"כל בני [ה]אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."
"כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר."
מתוך: "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", סעיפים א ו־ב
רעיון השוויון מתקרב בימינו לרעיון הפלוראליזם. כיום אנו מבינים, כי שוויון מהותי פירושו קבלת השונה ויצירת עולם שבו יוכל לקיים את שונותו ולשמור על כבודו.
חברה פלוראליסטית-שוויונית היא חברה המכירה בקבוצות החלשות שבקרבה ומעניקה להן יחס מועדף לפי הצורך, תוך כיבוד האוטונומיה שלהן. כדי להגיע לכך יש לעבור תהליך ארוך וקשה, הכרוך בשבירת סטריאוטיפים ובהתפכחות מדעות קודמות, בשינוי חלקות המשאבים ובמציאת היכולת להעניק לאחר כבוד ואמון.
השוויון הקשור קשר אמיץ בדמוקרטיה. במובנה הפורמאלי, מבוססת הדמוקרטיה על עיקרון שוויוני: לכל אדם יש קול אחד, ורק אחד. שלילת הזכות להשתתף בשלטון, במובן זה, איננה פגיעה בשוויון בלבד אלא גם בדמוקרטיה. לכאורה, רשאי הרוב לחוקק חוקים בלתי שוויוניים ולקיים בכך דמוקרטיה מהותית, שלא תתבסס אך ורק על עקרון הרוב הפורמאלי, אלא תדאג לכך שמוסדותיה ישקפו באופן מהותי את ערך השוויון. אם ישכיל הרוב להגביל את כוחו בפני המיעוט, יאפשר הדבר מתן ביטוי מרבי למגוון הדעות והקבוצות הקיימות בחברה.
למערכי שיעור בנושא הזכות לשוויון
