש לי או לכל תלמיד/ה ההזדמנות לבטא את הרקע התרבותי דרך מוסיקה, אמנות וכתיבה (סעיפים 19, 27 בהכרזה).

17. בביה"ס שלי ניתנת הזדמנות לכולם/ן להשתתף (באופן אישי או כקבוצה) בקבלת החלטות דמוקרטיות בעניינים הקשורים למדיניות ולכללי ביה"ס (סעיפים 20, 21 בהכרזה).

18. בביה"ס שלי יש לכולם/ן זכות ליצור קבוצות בתוך ביה"ס, כדי לקדם את זכויותיהן או את הזכויות של זולתם (סעיפים 19, 20, 23 בהכרזה).

19. חברי/ות קהילת ביה"ס שלי מעודדים זה את זו ללמוד על סוגיות חברתיות הקשורות בצדק, באיכות הסביבה, בעוני, ובשלום (המבוא וסעיפים 20, 26 בהכרזה).

20. בביה"ס שלי אני לוקח/ת על עצמי אחריות להבטיח שיצורי אנוש אחרים אינם מופלים לרעה, או מתנהגים בדרכים שמקדמות את הביטחון האישי ואת תחושת הרווחה של כל קהילת ביה"ס (סעיפים 1, 29 בהכרזה).

הטמפרטורה המקסימלית האפשרית = 100 מעלות של זכויות האדם.

הטמפרטורה של ביה"ס שלי = _____________


מתוך:
D. Shiman & K. Rudelius-Palmer, Economic and Social Justice: A Human Rights Perspective (Minneapolis: Human Rights Resource Center, University of Minnesota, 1999), http://hrusa.org/hrmaterials/temperature/cite

תרגום ועיבוד: מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל


לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".

על הספר "זכויות או לא להיות" ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו, כולל קישורים לפרקים

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:

קטגוריות: מערכי פעילות

אפשרות התגובות חסומה.