הזמנה לשיחה חינוכית בנושא זכויות עובדים ומאבקי עובדים

פורסם בתאריך 3 במאי 2009
לרגל האחד במאי – יום הפועלים הבינלאומי

שרף חסאן

 

הפגיעה הקשה בזכויות העובדים בישראל ובעולם, שרק הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, מחייבת אותנו כמחנכים לשוחח עם תלמידינו על זכויות עובדים ועל מאבקי עובדים. האחד במאי – יום הפועלים הבינלאומי, מעניק לנו הזדמנות לדון בנושא כאוב זה עם תלמידינו.

מורים ומורות בישראל היו מעורבים בעצמם בשנים האחרונות במאבקים עיקשים על זכויותיהם כעובדים. מאבקים אלה חידדו עוד יותר את הציפייה ואת הצורך בכך שאנשי חינוך יעסקו בנושאים אלו – לא רק בשל סולידריות של המורים עצמם עם עובדים אחרים במשק, אלא גם ובעיקר מכיוון שזכויות עובדים ומאבקי עובדים הם תכנים בעלי חשיבות עצומה לדיון על מהות החברה והמדינה הדמוקרטית, ועל מעמד זכויות האדם בתוכן. למרות זאת, דומה כי בשנים האחרונות נעלמו נושאים אלה מסדר היום החינוכי בישראל. כיום, אזכור של האחד במאי בבתי הספר, כפי שהיה נהוג רק לפני כשני עשורים, כמעט ולא עולה על הדעת.

החינוך, כמובן, אינו מתרחש במנותק מהחברה. המגמות הניאו-ליברליות והשינויים המבניים בכלכלה ובחברה בעשורים האחרונים, הפכו את המושג "זכויות עובדים" לדבר שאפשר לוותר עליו. בשם היעילות וההשתלבות בשוק הגלובלי פגעו המעסיקים, בהסכמת קובעי המדיניות, בתנאי ההעסקה ובזכויות שהעובדים הצליחו להשיג לאחר מאבקים ממושכים. החלשת האיגודים המקצועיים פגעה גם ביכולתם של העובדים להיאבק על זכויותיהם.

עולם הערכים שהכשיר את השינויים הללו, הוא גם זה אשר דחק את שיח זכויות העובדים מסדר היום הציבורי וממערכת החינוך.

אולם התוצאות הקשות של הפגיעה בזכויות העובדים (כגון תנאי העסקה ירודים של חלק גדול מהעובדים, תופעה של עובדים עניים, התרחבות הפערים החברתיים והעוני והתרחבות האבטלה), הביאו גם להתעוררותו של דיון ציבורי ביקורתי בנושא זכויות עובדים. את הדיון הזה, שמתקיים כיום באמצעי התקשורת ובמקומות נוספים, חשוב להחדיר גם למערכת החינוך. התלמידים, יש לזכור, הם עובדי המחר, אך יותר מכך – רבים מהם נמנים גם על עובדי ההווה. כאשר הם מתנסים בעבודה בחופשות או אחרי שעות הלימודים, רבים מהם חווים ניצול מתסכל. אסור למערכת החינוך להזניח את הנושא הזה.

במהלך השיחה החינוכית בין המורים לתלמידים, חשוב לעמוד על מספר נקודות:

זכויות עובדים אינן רק חלק מ"אג'נדה" פוליטית כזו או אחרת. הן חלק בלתי נפרד מזכויות אדם, כפי שהדבר אף מתבטא בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. כך, בין השאר, מצוין בהכרזה כי כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה; כי כל אדם זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה, ללא אפליה; כי כל עובד זכאי לשכר הוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום ראוי, וכי כל אדם זכאי להצטרף לאגודות מקצועיות ולאיגודי עובדים. כן מציינת ההכרזה כי כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה להגבלת שעות העבודה במידה וחופשה בתשלום – ערכים שנשכחו בעידן ה"וורקהוליזם".

נושא זכויות העובדים ומאבקי עובדים רלוונטי לתלמידים, גם בשל העובדה שבתוך כמה שנים, מי יותר מי פחות, יהפכו גם הם לחלק משוק העבודה, ועל כן כל פגיעה בזכויות העובדים בישראל עלולה לגרום לפגיעה בעתיד שלהם. יתרה מכך, חשוב לחדד כי מאבקי זכויות אינם בהכרח "הפרעה לסדר" אלא להיפך, מעורבות לגיטימית וחשובה של אזרחים צעירים במדינה דמוקרטית.

נושא זכויות העובדים יכול להיות הזדמנות חשובה לעידוד שיח ביקורתי בכלל: אפשר לדבר על השיח הכלכלי הדומיננטי, על נציגיו ועל מידת החשיפה שלהם, לעומת הביקורת על שיח זה, שאינה תמיד זוכה לאותה רמת חשיפה.

בתקופה זו, שבה אנחנו שומעים חדשות לבקרים אודות מאבקי עובדים, פיטורין המוניים ופגיעה בזכויותיהם של עובדים, אפשר וראוי לשוחח עם התלמידים על נושאים אלה כל יום, ולא רק לרגל האחד במאי. ובכל זאת, אם הנושא טרם נדון – זו יכולה להיות הזדמנות טובה להחזרת זכויות העובדים לסדר היום החינוכי בישראל.

לשיתוף והדפסה:
  • Print
  • Facebook
  • Twitter
  • email

תגיות:,

קטגוריות: מאמרי דעה

הוספת תגובה