מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח מאמינה, כי חינוך למודעות ולהבנה של זכויות האדם מחזק את הזהות האזרחית החיונית לבנייתה של חברה דמוקרטית אמיתית. הספר "זכויות או לא להיות, ספר פעילויות לכל מורה" מציע דרכי חינוך למחויבות לזכויות האדם באמצעות הקנייה של ידע, הבנה ויכולת ניתוח; וכן כלים לקיום דיאלוג פתוח ומתלבט (גם עם בעלי דעות אחרות), המאפשר להעריך ולכבד תרבויות אחרות ולהפנים תפיסת עולם של זכויות האדם, שראוי כי תהיה נחלת כולנו.

בספר פרקים תיאורטיים על הבסיס הרעיוני של תפיסת עולם זו, על הגישה החינוכית המנחה את הצעותינו לפעילויות, ועל אפשרויות והצעות להפעלת נוער לקידום זכויות האדם.

במהלך עבודה רבת שנים עם מקבלי החלטות במשרד החינוך, עם מסגרות להכשרת מורים, עם צוותי ניהול והוראה ועם תלמידים ותלמידות בבתי-ספר, זיהינו את הקשיים ואת הצרכים של הצוות החינוכי המבקש להתמודד עם סוגיות הקשורות לזכויות האדם. הספר מנסה לענות על הצרכים הללו, ולסייע לכל מורה להתגבר על הקשיים, כי תפיסתנו היא שעל כל צוות ההוראה להיות שותף לחינוך לערכים.

הספר מזמין את המורה לעשות שימוש בחומרים אקטואליים, ולהתייחס להתנהלות הבית ספרית בחינוך לזכויות האדם.

 

הערה לשונית
השפה העברית קוראת תגר על מי שרוצה לקיים שוויון בין המינים, כמונו.

נדרשנו ללהטוטנות לשונית כדי לבטא את התפיסה, שאין הבדל בין המורה-האישה לבין המורה-הגבר, ובין התלמיד לבין התלמידה, ובו בזמן למנוע ככל האפשר תחושה של סרבול במהלך הקריאה.

לרוב הצלחנו לעקוף את המשוכה. כשלא מצאנו דרך חלופית, נקטנו את לשון שני המינים. לעיתים גם נכנענו.

התוצאה היא מעין שעטנז לשוני, מבחינה זו. ברם, זו התוצאה הטובה ביותר שהצלחנו להגיע אליה.

נשמח לקבל כל הצעה לשיפור, גם בעניין זה.

 

על הספר ועל התפיסה החינוכית שמנחה אותו

ד"ר נעמי יוספסברג

 

מהי התפיסה החינוכית של הספר?

החינוך הפורמלי הוא רק סביבה אחת, שנחשבת ראויה לכלול בה את החינוך למחויבות לזכויות האדם. העוסקים בכך מבקשים להשפיע בקרב כל הגילאים, מהגיל הרך ועד חינוך מבוגרים, ובכל זירות הפעילות האנושית, מהמשפחה, דרך יחסים בין בני אדם במסגרת של עבודה במקצועות שונים, ועד יחסים בין זרים במסגרת מדינה. בכל זירות הפעילות הללו יש סיכון של ניצול לרעה של סמכות ושל כוח, שנובעים מתפקידים או מזהויות חברתיות, וכתוצאה יש גם סיכון של פגיעה בזכויות האדם של מי שמוצאים את עצמם חלשים.

מי שעוסקים בחינוך למחויבות לזכויות האדם מסכימים ביניהם, שדרך החינוך בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לאפקטיביות היא זו שיוצרת סביבה של למידה פעילה, שמזמנת התנסויות רגשיות ושכליות כאחד. אין ביניהם גם מחלוקת, שראוי – בסביבת הלמידה הזו – לצאת מתוך תכנים הקרובים לעולמם ולחייהם של הלומד ושל הלומדת.

דרך החינוך הזו הולמת גם את מגמות החינוך בעשורים האחרונים, עם פריחתה של הגישה הקונסטרוקטיביסטית בהוראה ובלמידה בכל הגילאים, שרואה את הלומד ואת הלומדת שותפים פעילים ביצירת ידע, ואת המורה יותר מנחה ופחות "מעביר/ה מידע", על כל המשתמע מכך ללמידה: למידה פעילה, בין אם אישית ובין אם שיתופית, בין אם בקבוצות קטנות ובין אם במליאת הכיתה.

