"זכות אדם" היא זכות, שראוי שתהיה באופן שווה לכל יצורי האנוש כלפי כל יצורי האנוש, רק בגלל שהם יצורי אנוש. "זכויות האדם" הן קבוצה נבחרת של זכויות, שמייחסים להן חשיבות גבוהה, וכל אדם נחשב ראוי להן.

למרות זאת לא כל החברות מכירות בפועל בזכויות האדם. התפיסה שדוגלת בזכויות האדם היא תפיסה נורמטיבית, שמצהירה על כללים שראוי שיתקיימו ביחסים שבין בני האדם במסגרת חברה, בכלל, וביחסים שבין השלטון לבין הנתונים למרותו בפרט.

לפני יותר מ-60 שנה, ב-10 בדצמבר 1948, הכריז ארגון האומות המאוחדות על "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם", כאמת מידה להערכת הניהול התקין של כל שלטון בעולם. הנסיבות ההיסטוריות – זוועות מלחמת העולם השניה – הן שהובילו את המדינות החברות בארגון האו"ם לצאת בהכרזה הזו, כפי שניתן ללמוד מהמבוא להכרזה.

ההכרזה כוללת 30 סעיפים המפרטים עשרות זכויות, שכל אדם נחשב ראוי להן רק מעצם היותו אדם. אלה הן הזכויות לחיים, לביטחון אישי, למקלט מרדיפות, לאזרחות, לקבוצה גדולה של חירויות, לשוויון (איסור הפליה מטעמים שונים), לכבוד אנושי, ולהליך הוגן, וקבוצה של זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות.

למערכי שיעור בנושא זכויות אדם.