דומה שמבין שלל זכויות האדם, הזכות לקיום בכבוד מעלה קשיים גדולים במיוחד. מהו למעשה "קיום בכבוד"? כיצד יש לקבוע כי רמת חיים מסוימת מצויה מתחת לרף הקיום בכבוד? האם קיום בכבוד הוא דבר מה אבסולוטי, או שמשמעותו משתנה ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה?
מהגדרת הזכות לקיום בכבוד משתמע שהיא מחייבת את המדינה להגן על האזרחים מפני מחסור חומרי: רעב, מקום מגורים, לבוש וכיוצא בזה. עם זאת, אפילו בהגדרה פשוטה זו צצים מיד סימני שאלה: האם התביעה לקיום בכבוד כוללת בהכרח חיבור לחשמל ולמים? האם על המדינה לספק את המינימום ההכרחי הדרוש ? קורת גג מעל לראש ותו לא ? או שעליה לדאוג לקיום ראוי ביחס למצב בקרב כלל האוכלוסייה?
השאלה בדבר מהות הזכות לקיום בכבוד אינה רק שאלה תאורטית. בשנת 2003 אישרה הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, קיצוצים בקצבאות הבטחת הכנסה. ארגונים חברתיים ובהם "האגודה לזכויות האזרח" עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את החוק, וטענו שהוא סותר את הזכות לקיום בכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חמש שנים לאחר החלטת בג"ץ בעתירה, ובתקופה של משבר כלכלי עמוק, אנו מאמינים כי יש חשיבות מיוחדת לדיון בזכות לקיום בכבוד.
המערך המוצע מבקש תחילה להציג לתלמידים את השאלה העקרונית בדבר הגדרת הזכות. לאחר מחשבה אישית על הנושא יש מקום להיכרות נרחבת עם העתירה לבג"ץ, עם הטעמים שצידדו בה, ועם הטעמים שהובילו לבסוף לדחייתה.