זו גם התפיסה החינוכית שבבסיס ספר הפעילויות הנוכחי. מכיוון שלגישתנו הרעיון של זכויות האדם הוא רעיון נורמטיבי שענינו החברה הראויה (כפי שנטען בפרק הבא), העשייה החינוכית שלנו נתפסת על ידינו כמרכיב של חינוך למחויבות לערכים (שיש מי שמכנים "חינוך ערכי"). לכן מטרתנו היא חינוך למחויבות לזכויות האדם, ולא רק הוראה של זכויות האדם לשם הכרתן.

לשם מה?

מכאן ארבע המטרות של החינוך למחויבות לזכויות האדם, שמנחות את הפעילויות בספר זה: יצירת ידע על זכויות האדם, ועל מידת קיומן או הפרתן בימינו באזורים שונים בעולם; פיתוח מיומנויות, בעיקר מיומנויות חשיבה ב"משקפי זכויות האדם" ודיבור ב"שפת זכויות האדם"; פיתוח רגישות לאירועים שמעורבות בהם – או שיכולות להיות מעורבות בהם – זכויות האדם, בין אם אירועים שהפרט נוטל בהם חלק ובין אם אירועים שהוא לומד עליהם מאחרים, כולל מהמדיה; והתנהגות המקיימת במודע את זכויות האדם – שומרת על הפרט מפני היפגעות ומפני פגיעה בכל זולת שהוא בא אתו במגע, במעגלי החיים השונים.

מה יש בספר, וכיצד להשתמש בו?

הספר כולל פרקים תיאורטיים על זכויות האדם ועל החינוך למחויבות לזכויות האדם, והצעות לפעילויות ולדיונים במליאת הכיתה, בחלוקה לשישה נושאים: הרעיון והפרקטיקה של זכויות האדם בכלל; הזכות לכבוד אנושי (dignity); הזכות לשוויון; זכויות הילד; חירויות; והזכות להליך הוגן. מומלץ להתחיל בפעילויות על זכויות האדם בכלל. אלה יחשפו את התלמידים ואת התלמידות לשפת זכויות האדם, ויקנו להם/ן כלים לבירור ולניתוח אירועים בשפה זו.

סדר הפעילויות הנוספות נתון לבחירת המורה. בכל פרק מופיעות מספר הצעות לפעילות. הריבוי מאפשר למורה לבחור את הפעילות שמתאימה ביותר הן לתחום התוכן והן למאפייני הכיתה. אמנם, המלצתנו היא להפעיל קבוצות של עד 20, אך את רוב הפעילויות ניתן להעביר גם בכיתה שלמה, של 40 תלמידים.

לקראת הפעילות תוכלו להיעזר במקורות להעמקת הידע, שמומלצים בהערות שוליים בכל פרק, ובמקורות הבסיסיים שמופיעים ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר. בנוסף, מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל מציעה סדנאות "מבוא לזכויות האדם" לצוותי חינוך, ותשמח גם לייעץ בתכנון ההוראה בכיתות.

מי המורה?

כל מורה, בין אם מחנך/ת הכיתה ובין אם מורה מקצועי/ת, בין אם יועץ/ת ובין אם רכז/ת מקצוע, מפני שלדעתנו ניתן לשלב את ההתייחסות אל הרעיון ואל הפרקטיקה של זכויות האדם בכל אחד ממקצועות הלימוד, ובכל פעילות של בית הספר, כפי שנציע בהמשך.

היכן ומתי?

בכל מקום ובכל זמן.
מובן מאליו, שהפעילויות המוצעות בספר יכולות להצטרף למגוון העשייה הבית-ספרית ביום זכויות האדם, ביום זכויות הילד וביום המשפחה, וכן בלימודי האקטואליה. ביום זכויות האדם מומלץ לתכנן, בנוסף לפעילויות בכיתות, גם טקס, ולארח מרצים/ות ונציגי/ות קבוצות באוכלוסייה, או כל פעילות אחרת המעניקה ליום צביון של חג. נשמח לסייע לכם בבניית היום.

ראו הצעות נוספות, ורבגוניות, לפעילות בבית הספר לציון יום זכויות האדם בחוברת: עשה לך חג: יום זכויות האדם, בהוצאת האגודה לזכויות האזרח בישראל, 1999.

גם מועדי ישראל יכולים להוות הזדמנות לחשוף את התלמידים ואת התלמידות לרעיון זכויות האדם. חג הפסח, למשל, יכול להוות הזדמנות ללמוד על הזכות לחירות ועל הפרותיה במקומות שונים בעולם (במעצרי שווא, בעבדות ילדים ונוער, בסחר בבני אדם וכיוצ"ב; מקור טוב למידע על הפרות של הזכות לחירות הוא הדו"ח השנתי של ארגון אמנסטי. תקציר מפורט בעברית ניתן למצוא באתר של ארגון אמנסטי – סניף ישראל; חג השבועות – ומגילת רות הקשורה בו – יכול להוות הזדמנות ללמוד על הזכויות החברתיות והכלכליות שברשימת זכויות האדם, ולדון בשאלות של צדק כלכלי.

אך מעבר לכל אלה, לאורך שנת הלימודים ניתן לשלב את החינוך למחויבות לזכויות האדם בתכניות הלימודים של תחומי התוכן השונים, בצמתים מתאימים, ולנהל מבחר מהפעילויות המוצעות בספר זה, על פי בחירת המורה.

אפשר גם, שצוות ההוראה של בית הספר יתאחד לעסוק בתחום התוכן של זכויות האדם, במקצועות הלימוד השונים, בעת ובעונה אחת, כפרק בתכנית הלימודים השנתית לכל בית הספר.

הנה דוגמאות אחדות:

• החינוך הגופני והספורט יכולים לשמש הזדמנות להיחשף לזכות להליך הוגן ולגבולותיה של הזכות לחופש הביטוי (במציאות של אלימות מילולית בספורט). ניתן, למשל, לנתח ידיעות בעיתונות הספורט – הכתובה והאלקטרונית – ב"שפה של זכויות האדם", פעילות המוצעת ביחידת הפעילויות הראשונה.
  
  ראו גם פעילות בקנדה לקידום אוכלוסיות מוחלשות באמצעות ספורט, כולל קידום זכויות האדם:
  http://commonwealthgames.ca/site/InsidePages/index_e.aspx?ArticleID=12
  
• פרקים שונים בלימודי היסטוריה – בכל גילאי חטיבת הביניים – עוסקים בזכויות האדם. מומלץ להתעכב על הפרקים הללו, ולשלב פעילויות שיובילו להבנה טובה יותר של רעיון זכויות האדם, של הפרתן בתקופות שונות, ושל מאבקי קבוצות שונות לזכות בהכרה בזכויותיהן, במיוחד בזכות לחירות ובזכות לשוויון.
• לימודי מקרא יכולים גם הם להוות הזדמנות להיחשף לזכויות האדם. תוך כדי התעכבות על סוגיות ערכיות באירועים המסופרים במקרא אפשר לנתח סיטואציות שיש בהן יחסי סמכות וכוח בין בני אדם, על רקע תפקידים וזהויות, ולשוחח על תקופת המקרא בהשוואה לימינו, בין השאר בהקשר זכויות האדם. הפעילויות שבספר זה יכולות להועיל.
  
  מומלץ להיעזר בספרו התמציתי של חיים ה. כהן, זכויות אדם במקרא ובתלמוד, ספריית "אוניברסיטה משודרת", תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989.
  
• בלימודי גיאוגרפיה תוכלו לשלב פעילויות להכרת הרעיון של זכויות האדם, כמבוא לעבודת חקר על מצב הקיום של זכויות האדם במקומות שונים בעולם, ועל פעילויות של נוער בעולם לקידום זכויות האדם באזורים שונים.
  
  ראו, למשל, מקורות מקוונים לאקטיביזם של נוער ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר. ראו גם הפרק על אקטיביזם של נוער.
  
• בלימודי מתמטיקה תוכלו להדגים את שימושיה של המתמטיקה בפעילות הכלכלית של המדינה ושל המגזר העסקי, ולהעלות שאלות של צדק כלכלי, שיש להן נגיעה לזכויות האדם הכלכליות והחברתיות. כמבוא לסוגיות אלה ניתן לנהל פעילויות המופיעות בספר זה, ולקשר אותן לזכויות הכלכליות שברשימת זכויות האדם.
• לימודי אנגלית כשפה זרה יכולים להוות הזדמנות להיחשף לתכנים הקשורים בזכויות האדם: החל מסיפורים על נוער במדינות שונות ברחבי העולם שזכויות האדם שלו נפגעות תדיר, ועד התקשרויות באמצעות האינטרנט עם ארגונים של נוער הפועלים לקידום זכויות האדם, בין אם זכויות האדם האזרחיות והפוליטיות ובין אם זכויות האדם החברתיות והכלכליות. (ראו כתובות של ארגונים ברשימה הביבליוגרפית בסוף הספר). הפעילויות שבספר זה יכולות לשמש מבוא להבנת רעיון זכויות האדם ולהיכרות עם רשימת זכויות האדם.
  
  ראו גם יחידות לימוד שמציעה רשת אמית לשיעורי אנגלית כשפה זרה, ללימוד על זכויות הילד:
  www.amit.org.il/learning/english/childrensrights/index.htm, www.amit.org.il/learning/english/unit19.htm
  
• בלימודי תולדות האמנות הפלסטית תוכלו לשלב פרק העוסק בשימוש באמנות בתקופות שונות (ציור, פיסול, כרזות, עטיפות של ספרים ושל כתבי עת לנוער, בולים – כולל אלה של השירות הבולאי של האו"ם), לביטוי אמירות חברתיות הקשורות בזכויות האדם. זו גם הזדמנות לדון ביכולתה של האמנות הפלסטית להשפיע על שינוי חברתי. בהכשרה ליצירה אמנותית אפשר לעודד את התלמידים ואת התלמידות להביע רעיונות חברתיים הקשורים בזכויות האדם. תכני הפעילויות שבספר יכולים לשמש מקור להבנת מניעי יצירותיהם של אחרים, כמו גם מקור להשראה ליצירה.
• כך גם בלימודי אמנויות הבמה (תיאטרון, מחול, מוסיקה) וקולנוע. האמנויות הללו משופעות באמירות חברתיות הקשורות בזכויות האדם, במיוחד כמחאה נגד משטרים מדכאים או לקידום השלום והרווחה בעולם. זו גם הזדמנות לדון ביכולתן של האמנויות הללו להשפיע על שינוי חברתי. גם כאן, תכני הפעילויות שבספר יכולים לשמש מקור להבנת מניעי יצירותיהם של אחרים, בלימודי תולדות האמנויות הללו, כמו גם מקור להשראה ליצירה בהכשרה ליצירה אמנותית.
• בלימודי מדעים וטכנולוגיה תוכלו לשלב פרק העוסק בדילמות אתיות שמלוות שימוש בטכנולוגיות מסוימות. רוב הדילמות קשורות בסיכון של פגיעה בזכויות האדם. יש פעילויות בספר, שיכולות לסייע להסתכל בדילמות הללו ב"משקפי זכויות האדם", ולדון בהן באורח מובנה ופורה תוך כדי שימוש ב"שפת זכויות האדם".
• ולבסוף, גם לימודי מיומנויות שימוש במחשב יכולים להוות הזדמנות לחשוף את התלמידים לתחום של זכויות האדם. לתרגול ייצוג נתונים בעזרת התוכנה "אקסל" (Excel) תוכלו, למשל, לעודד את התלמידים ואת התלמידות להיעזר באינטרנט כדי למצוא נתונים על הפרות של זכויות האדם בישראל ובמקומות שונים בעולם, או על פעילויות של ארגונים חברתיים בכלל ושל ארגוני נוער בפרט, ברחבי העולם, לקידום זכויות האדם במדינות שהאוכלוסיה שלהן נתונה למשטר מדכא או לעוני, לרעב, לתחלואה ולתמותה קיצוניים. גם מצגות שילמדו התלמידים להכין בעזרת התוכנה "פאוארפוינט" (PowerPoint) יכולות לכלול תכנים הקשורים בזכויות האדם. תוכלו למצוא בספר זה המלצות למקורות מידע מקוונים, הן ברשימה הביבליוגרפית המרוכזת והן בהערות שוליים הפזורות בפרקים השונים.

איך מלמדים ואיך מחנכים?

מה תפקיד המורה? בעיקר הנחייה סדנאית. לדעתנו, סדנא היא שמאפשרת התמודדות עם סוגיות של זכויות האדם, מפני שמעורבות בהן תפישות עולם ועמדות על מה שראוי בכלל ביחסים בין בני אדם, ובפרט איך ראוי לרשויות השלטון לפעול. לפני שתגשו להנחיית הפעילויות, חשוב שתזכרו כי בקבוצה המונחית במסגרת סדנא יש שתי התרחשויות בעת ובעונה אחת: יצירת ידע ותהליכים קבוצתיים.

א. יצירת ידע: הפעילות נעשית בקבוצות קטנות, בהנחיית המורה. התכנים – מושגי היסוד, התפיסה הבסיסית של רעיון זכויות האדם והמידע על הנעשה בישראל ובעולם בתחום זכויות האדם – נבנים תוך כדי חיבורם לחוויות יומיומיות של הנוער. העבודה בקבוצות קטנות, ועיבוד התכנים כך שיהפכו רלבנטיים לחוויות היומיום של הנוער, מאפשרים לתוכן להפוך בסיס להתמודדות עם דילמות יומיומיות, בסיטואציות שהתלמיד והתלמידה מצויים בהן במעגלים השונים של חייהם.

ב. לצד יצירת ידע, מהווה הפעילות הזדמנות לקבוצה לבחון ולנתח את התהליכים הקבוצתיים שלה עצמה ב"משקפיים של זכויות האדם". כך, לצד למידה של תוכן, מתקיימת למידה חווייתית הלכה למעשה, ופיתוח התנהגות של עבודה בקבוצה שמקיימת את זכויות האדם. ההנחה היא, כי התנהגות המקיימת את זכויות האדם של הזולת ניתנת ללימוד ולשיפור, דרך התנסות והיחשפות לסיטואציות מציאותיות. הקבוצה מהווה הזדמנות לפתח התנהגות כזו.

הנה עצות אחדות, שיוכלו לסייע בניהול הפעילויות באופן סדנאי:

• נסו להקפיד על קיום הפעילויות בקבוצות קטנות (עד 20 משתתפים). מסגרת מוקטנת זו תסייע רבות במימוש המטרות של הפעילויות. אך אם אילוצי סביבת העבודה אינם מאפשרים זאת, אל נא תוותרו על הפעילות. מוטב פעילות של כיתה שלימה מאשר העדר כל פעילות.
• שימו לב לבניית רצף הפעילויות באופן שיצור הדרגתיות וקשר ביניהן, כך שידע ומיומנויות ייבנו באופן הגיוני.
• קבעו מסגרת: הציגו בפני הכיתה את גבולות הזמן ואת מה שמצופה ממנה כסטנדרטים של העבודה בסדנא. הקפידו להסביר מה מותר ומה אסור.
• מבחינת האקלים הקבוצתי – הקדישו זמן לקביעת צורת הישיבה, ושימו לב לשפת הגוף שלכם/ן (האם היא מזמינה להשתתפות? מסויגת?).
• השתמשו בסוגים שונים של פעילויות, ככל שתרגישו נוח איתן. הגיוון ייצור עניין וחוויה. אפשרו והגבילו – התייחסו לסיפורים ולחוויות העולות מהמשתתפים, אך זכרו את המטרה של הפעילות, וסננו נושאים כדי למנוע "הצפה".
• סכמו כל פעילות, ואפשרו מקום למשוב.
• תנו מקום לקונפליקטים ולדילמות. אין צורך שתבואו עם "התשובה הנכונה", מכיוון שלדילמות שעניינן זכויות האדם אין כאלה. התפקיד העיקרי של המורה הוא לאפשר את הקולות השונים – את התפיסות הערכיות השונות או את האינטרסים השונים – לשקף אותם ולהדגיש אותם ואת המתחים בקבוצה סביב דיעות שונות. כמו כן, נסו ליצור פרובוקציות ודילמות על ידי שאלות פתוחות, או על ידי הצגת חלופות. כל אלה יתרמו רבות לעושרה של הסדנא.

אחרי שהצענו את כל זאת, שיטות ההוראה שמאפיינות את הפעילויות שבספר הן רק חלק משיטות ההוראה שמציעה הספרות הדידקטית העוסקת בחינוך למחויבות לזכויות האדם. לכן נציע, שתראו בספר הזה רק נקודת מוצא.

ספרי הפעילויות שכללנו ברשימה הביבליוגרפית כוללים דגמים רבים של פעילויות, למשל: סיעור מוחות לחשיבה על פתרונות אפשריים של בעיות חברתיות; ניתוח מקרים בדיוניים וממשיים; השגת מידע באמצעות ראיונות ושאלונים בקהילה, או באמצעות סיורים לימודיים; השגת מידע באמצעות חקרשת; משחקים; ביטוי יצירתי במדיה שונים; דגמים שונים של דרמטיזציה (תיאטרון רחוב, תיאטרון בובות, משחק תפקידים); משפט מבוים; חקר; פשר דימויים בצילומים, בציורים, בקומיקס ובקריקטורות; כתיבת יומן; מצגות; פאנל מומחים.

הרשימה הזו עשויה לשמש מקור לרעיונות נוספים. מחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח תשמח ללמוד מניסיונכם/ן, ולהוסיף במהדורה הבאה של הספר פעילויות שהביאו לכן/ם חוויה של הצלחה בהוראה ובהנחיה.

תודות
ספר זה לא היה יוצא לאור ללא התרומה העצומה של ד"ר נעמי יוספסברג, מנחה ועמיתה במחלקת החינוך, ושל נועה זנדבנק, רכזת חינוך לתחום מערכת החינוך.

הספר הוא פרי הניסיון המצטבר במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח. רבים וטובים לקחו חלק בפיתוח התורה שבעל-פה, שהועלתה כאן על הכתב, חברי צוות המחלקה לדורותיהם, מנחי הסדנאות ואנשי חינוך השוקדים על המשימה של חינוך לזכויות אדם במוסדות חינוך, ביניהם: טלי בן-גל, תמי הראל בן-שחר, תמר זילברשטיין, יותם חותם, נאוה רוזן, גלית בכור. לכולם תודה.

כמו כן ברצוני להודות לאלדד להמן על ההגהה ועריכת הלשון, שנעשתה בהתנדבות; לדן יקיר, שהעיר הערות חשובות ומועילות; ולכל מי ששמה או שמו נשמט בטעות ועל כך אני מתנצלת מראש.

דובית אטר

מנהלת מחלקת החינוך

 

 העושות והעושים במלאכה:

יוזמה והנחייה: דובית אטר

כתיבה: נועה זנדבנק ונעמי יוספסברג

הגהה ויעוץ לשוני: אלדד להמן

עיצוב גרפי ואיורים: נעמה בנזימן

ביצוע גרפי: נועה ליכטינגר

עיצוב סמלים: ענת קלימן

© כל הזכויות שמורות.
האגודה לזכויות האזרח בישראל (2005)

לתגובות והערות על הפעילויות ולהזמנת החוברת אפשר לפנות דרך עמוד "צרו קשר".

 

פרקים נוספים:

מבוא: מהן זכויות האדם, ומה תפקידן בחברה שלדעתנו ראוי לחיות בה?

פרק ראשון: פעילויות בנושא זכויות האדם – כללי

פרק שני: פעילויות בנושא הזכות לכבוד

פרק שלישי: פעילויות בנושא הזכות לשוויון

פרק רביעי: פעילויות בנושא זכויות ילדים

פרק חמישי: פעילויות בנושא חירויות

פרק שישי: פעילויות בנושא הזכות להליך הוגן

אקטיביזם של נוער לקידום זכויות האדם

ביבליוגרפיה מומלצת